היעד הבא שלנו בטיול הראשון "סובב העולם" היה קמבודיה האומללה, שזכתה למנת הייסורים שלה מידי בני עמה, מידי החמר רוג' – אותה מחתרת של המנהיג פול פוט שהחליט לבנות את החברה בקמבודיה מחדש כחברה קומוניסטית לפי פרשנותו.
הוא חיסל את כל האינטליגנציה בשיטתיות, החל ממורים וכלה בבעלי השכלה כלשהיא ואפילו את הקמבודים מרכיבי המשקפיים – שכן המשקפים מוכיחים שהם נהגו לקרוא ספרים.
פול פוט גירש מיליוני תושבים מעיר הבירה פנום פן וחיסל בשדות הקטל של קמבודיה כשני מיליונים מבני עמו בשיטות אכזריות כמו חניקה בשקיות פלסטיק שנקשרו מסביב לראשים.
על תינוקות, למשל, היה חבל לו לבזבז כדורים או שקיות פלסטיק – ולכן חייליו נהגו לנפץ את גולגולות התינוקות אל גזעו של עץ גדול שכונה בשם "עץ התינוקות" .
תמונות המחוסלים בתקופת פול פוט שמת מזקנה ובשיבה טובה אחרי שחיסל רבע מעמו
הסיור בשדות הקטל הקמבודים מזוויע למדי.
המדריך המקומי סיפר לי שאביו המורה וכל אחיו נורו למוות – רק בגלל שהרכיבו משקפיים (ובכך נחשדו כמשכילים) – בידי חיילי החמר רוג', שאת חלקם זיהה כשכניו באותו הכפר.
כאשר שוחררה קמבודיה משלטון האימים חזרו אותם חיילים רוצחים להתגורר בכפר בו רצחו את השכנים.
כאשר המדריך הקמבודי שלנו התעמת עם אותם שכנים רוצחים, אלו מלמלו להגנתם "שאם הם לא היו הורגים את משפחתו, החמר רוג' היו הורגים אותם"...מזכיר את תירוצי הרוצחים הנאצים במשפטי נירנברג. אלא שמשפטי הנאצים בנירנברג שימשו כמעין קטרזיס וזיכוך עצמי בקרב העם הגרמני, בעוד שבקמבודיה מפלצות המשטר הזדוני של החמר רוג' מעולם לא שילמו ממש על חטאיהם המזוויעים – דבר שהותיר תחושה קשה עד היום בקרב העם הקמבודי .
המעניין, שבביקור רשמי אחר שנערך לקבוצת עתונאים בקמבודיה נפגשנו עם שר התיירות המקומי שגילה עניין רב בהגדלת מספר התיירים הישראלים לקמבודיה. הוא היה משוכנע שישראל, היא ארץ מתקדמת גדולה ורוויית אוכלסין, שיכולה לפרנס בכבוד את תעשיית התיירות הקמבודית.
אגב, יש לזכור שהאירועים הנוראים הללו של השמדת עם בידי בני אותו עם עצמו, התרחשו עשרות שנים לאחר מלחמת העולם השניה.
בתום מלחמת ויאטנאם .ארה"ב ומדינות אירופה הפגינו אדישות בעת שאותו רצח עם התרחש על אדמת קמבודיה.
קמבודיה היא מדינה מעניינת שהורישה לעולם את אנגקור ואט, אתר מקדשים מהמם שנבנה במשך מאות שנים בידי התרבות החמארית. האתר נמצא בעיבורו של ג'ונג'ל טרופי ושנחשב לאחד מפלאי עולם ליד העיר סיאם ריפ.
אתר הזה התגלה לתרבות העולמית בתוככי הג'ונגלים שכיסו אותו רק בתחילת המאה העשרים, בעת שהצרפתים הקולוניאלים שלטו באיזור.
שנים מאוחר יותר, בני הבכור גיא העובד בטלוויזיה האמריקנית צילם בקמבודיה במשך יותר משלושה חודשים, סרט מזעזע על תופעה מחרידה של זנות ילדים, שבה משפחות בקמבודיה נאלצות למכור את בנותיהן הקטנות בגיל 8-9 למכוני ליווי בפנום פן ובתאילנד. הסרט, הופק על ידי ישראלי בשם גיא יעקובסון בסיועה של מנהיגה קמבודית שעברה מסע תלאות כזה בעצמה. הילדות נמכרות תמורת סכום של 800 דולר לבילוי לילה ראשון עם תיירים אירופאיים מזדקנים, בעוד שהמשפחה בכפר מקבלת סכום של כ-100 דולר עבור מכירת הילדה למתווך מין מקומי המשיג את הילדות הללו עבור מכוני הליווי בערים הגדולות של קמבודיה ותאילנד.
אחת הסצינות הנוגעות ללב, בסרט שצילם בני גיא היתה השיחה שניהלו שתי ילדות שהצליחו לחלץ אותם מציפורניהם של סוחרי המין הקמבודים, על הקבר של אמם בכפר שממנו נמכרו לפני כשנה.
הנערות בכו ומלמלו בדמעות על קבר אמם, שהן סולחות לה על כך שמכרה את גופן לסוחרי מין. שכן העוני המחריד לא הותיר לה כנראה ברירה אחרת.
אגב, נערות אומללות אלו אינן יכולות לעולם להשתלב בחברה הקמבודית התקינה. הכתם שרובץ עליהם כשפחות מין לא ינוקה לעולם בחברה הקמבודית.
