הרפתקאה פיננסית אחרת זומנה לי בשנות השמונים.
כמדריך וכמלווה קבוצות הזדמן לי כמעט מדי שנה לפקוד עם הקבוצות אותן הדרכתי את אתרי "דיסני" באורלנדו,עיר השעשועים הענקית שהוקמה בפלורידה בסודי סודות, שכן האתר המקורי בלוס אנג'לס נחסם כולו במאות העסקים שצמחו סביבו ולא הותירו מרחבי התפשטות וצמיחה לאתרי השעשועים הנוספים שתוכננו. כך שחברת דיסני שלחה חברות קש שרכשו עבורה בהסוואות שונות ומשונות שטחי קרקע ענקיים בצפון פלורידה ליד העיירות אורלנדו וקיסמי.
הפעם הם למדו לקח ותכננו שטחים נרחבים להתפשטות עתידית.
דיסני אורלנדו, אפקוט
כך שכל האיזור הפך לאתר שעשועים ענקי כאשר חברות ענק כמו יוניברסל ומ.ג.מ הולכות בעקבות חברת דיסני ומקימות אתרי ענק נוספים באותה סביבה.
כל העיירות בסביבה בהם השתכנו עובדי אתרי השעשועים והעסקים שצמחו סביבם גדלו למימדי ענק.
בין אתרי דיסני שהוקמו באורלנדו התרשמתי שהאתר המרשים מכולם הוא ללא ספק ה"אפקוט".
מדובר בשורת מבני ענק המוקדשים לנושאים שונים הממוקמים ליד כניסה שמעוצבת כגלגל ענק ולידם נחפר אגם מלאכותי ענק שמצידו השני נבנו עשרים ושבעה ביתני מדינות שונות.
ביתנים מופלאים המייצגים מדינות כמו מכסיקו, קנדה, נורבגיה, סין, יפן ואפילו ביתן המייצג את מרוקו.
ובמקום מכובד למדי היה מוצב שלט "כאן יוקם הביתן הישראלי”.
השלט עורר את סקרנותי והתברר לי שהנהלת דיסני הציעה בזמנו לישראל להקים את הביתן תמורת 27 מיליון דולר תוך התחייבות להחזר שנתי של 8% על ההשקעה.
מדובר באתר תיירותי המושך מדי שנה לא פחות מ-40 מיליון תיירים.
הוברר לי שהמשקיעים הישראלים שגילו התעניינות בנושא שמו רגליים אחד לשני כך שהביתן לא התרומם.
החלטתי להירתם לנושא ולארגן את הקמת הביתן כנציג העיתון של המדינה "ידיעות אחרונות". נוני מוזס השתכנע והבטיח לי מה שנקרא "סיד מאני" (כסף התחלתי) בסך 5 מיליון דולר.
מצוייד בברכתו של נוני מוזס יצאתי לדרך הארוכה של גיוס משקיעים.
התברר לי להפתעתי שכאשר מדובר בסכומים של מיליונים רבים אתה פוגש אנשים בעלי יכולת וחזון. משפחת נמרודי למשל, היתה מוכנה להשקיע בנושא 25 מיליון דולר. באותה תקופה הם הנפיקו לראשונה את חברת "הכשרת הישוב" שרכשו מהסוכנות, ולהפתעתם גייסו סכום של 75 מיליון ש"ח הרבה יותר ממה שחשבו ואני באתי אליהם עם רעיון שיאפשר להם להוציא באופן חוקי כהשקעה את הסכום כולו לארצות הברית.
מכרי הטוב מאיר שטרית ששימש באותה תקופה כגזבר הסוכנות השיג לי סכום נוסף של 25 מיליון דולר מקבוצת ישראלים בעמק הסיליקון שרצו להשקיע בנושא שיתרום למדינה אבל בלי הבירוקרטיה הישראלית והרעיון שלי תאם את מבוקשם.
את קבוצת המשקיעים השלישית השיגו לי ידידים בעלי משרד עריכת דין גדול בלוס אנג'לס, רות שמיר ודיק פופקין הם הכירו לי 2 קבלנים גדולים, ישראלים לשעבר, יונה גולדרייך וג'רי אורן. שניהם התחייבו להשקעה של 25 מיליון דולר נוספים, כך שלרשותי עמד סכום מכובד של 80 מיליון דולר.
פניתי לשר התיירות דאז שיתן לי מכתב רשמי של מדינת ישראל התומך בנושא. התכנון המקורי היה להקים ביתן ישראלי, שאליו נכנסים על גבי סירות מנוע והמבקרים יובלו בו על גבי אותן סירות מאתרים המשחזרים סיפורים תנכ"ים כמו לוט ואשתו, דוד וגוליית, משה ולוחות הברית – היישר אל ארץ ישראל של היום. במטרה להקנות למבקרים המשכיות מסיפורי המקרא אל ישראל של ימינו.
ההכנסות של הביתן היו אמורות לנבוע משני דברים, האחד – ממסעדה גדולה המשרתת את מבקרי הביתן ומגישה אוכל אופייני וטיפוסי לאותה מדינה, והשני – מחנות מזכרות גדולה הצמודה לביתן בה מוצגים למכירה מזכרות ועבודות אמנות האופייניות לאותה מדינה.
השר היפנה אותי אל ידידו האדריכל שממנו הבנתי שהשר המכובד מצפה לתמורה כלשהיא תמורת הסיוע בפרוייקט, אך כשאיימתי שאפרסם בעיתון שהוא מתנגד להקמת ביתן העשוי לתרום רבות לתיירות בישראל, הוא הכין לי מייד מכתב תמיכה נלהב.
