הפעם הראשונה שבה ניסו לשווק את איי סיישל כאתר חלומי שעשוי בזמנו להחליף את טורקיה היה כמעט לפני עשור .
חבילת נופש שווקה בישראל במחיר פחות מאלף דואר וההתחלה נראתה מבטיחה אלא שלפתע הוזעקתי על ידי אפרים פורטיס, שמייצג לא מעט חברות תעופה קטנות בישראל. מטרת הפגישה היתה לטוס לאיי סיישל ולבדוק מה גרם לכך שטיסות צ'ארטר לאיים הקסומים הללו הפסיקו לעניין את הישראלים.
זאת לאחר ששתי הטיסות ראשונות היו מלאות לחלוטין.
הסכמתי בתנאי שאוכל לשוטט באיי סיישל כאוות נפשי ולפי מיטב הבנתי. איי סיישל קסומים, אלא שהתרגיל שניסו לעשות לתייר הישראלי – היה למכור לו אתר נופש זול על האי הראשי מאהה כולל ארוחת בוקר מצוקמקת. מה שלא טרחו לעדכן את הישראלים שהמריאו לעבר האיים הקסומים הללו באוקיינוס ההודי, שלא מדובר באתר נופש תורכי עטור קלוריות וקניות, אלא באיים שרמת החיים בהם גבוהה למדי וכל יציאה למסעדה עולה הון תועפות, ובעיקר, אין מה לקנות שם, ולא פחות חשוב – כמובן שאין כאן גם קאזינו.
הישראלים המתוסכלים שחיכו למשהו כמו תורכיה פלוס על אדמת אפריקה. התאכזבו למדי ולכן אחרי שתי טיסות מלאות ירד מספר הטסים לשליש.
אלא שבביקורי באיים בניגוד גמור למה שהוצע לתייר הישראלי הממוצע רוכש ה"דילים", הוקצב לי רכב שכור ומדריכות מקומיות בנות האיים.
כך שאני רוויתי נחת מופלא מהשהייה באיי סיישל.
ראשית דבר התגוררתי במלון יוקרתי על שפת מפרץ קסום ואת רוב היומיים הראשונים ביליתי יותר בצפייה בחיים התת מימיים העשירים בריף האלמוגים הסמוך, כלל לא היה צורך לצלול אליו, אלא רק להכניס את הראש מתחת למים ולהתמכר למראות הדגים, האלמוגים וכל מה שמצפה לצולל בריף אלמוגים בתולי.
אחרי מסע אל פינות האי הגדול, הפלגתי בסירה עתיקה יחד עם המקומיים, לשני איים נוספים תחילה לאי פרלין שבו יער דקלים גבוהים וזקופים שהמוזר בהם הוא שאבר המין הזכרי של הדקל מזכיר אבר ענק של המין האנושי ולדקלים הנשיים יש אבר מין המזכיר ואגינה נשית , מסקרן למדי .
האי הנוסף אותו בקרתי היה האי לה-דין, שבו המתינה לי נערה מולאטית יפהפיה עם זוג אופניים ויחד יצאנו לבילוי מדווש ברחבי האי הטרופי הקטן. התחבורה עליו היתה באמצעות אופניים או באמצעות עגלה רתומה לשוורים.
כעבור שעות מספר של רכיבה באופניים ברחבי האי לה-דין עצרה הנערה לפתע והודיעה לי שהיא צריכה פסק זמן כדי להתייחד עם חברתה שנהרגה בתאונת דרכים באי מאהה. לוויתי אותה לבית הקברות היפהפה שבו היו המצבות צבועות בשלל צבעים ועל כל קבר היתה מונחת תמונה של הנפטר.
כל זאת על רקע הצמחיה הטרופית, הים הכחול והדקלים הנעים ברוח נראה כמקום אידיאלי לסיים בו את החיים ולהמתין בשלוות נפש למשיח.
על האי הזה פגשתי בקבוצת ישראלים שלא רכשו את חבילת ה"דיל" הזולה, שהוצעה לישראלים אלא שתמורת סכום של כ-2500 דולר טיילו ברחבי האיים הטרופיים הללו ולא החמיצו את האטרקציות הרבות שנמצאות עליו,
כולל אתר שבו אפשר להלוך בקרקעית הים מבלי לשחות כלל אלא תוך חבישת קסדה הרתומה לצינור אוויר הקשור למשטח הצף על גלי האוקיינוס ההודי. דהיינו, להיות צוללן מבלי לדעת לשחות כלל.
אוכלסיית איי סיישל מורכבת ממיגוון של גזעים וצבעים, שכן לא מעט ספנים מרחבי העולם, החל בסקנדינבים וכלה בצרפתים אימצו להם את איי סיישל למושב וניתן לפגוש ביפהפיות מקומיות עם עור שחום ועיני תכלת בוהקות כששערן המקורזל נוטה לבלונד.
כדאי מאוד לכל אלו המתפתים כיום, בתקופת הקורונה, לבלות חופש באיים הקסומים הללו לברר היטב מה כלול בחבילת הנופש המוצעת להם.