בעת שהותי בניו יורק בין השנים 2002 עד 2005 ככתב תיירות של ידיעות אחרונות, פרסמתי סידרה של כתבות שהציעו לקוראים מדי שבוע יעדי טיולים לסופי שבוע במרחקים של כשעה עד שעתיים ממנהטן.
הצעות הטיולים הללו פורסמו בעיתון המקומי "ידיעות אמריקה" ובעיתון ידיעות אחרונות בארץ במוסף "מסלול" ובאתר האינטרנט של העיתון YNET.
אילוסטרציה – המאפיה האיטלקית בניו יורק
לאחר כשנה רוכזו הטיולים הללו בספר בהוצאת ידיעות אחרונות בשם "סובב ניו יורק".
הספר הזה הפך להצלחה רבה בין מאות אלפי הישראלים המתגוררים בניו יורק רבתי שהשתעממו למדי בסופי השבוע הארוכים שהיו להם בניו יורק.
יש לציין שניו יורק התיירותית שונה לגמרי מאותה עיר שבה שוררת פשיעה לא קטנה ולא מעט הומלסים מתגוררים בה.
מי שהעניקה לי את החוויה של הכרות עם ניו יורק החשוכה. היתה כתבת טלוויזיה אפרו-אמריקנית בשם אנדריאה שבשנות עבודתה הכירה את המקומות האפלים של עיר הגברים הניו יורקית.
היא הכירה לי את מקומות המיפגש של משפחות המאפיה הניו יורקית שמוכרות לנו לרוב מסרטי ה"סנדק". כך היא למשל לקחה אותיל"ליטל איטלי" בברונקס – שזה המקום היחיד ברובע הקשוח הזה שבו אין סורגים על החלונות ואנשים לא טורחים לנעול את בתיהם. זו השכונה בה מתגוררים ראשי המאפיה האיטלקית.
אותה כתבת הכירה לי גם את המסעדות בהם נוהגים לסעוד המאפיונרים ואת הכנסיה שבה נערכים טקסי הנישואין וההלוויות של משפחות המאפייה הידועות, כולל המסעדה האיטלקית שבה בימי שני מוגש ה"אוסובוקו" הטעים ביותר, אליה נוהרים לסעוד ראשי המאפיה וביציאה ממנה דאג המאפיונר החלקלק ג'ון גוטי לרצוח את ראש המשפחה גמבינו ולרשת את מקומו כסנדק.
היא, למשל, הראתה לי חברת מוניות בברונקס שחלילה לי להשתמש בשירותיה כישראלי כי כל הנהגים הם מוסלמים קנאים שונאי יהודים ואוהדי חמאס.
ככתב תיירות בעיר הגדולה שתרם לכלכלת העיר זכיתי לכבוד רב מצד משרד התיירות הניו יורקי והוזמנתי לכל האירועים בעיר ללא ההפסקה של "התפוח הגדול", והיה לי הכבוד להתחכך עם נכבדי העיר החל מהילרי קלינטון וכלה בראש העיר מייקל בלומברג ובכוכבי סרטים כמו רוברט דה נירו ואחרים שיזמו את פסטיבל הסרטים "טרבייקה" שנוצר כדי להחיות מחדש את חיי הלילה בדרום ניו יורק לאחר שהושבתו.
היה זה תענוג לא קטן ליהנות מכל המופעים והאירועים בעיר ניו יורק, ביחוד בעונת הקיץ בה נערכו בסנטרל פארק קונצרטים של התזמורת הפילהרמונית ושל האופרה הניו יורקית בחינם לתושבי העיר.
כיקיר העיר נהניתי מהזמנות לאותם אירועים וארוחות ערב וחגגתי לא מעט.
מייקל בלומברג שהחליט באותה תקופה לרוץ לקדנציה נוספת לראשות העיר טען באוזני שאני בעצם הקשר שלו לאותם מאות אלפי ישראלים המתגוררים בעיר, שכן לדעתו הוא ראש העיר הישראלית הגדולה בעולם – מאחר ויש בעירו יותר ישראלים מאשר בתל אביב.