שר אחר, שפניתי אליו, גם הוא הפנה אותי לעו"ד ידידו שהבהיר לי שתמיכתו של השר תינתן רק תמורת נתח מהפרוייקט.
ויתרתי באדיבות על עזרתם של השרים הללו.
נסעתי לאורלנדו וגייסתי שם אשת יחסי ציבור מוכשרת שעסקה ביחצון מספר ביתנים ב"אפקוט" ושכרתי את שירותיו של עו"ד יהודי אמריקני שייצג מספר ביתנים בפרוייקט "אפקוט".
כולם הזהירו אותי שלהשיג פגישה עם ריצ'ארד ניוניס, המנכ"ל של אתרי דיסני באורלנדו, קשה אף יותר מלהפגש עם נשיא ארה"ב.
בסופו של דבר סודרה לי פגישה עם אותו מנכ"ל שאמורה היתה להימשך עשרים דקות בדיוק.
כסף מסובב ת'עולם
הפגישה נמשכה כשעתיים, הפכנו לידידים אך בסופה של הפגישה הבנתי שהביתן לא יצליח להיבנות.
מעשה שהיה כך היה.
אותו ריצ'ארד הבהיר לי עם תחילת הפגישה שאם היה מתברר לו שאני נציג ממשלת ישראל הוא היה מראה לי ישר את הדלת, אך כשהובהר לו שאני מייצג חבורת משקיעים רצינית הוא השתכנע להיפגש עמי.
הוא הראה לי תיקים דקים של ארצות שכבר הקימו מבנים מרשימים ב"אפקוט" כמו נורבגיה או מכסיקו.
הוא הציג לפני את התיק עב הכרס שמוקדש לביתן הישראלי ושלף ממנו רשימה ארוכה של שרים וחברי כנסת ישראלים שכמו שנאמר "אכלו ושתו" וביקרו עם ילדיהם ונכדיהם באתרי השעשועים של דיסני – ושום דבר לא צמח מביקורם.
הוא הסכים עמי שאכן בזמנו הוצע למדינת ישראל להצטרף לפרוייקט "אפקוט" תמורת 27 מיליון דולר בלבד, כולל התחייבות להחזר של 8% לשנה.
אך אמר לי אותו ריצ’רד, שהיה זה בשלב בניית הפרוייקט, כשאנשי דיסני היו מעוניינים בכל שותף אפשרי.
אך היום כאשר מבקרים באתרים כ-40 מליוני תיירים לשנה, הוא השווה זאת למחפשי נפט שבשעת הקידוחים הם מוכנים לקבל שותפים בכל תנאי. אבל אחרי שהנפט התגלה, הם רוצים להחזיר את השקעתם מכל שותף אפשרי.
כיום, אמר, הסכום הנדרש 80 מיליון דולר שעליו הם מתחייבים להחזר אבל כיום הם רוצים 40 מיליון דולר נוספים ממדינת ישראל על ההשקעה התדמיתית.
אגב, בזמנו כאשר ניהל אריק שרון משפט תביעה נגד השבועון "טיים" שהאשים אותו באחריות לטבח בסאברה ושתילה, שרון הגיע לאתר בהזמנתו של מנכ"ל דיסני יחד עם ידידו יעקב נמרודי ושם הראו להם מודל של הביתן הישראלי שעוצב בידי חברת דיסני, שהושקע בו כמיליון דולר.
המודל של הביתן שיחזר למעשה בקנה מידה מוקטן את ירושלים מוקפת החומה. אליו אמורים היו להכנס המבקרים, ולעבור מתקופת התנ"ך, תוך כדי מסע המשחזר כאמור אירועים ידועים מהתנ"ך היישר לישראל של היום.
שרון התלונן אז על הפרופורציה בין, אך הצהיר שמלבד זה הוא התרשם לטובה מהמודל עצמו.
אלא שההזדמנות לפעול למען תדמית המדינה בעיני מליוני המבקרים חלפה עברה לה והביתן מעולם לא הוקם. שכן ברגע ששמעתי את דרישתו של המנכ"ל ריצ'ארד ניוניס ל-40 מיליון דולר נוספים כהשקעה תדמיתית של המדינה, ירד לי האסימון. הבנתי שהביתן לא יוקם לעולם וכל אותם חודשים שהשקעתי סביב הנושא ירדו לטמיון.
היה זה רגע קשה לעכל את המחשבה שלמרות סכום הכסף הענקי שהצלחתי לגייס לא אצליח להרים את הנושא.
זה בהחלט החזיר אותי להערכה על המגבלות העומדות בפני יזם שכמוני.
שנים לאחר מכן בקרתי באתר מסיונרי נוצרי הנקרא בשם "הולי-לנד" השוכן גם הוא באורלנדו. באתר המשחזר ומסביר אירועים תנכיים בו מושם דגש רב כמובן על הברית החדשה.
במהלך הביקור במוזיאון היפה באתר, רצה אלי אחת המדריכות וביקשה מאתנו להזדרז כדי לא להחמיץ את ה"צליבה" של ישו התברר שמדובר במחזמר המוקדש לטקס צליבתו של היהודי הנ"ל.
כל האתר, למרות שהוא מעוצב בצורה מרשימה למדי, הריח מיסיונריות אבנגליסטית למרחקים.
אך גם אליו נוהרים אלפי נוצרים מ"חגורת התנ"ך" האמריקנית .
האומדנים מעריכים את המאמינים בהטפות אבנגלסטיות בעשרות מליונים ואלו למען האמת, התומכים העקשנים ביותר בישראל.
הם רואים בהקמת מדינת ישראל שלב נדרש לקראת מלחמת "גוג ומגוג" ולשובו לחיים של בן האלוהים ישו הנוצרי.
