אחד המקומות המסקרנים שנותרו בלתי מפוענחים עבורי היתה דרום קוריאה, מדינה שבתום מלחמת קוריאה ב-1953 היתה הרוסה לחלוטין והצליחה תוך שני דורות להפוך למעצמה תעשייתית ולאחת הארצות המתקדמות טכנולוגית עלי אדמות. יעידו על כך עשרות אלפי המכוניות הקוריאניות הנעות בכבישי ארצנו.
מדינה החצויה בגבול שנקבע בתום המלחמה והתאוששה לחלוטין כלכלית .
יצאנו למסע בן למעלה משבועיים ברחבי המדינה המעניינת הזו.
התחלנו את הביקור בעיר סיאול הענקית שמאכלסת אחוז גדול מ-51 מליוני התושבים שגרים בדרום קוריאה. גורדי השחקים של סיאול והשדרות הרחבות שלה מדהימים את המבקר. יצאנו לטייל בנחל ייחודי החוצה את העיר שהפך לטיילת ולשדרה המובילה אל ארמון המלך" ג’ונגבוק גונג". בדרך חלפנו על שתי אנדרטאות של גיבורים שעיצבו את ההיסטוריה של קוריאה, האדמירל שהביס את הצי היפני והמלך סה ג’ונג הגדול שהמציא את הכתב הקוריאני שאיפשר השכלה למרבית הקוריאנים.
בארמון המלך התרשמנו מטקס החלפת המשמר הצבעוני שמתקיים מדי יום, למרות שמזה דורות מאז סיפוחה של קוריאה ליפן ב-1910 ויתרה דרום קוריאה שלא ברצונה על המלוכה. שמירת המסורת נחשבת בקוריאה לפופולארית ביותר. משפחות שלמות שוכרות בסופי שבוע תלבושות קוריאניות מסורתיות ומסתובבות ברחבי העיר והמדינה במשך היום כולו ומנציחות את עצמם. הוברר לנו שאחד המוצרים הנמכרים ביותר בעולם ובקוריאה עצמה היא סידרת טלוויזיה המספרת את סיפור החיים בקוריאה, בעת העתיקה.
בבנין עיריית סיאול חזינו במסך הצמחיה הגדול ביותר שנועד להציג את היתרונות בארכיטקטורה ירוקה.
אחרי ביקור ברובעים של סיאול העתיקה המשכנו למעבר הגבול שבינה לבין המדינה השכנה, החיה בפיגור של דורות מאחור. הרצון של הדרום קוריאנים לאחות את הקרעים עם האחות הקומוניסטית מצפון הוא גדול והם בנו אפילו תחנת רכבת משוכללת שתקשר בעתיד, כך הם מקווים, את שתי הקוריאות.
באיזור הגבול טיילנו במנהרה צרה ששימשה כנראה השראה לחיזבאללה ולחמאס כיצד להחדיר כוחות צבא עמוק לשטח האויב.
בכפר הפולקלור הקוריאני "יונגין" – אותו ביקרנו למחרת – ראינו עד כמה קשורים הקוריאנים למסורות שלהם, כולל שחזור מלא של טקס נישואין קוריאני מסורתי, צבעוני ויפה .
מקדשי העגור הכחול, כת קוריאנית המתגוררת בהרי קוריאה
בעיר ג’ונג’ו ביקרנו במוזיאון נייר המופק מעץ התות, מעניין היה גם מוזיאון המניפות והרובע העתיק של העיר.
בשמורת הר ג’ירי בקרנו בכפר "העגורים הכחולים" שנבנה בטבע הפראי על ידי מורה דת מקומי שמאמין בחזרה לחיי הטבע הבסיסיים של קוריאה.
העיר השניה בגודלה בקוריאה בוסאן נראית כעיר עתידנית ולעומתה הביקור ברובע הציורי גמצ’און נראה כמסע אחורה בזמן. הרובע שימש בזמנו כמקום מקלט לפליטים שנמלטו מאימי המלחמה אלא שכיום הפכו את המקום למין גלריה עירונית צבעונית.
