בתור ילד בן 14 התחלתי לנצל את כשרוני בציור ועיטרתי בציורים ספרים שאמנים ותיקים וידועים בירושלים כמו מירון סימה ואשר בינג הטילו עלי לבצע.
סכומי הכסף שקבלתי עבור ציורי איפשרו לי להרגיש כמו רוטשילד צעיר ולממן את בילויי ואת תחביבי באמצעות עבודתי.
כאשר הייתי בן 14 ומחצה קיבל על עצמו האמן מירון סימה להכין קיר שלם עבור תערוכת "העשור" שנערכה בבנייני האומה בירושלים (1958).
ציור קיר ענק ובו נראים עולים חדשים היורדים מאוניה ומכוונים אותם למקצועות שונים .
האמן הכין לי סקיצה בגודל של נייר בריסטול ואני עמלתי להגדיל את הציור על הקיר כולו.
אנשים רבים היו נאספים על מנת להתבונן בילד הפלא , המצייר כמקצוען .
יש לזכור שהייתי אמנם בן למעלה מ-14, אך נראיתי בקושי בן 10 .
הייתי צנום להחריד עד שחששתי שמא לא יגייסו אותי לצה"ל בגלל חוסר משקל .
אמי היתה נוהגת לספר לחברותיה שכאשר הייתי חוזר הביתה ממחנות הקיץ של בני עקיבא היו רואים רק עיניים ואזניים.