כתבות תיירות במדיה הכתובה, בעיתון ידיעות האחרונות ובשבועון לאשה

…"שני מטוסים התנגשו באוויר, בשניהם היה ג'קסי"…

שנים רבות שימשי כעורך גרפי של שבועון "לאשה" ומוספים מיוחדים בידיעות אחרונות. במקביל סיימתי את לימודי בהצטיינות באוניברסיטת תלאביב במחלקות גיאוגרפיה ופילוסופיה.
באותה תקופה החלו חברות הנסיעות להתחרות ביניהם על שוק המטיילים הפוטנציאלים לטיולי ארוכים ברחבי העולם.
חברת "אירופה טורס", שהיתה אחת מהמובילות בשוק זכתה במכרז של משרד החינוך להוציא קבוצות להשתלמות ברחבי העולם ואגב כך יוכלו לנצל את כספי קרנות ההשתלמות לאחר 3 שנים ולא לאחר שש שנים כמקובל.
אלא שתנאי המכרז דרשו שהדרכת הקבוצות תהיה ברמה אקדמאית.
בעל החברה אליפלט לוין פנה לאוניברסיטת תל אביב לחוג לגיאוגרפיה שימליצו לו על סטודנטים שיהיה ניתן להכשירם כמדריכי קבוצות לחו"ל.
ראש החוג דאז פרופסור משה ברוור (איש המפות) המליץ על שלושה שנראו לו כראויים: על אהרון דווידי מפקד הצנחנים, שהיה תלמיד בחוג אך היה עסוק בהקמת פרוייקט "תגלית"  להבאת סטודנטים יהודים מרחבי העולם לשנת לימודים בישראל, המועמד השני היה מורה הדרך הידוע אורי דביר, שהיה עסוק למדי בטיולים ברחבי הארץ. והמומלץ השלישי הייתי אני, שכבר אז טיילתי לא מעט ברחבי העולם.

וכך התחלתי בחופשות שקבלתי ממערכת שבועון לאישה להדריך קבוצות של רופאים, מהנדסים ומורים בטיולים ארוכים שנמשכו למעלה מ-30 ימים, לארצות הברית, לאירופה ולמזרח הרחוק.
תוך כדי הסיור שולבו ביקורים באתרים כמו גשרים וסכרים, כאשר היה מדובר בקבוצה של מהנדסים – או במרכזים רפואיים, כאשר הובלתי קבוצה של רופאים (למשל).

סיפורים קטנים על טיולים גדולים מיומנו של מדריך – כריכה קדמית

זכיתי להצלחה רבה בהדרכת קבוצות המטיילים והתחלתי לפרסם טור קבוע בעיתון ידיעות אחרונות בשם "יומנו של מדריך" שהפך מאוחר יותר לספר "קאלט".

בזמנו פגשתי ידיד צעיר שסיפר לי שבאכסניה ישראלית בקטמנדו נמצא עותק של הספר שמזמן אזל מהשוק, ומדי ערב מקריאים פרק ממנו לאורחים המזדמנים.

בעיתון ידיעות אחרונות נהגו לפנות אלי לאחר התפרצות הר געש או רעידת אדמה לכתוב כתבת הסבר על התופעה, כך שבהדרגה הפכתי למעין מומחה במערכת לאסונות טבע ברחבי העולם.

בשנות השמונים של המאה שעברה נשלחתי למספר חודשים ללוס אנג'לס לעיתון "לוס אנג'לס טיימס" ללמוד על המעבר להדפסת מחשב. אחרי ששהיתי במערכת העיתון האמריקני ועברתי מדי שבוע למחלקה אחרת של העיתון, הגעתי למסקנה שהעריכה הגרפית בעידן המחשב לא דורשת כשרון – אלא ידע בהפעלת המחשב.
אגב, כמעט מדי יום היה אחד העורכים ביומון האמריקני מזמין אותי למסעדה ומבטיח לי שמעולם לא טעמתי אוכל שכזה, ומדי יום הייתי מגיע לאותה מסעדה יפנית שהגישה סושי.
המלצרים כבר הכירו אותי, אך נאלצתי להפגין התרגשות מחודשת לקראת המנות היפניות שהיו אז די חדשות עבורנו כישראליים.