המשך הסיור בקוריאה הדרומית היה תוך כדי ביקור באי ג’ג’ו שבו סיירנו במערת לאבה מהארוכות בעולם שבסופה עומד זקוף מגדל לבה בגובה 7 מטרים. באי מתייחסים ברצינות יתרה למסורות העתיקות כמו שניתן לראות במוזיאון האניו שבאי .
למחרת נסענו למרגלות הר הלה, הגבוה ביותר בקוריאה כ-1950 מטרים. ביקרנו בפארק אבנים שבו עומדים 500 אבנים שמסמלים את בניה של סבתא סאלמונדהא שהחליקה לפי אגדה קוריאנית עתיקה לתוך סיר מרק ענקי ונאכלה על ידי בניה – שקפאו עם גילוי הסיפור והפכו לאבנים במקום.
סוף הביקור באי היפה היה ביער ארזים קסום שתיירים באים לשוטט בין העצים התמירים והזקופים שלו..
החזרה ליבשת הקוריאנית היתה למלון של חברת יונדאי ששייך לחברת המכוניות והקונצרן התעשייתי הענק הזה ששולט לא מעט בכלכלה הקוריאנית .
למחרת זכינו לבקר בקו הייצור של מכוניות יונדאי.
הובהר לנו שכל תשע שניות לערך יוצאת מכונית מקו הייצור ומצטרפת לאלפי אחיותיה שמוסעות אחר כבוד לספינה בנמל הסמוך המעמיסה 9000 מכוניות. אוטובוס ממתין לנהגים מובילי המכוניות כדי להחזירם ל"נאגלה" הבאה. זה הזכיר לי את הסרט "זמנים מודרנים" של צ’רלי צ’אפלין. צפינו בשלושה פועלים שעבדו על קו הייצור, שמצמידים את הדלתות למכוניות. זה נראה לי משעמם להחריד ושאלתי את המלווה הקוריאנית מה צפי הקידום של העובדים הללו.
היא אמרה לי שהם יכולים להתחלף ביניהם…
כך שמנוף הצמיחה הקוריאני שהפך אותה לאחת מהמדינות המתועשות בעולם דורש הקרבה של אמבציות אישיות לטובת קידום התעשייתי. הוברר לנו שהלחץ החברתי להצלחה מלחיץ ביותר ודורש לא מעט מאמצים מהדור הצעיר שנאלץ להתמסר ללימודים ולהישגיות.
המעניין הוא שהקוריאנים רואים בנו היהודים כבעלי גניוס מיוחד שגורם להישגיות בקבלת פרס סי נובל למשל . הם החליטו שהפלפול התלמודי טומן בחובו את הסוד להצלחה ובכל ספריה קוריאנית קיים מדור שלם של ספרי גמרא מתורגמים לקוריאנית. הקוריאנים כנראה לא זכו להכיר את מירי רגב, אמסלם, זוהר ודומיהם.
בשמורת " סאוראק" היפהפיה שכנו במלון שהועתק מאנגליה על קרבו ועל כרעיו כולל אוטובוס לונדוני דו-קומתי .
יצאנו מהמלון לעבר טרק למפל "הדרקון המעופף". ההליכה בקניון מוקף ההרים מפגישה את ההולכים עם פסל ענק של בודהא מברונזה.
סיירנו במנזר הזן העתיק במקום ועלינו ברכבל לפסגת ההר " גואהן גום סהונג" ושתינו קפה על רקע מדהים של יופי הררי . התברר לנו שדרום קוריאה השכילה למזג את המסורות העתיקות שלה עם הקידום התעשייתי שהביא לפרוספרטי מדהים ולרמת חיים גבוה של רוב האוכלוסיה .
אך עדיין מאיים על אורח חייה האח העני והמוטרף מצפון.
