הוזמנתי בזמנו על ידי משרד התיירות הבולגרי לבקר באתרי התיירות המקומיים על מנת להמליץ לישראלים על ביקור בבולגריה.
הקהילה הבולגרית בישראל זכורה לטוב , שהתאקלמה די מהר בחברה הישראלית וכולנו רחשנו כבוד לעם הבולגרי שהצליח לשמור על מרביתה של הקהילה היהודית הבולגרית מפגעי המשטר הנאצי. וזאת בעזרת מנהיגים וראשי הכנסיה הבולגרית עם סיפורים ואגדות כיצד זה אמנם קרה, כולל הסיפור שהמלך הבולגרי יצא לרכוב על סוסו בחוצות סופיה כאשר לחזהו ענוד טלאי צהוב.
יש לציין שבולגריה עצמה השתייכה לכוחות הציר וקיבלה באהדה את ההשתלטות הנאצית על המדינה . היא שימשה בסיס לגרמנים לפלישות שלהם ליוון וליוגוסלביה .
מכל מקום שמחתי להענות להזמנה ולצאת לסיור במרחבי בולגריה החל מסופיה הבירה .
בולגריה היא מדינה בלקנית עם רצועת חוף בים השחור , לאורך גבולה הצפוני עובר נהר הדנובה ושני רכסי הרים מרכזיים נמצאים בה , הרי הבלקן והרי הרודופי למדינה קצת למעלה מ-7 מיליון תושבים ויש בה גם ערי תיירות כמו ורונה ועיירות ספא כמו סדינסקי בחבל תראקיה , בולגריה מתחרה לא מעט עם ארצות בלקניות אחרות על אירוח תיירים ישראלים. אחרי ביקור בסופיה המעטירה הגעתי לעיר השניה בגודלה בבולגריה לפלובדיב . הנסיעה היתה בדרך הררית עם נוף מרהיב על אגם ווצ'ה שממוקם במחוז פלובדיב . עיקר האטרקציה בעיר פלובדיב עצמה היא העיר העתיקה שהוכרזה על ידי אונסקו כראויה לשימור עולמי. האמפיתיאטרון הרומי נשמר בצורה מדהימה וכל איזור העיר העתיקה והמידרחוב של העיר החדשה שמשתלב בה נותן למבקר הרגשה של ביקור באתר ייחודי.
במהלך הטיול בעיר העתיקה עם מדריכה מקומית שהצמידו אלי הגענו לבית יפהפה שהיה נמצא בשלבי שיפוץ אחרונים. פועלים בולגרים עבדו במרץ רב על השיפוץ. בקשתי מהמדריכה שתשאל את מנהל העבודה אם אני יכול לצלם את הבית המרשים מבפנים. היא חזרה אלי ובפנים עגומות אמרה שלצערה אמרו לה שאי אפשר להכנס שכן הם מוכרחים לסיים את השיפוץ כי בערב יהייה אירוע לכבודו של אורח חשוב.
המשכנו בסיור בעיר . עם ערב הגיעה לימוזנה לקחתני לארוחת ערב ולהפתעתי היא נעצרה בדיוק באותו בית יפהפה שרציתי לצלמו בבוקר. התברר שהארוחה היתה לכבודי והמארחים היו לא פחות משרת התיירות הבולגרית ומאוליגרך שהתברר שחצי מהמסחר עם רוסיה שייך לו ושהוא מושקע גם במלונות רבים בעיר וורנה. הארוחה המעולה התנהלה עד שעות הלילה המאוחרות והאוליגרך הפך כמעט לחבר קרוב והזמין אותי לשהות באחד ממלונותיו בעיר וורנה.
אלא שלתדהמתי כמה חודשים לאחר מכן הודיע לי הנציג הבולגרי בישראל שאותו אוליגרך נרצח בסופיה בידי מתחריו.
