הטיול הבא שלי ושל צביה זוגתי סביב העולם התרחש ב-2006 אחרי שקבלתי כרטיס טיסה סביב העולם מחברת "סטאר איירלינס", שהיא בעצם איגוד של כעשרים חברות תעופה .
הנהלת אותה החברה היתה מעוניינת שבכל כתבה שלי על יעדי הביקור יופיע שמה של החברה כדי שהקוראים יבינו שבעזרת אותו איגוד חברות התעופה ניתן להגיע לכל חור בעולם.
אשתי צביה רכשה בכספה כרטיס זהה לתחנות אותם תכננתי לבקר.
התחלנו את הטיול סובב עולם בלוס אנג’לס כאורחים אצל זוג ישראלים שהכרנו באחד ממסעות הקרוזים שלנו . הזוג התגורר בבית מהסרטים באיזור אנצינו. את הבית בנה בעלה של הישראלית שהיה קבלן ורצה לבנות את בית חלומתיו, אבל 3 חודשים לאחר תום בנית הבית נפטר הבעל מהתקף לב ואשתו התפרנסה לא רע מלהשכיר את הבית לחברות סרטים שהשתמשו בו כרקע לסרטים שונים. בן זוגה של העלמה היה הבחור שכתב בזמנו את התסריט לסרט "גורקי פארק" שזכה להצלחה קופתית.
אחרי שבילינו מספר ימים בחברת הזוגות שהפליגו אתנו בזמנו לקרוז למכסיקו, הוזמנו לארוחת ערב במסעדה יוקרתית על ידי אחד הישראלים שהכרנו באותה הפלגה משותפת. אדם בשם שבתאי, שהיה ניצול שואה כילד והפך לקבלן של גורדי שחקים ולמליונר כבד. שבתאי אהב לחלק את כספו ולצ'פר נזקקים ואפילו בעת ההפלגה למכסיקו שבה הכרנו , הוא נהג לתת כל ערב תשר של 100 דולר לכל מלצר – והפך כמובן לפופולארי ביותר באותה ספינה.
מדי שנה היה נוהג, כפי שסיפר לי, לנסוע לבדו ברכבו לאלסקה למשך כחודש לדוג דגי סלמון. שזה בהחלט טיול ארוך למי שגר בלוס אנג’לס.
מכל מקום גם כאשר הוזמנו לאותה מסעדה יוקרתית יחד עם עוד כ-24 ישראלים הוא שלף בנון שלאנטיות את כרטיס האשראי שלו לשלם עבור כולם .
צביה זוגתי, שהיתה סא"לית בצה"ל, סירבה שישלמו עבורנו. היא טענה בחום שההיכרות שלנו אתו היא קלושה למדי ואין זה מוצדק שנוזמן על ידו. האמת הוא שהאיש די נעלב, אך לאשתי יש עקרונות.