מכל מקום, עם שובי לישראל פניתי לעורכי צבי אלגת ולנוני מוזס ואמרתי כי אני מעוניין לנטוש את תפקידי כעורך גרפי של השבועון ולעבור לכתיבה בנושאי תיירות.
לשמחתי נעתרו בעיתון לבקשתי והתחלתי לכסות נושאי תיירות בעיתון "ידיעות אחרונות" ובשבועונים "לאשה" ו"פנאי פלוס".
בנוסף לכך היתה לי פינה המוקדשת לתיירות ברשת ב' בתכנית "צבע הכסף", כך שהפכתי למבוקש ביותר בין סוכני הנסיעות וחברות התיירות והתעופה, אם כי ברגע שהחילותי לכתוב על תיירות הפסקתי כמובן להדריך קבוצות, בעצמי מסיבות מובנות.

תמונת שער ב-פנאי-פלוס, שקיבלתי מתנה מעורך העיתון יגאל גלאי לרגל נסיעתי בשליחות לארה"ב מטעם ידיעות אחרונות

בעיתון "ידיעות אחרונות" ובשבועון "לאשה" ויותר מאוחר באתר "ווי-נט" פרסמתי אין ספור כתבות בנושאי תיירות (שדוגמיות מהן אני מביא כאן), כולל לא מעט כתבות מצויירות שפרסמתי על מסעותי המרובים ברחבי העולם.

הנסיעות והטיולים המרובים שערכתי יצרו מסביבי הילה של מעין מארקו פולו ישראלי, ובמסיבה שערך לכבודי עורך ידיעות אחרונות עם צאתי לשליחות עיתונאית של כ-4 שנים בניו יורק נפרד ממני העורך משה ורדי במשפט …"שני מטוסים התנגשו באוויר, בשניהם היה ג'קסי"…

בתקופת שהותי בניו יורק פרסמתי סידרת כתבות על טיולים לסופי שבוע ממנהטן, שהתכנסו בספר בשם "סובב ניו יורק" שהפך למבוקש ביותר בין רבבות המשפחות הישראליות שמתגוררות בניו יורק רבתי ושלא ידעו מה לעשות בסופי השבוע הארוכים ב"תפוח הגדול'.
ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, אתו נפגשתי מספר פעמים, המליץ לי לתרגם את הספר לאנגלית
ואכן, הוא כתב את ההקדמה למהדורה האנגלית שזכתה להצלחה בעיקר בעקבות המלצתו של ראש העיריה על הספר.

אחרי שמציתי את טיולי ניו יורק, ערכתי מסע מסביב לארצות הברית, מסע ארוך שנמשך כחצי שנה, שהוליד לא פחות מ-70 כתבות שרובן התפרסמו בשבועון "ידיעות אמריקה" וחלקם התפרסמו גם במוסף "מסלול" של ידיעות אחרונות  בישראל.

ערכתי לא פחות מ-4 מסעות סובבי עולם כל פעם במסלול שונה.
את המסע האחרון ערכתי בשנת 2006 בסיוע חברת "סטאר איירליינס" שהיא למעשה איגוד של למעלה מעשרים חברות תעופה.
הסיור הממצה נמשך כארבעה חודשים וכלל ביקורים במקומות כמו הוואי, פיג'י, פפואה ניו גיני, אוסטרליה, ניו זילנד, סין, סרי לנקה ותאילנד.
חברות התעופה היו מעוניינות רק להראות שניתן להגיע לכל חור בעולם באמצעותם.
בכל יעד אליו הגעתי עם בת זוגי רכשנו סיור עומק או הפלגות שאפשרו לנו למצות את הביקור.

גם עם פרישתי לגימלאות המשכתי לטייל ברחבי העולם ולכתוב על אתרי התיירות בהם בקרתי.