כאשר אתה עומד על חומתו של מבצר שהגן על העיר סאבו באחד מאיי הפיליפינים אתה מתפעל מהמראה של המון העם השר בהתמסרות שירי דת קתוליים תוך כדי נפנוף בובה מקושטת המייצגת את מריה אמו של ישו.
היה זה בחג הסינולוג שהוא חג דתי עם תערובות של מנהגים פאגניים. חג של ריקודים ותחפושות בסגנון הקרנבל בריו עם מיסה קתולית שפותחת את החגיגות . אתה לומד להבין את חוכמתה של הדת הקתולית שאימצה את האלילים שהיו באיים והפכו אותם לקדושים נוצרים כך שהאוכלוסיה הילידית שהיתה ממוצא אינדונזי ומלאית קיבלו ברצון את הקתוליות שנכפתה עליהם . עד היום הם קתולים אדוקים.
הביקור הזה באיי פיליפינים היה עבורי פעם הרביעית.
בפעם הראשונה הוזמנתי בהמלצתו של עו"ד אמריקני דיק פופקין הנשוי לעורכת דין ישראלית בשם רות שמיר לייעץ לחברת התעופה "פיליפינים איירליינס" על צרכיו ורצונותיו של התייר הישראלי ולשקול הקמת קו תעופה לישראל או נציגות של חברת התעופה. התגוררתי אז במלון "מנילה הוטל" שבו שכן בזמנו הגנרל דוגלאס מקארתור ששיחרר את האיים מהכובשים היפנים. באותו ביקור הסתובבתי רק בסביבות מנילה שהותירה לי טעם של עוד. אך התברר שכל הטיסות של החברה הפיליפינית היו דרך ארצות ערב כמו פקיסטן , טהרן וסעודיה ולא היו רלוונטיות לתייר הישראלי.
הביקור השני שלי בפיליפינים במספר איים היה בסיומו של מסע סביב העולם שנמשך כ-4 חודשים בחברת אחי וחבר קרוב כולל גבי עמיר ז"ל ורעייתו ששימש כסמפכ"ל משטרת ישראל. בקרנו במספר אתרים כולל "סוביק ביי" אתר שהתרחשה בו רעידת אדמה והתפרצות וולקאנית שכיסתה כפרים שלמים, בקרנו בין השאר בכפר שכל מה ששרד ממנו היה צריח הכנסיה שעליו צלב והמקומיים רואו בהשרדות הצלב מעין נס גדול .
הפעם השלישית שטיילתי במרחבי חלק מהאיים היה כמדריך של קבוצה ישראלית שהסיור בפיליפינים היה חלק ממסלול הטיול במזרח הרחוק . באותו ביקור זכיתי לבקר באתרים קסומים רבים. אחד האתרים המרשימים היה תגאיתאי ,המרוחק כשעתיים ממנילה , כשמגיעים למקום עולים על סירה ששטה 20 דקות עד למרגלות הר הגעש תאאל שם התחלנו בטיפוס ללוע הר הגעש תוך כדי רכיבה על סוסים במעלה ההר עד שמציצים ללוע המעלה עשן של הר הגעש. אתר מעניין נוסף בו בקרתי בזמנו היה במדרגות (טראסות) האורז המפורסמות של בנאווי אלו טראסות שנחצבו בידי ילידי המקום בהרי איפוגאו כבר לפני כאלפיים שנה. טיול מרשים נוסף היה למעיינות העמק הנסתר , הפלא הטבעי הזה ממוקם בין הר BANAHHAW להר MAKILING במחוז הלגונה ובעמק נמצאים מעיינות טבעיים חמים וקרים שמקורם בשני הרי הגעש . במקום מפלים נהדרים ויער גשם עם עצי AMLANG בני מאות שנים באתר יש גם מעיינות סודה שמכונים בשם מעיינות המסאג' כיף אמיתי לבילוי יום של רגיעה לגוף ולנפש המלווה בארוחת צהרים דשנה ושוטטות ביער הגשם שעוטף אתכם מסביבכם.
טיול האיים שערכנו לא מכבר בריזורטים ובאתרים מופלאים
המיפגש הראשון של המגלה הפורטוגזי פרדיננד מגאלן דווקא בשליחותה של ספרד במסעו סביב העולם.
היה זה בשנת 1521 כאשר שתיים מספינותיו עגנו בחוף האי סאבו. והוא זכה בקבלת פנים מצד המלך המקומי המיפגש הראשוני הזה מונצח באנדרטה מברונזה מרשימה במקום הנחיתה . לרוע מזלו של מאגלן למרות שהצליח לנצר חלק מהילידים שפגש עשה טעות בזאת שהצטרף לאחת המלחמות המקומיות ונהרג על ידי הצ'ף של האי מאקטאן. הספרדים ניצולי הקרב הצליחו לחזור לספרד עם מטען תבלינים מבוקשים. בשנת 1565 שבו הספרדים והקימו את ההיאחזות הספרדית הראשונה באיי הפיליפינים שנקראים על שמו של המלך הספרד פיליפ השני. בשנת 1571 העבירו הספרדים את המפקדה שלהם למנילה וממנה שלטו לא פחות מ-300 שנים על אותה קבוצה של 7000 איים . השלטון הספרדי סבל לא מעט מרידות מקומיות . ובשנת 1898 בתום המלחמה שהכריזו האמריקנים על ספרד בקובה הם השתלטו גם על איי הפיליפינים ומאז השפה אותה לומדים ברחבי האיים היא אנגלית בנוסף כמובן לשפה המקומית טאגלוג. כך שלתייר המזדמן כמונו לאיים הקסומים הללו קל לתקשר עם המקומיים שמרביתם דוברי אנגלית.
השפה האנגלית שהעניקה לתושבי 7000 האיים יתרון בהשתלבות בעולם המערבי
ידיעת השפה האנגלית נותן למקומיים יתרון בהשתלבות בעבודות בספינות קרוזים למשל וגם כמובן בשליחת מטפלות סיעודיות פיליפיניות לארץ הקודש. האיים הגדולים מתחלקים לארבעה איזורים גיאוגרפים.
לוזון האי הגדול ביותר בו נמצאת מנילה הבירה והאי מינדורו הסמוך אליו. מדרום ללוזון נמצאת קבוצת איי ויסאיאס ביניהם האיים סבו והאי בוהול שניים מהאיים שביקרנו ונהננו מהאטרקציות שמציעות לתיירים מזדמנים. בדרום הפיליפינים נמצא האי מינדאנאו שהוא השני בגודלו באיים ובו מרכז התסיסה המוסלמית נגד השלטון המרכזי שהוא כאמור קתולי. אי נוסף שבו בקרנו הוא האי פאלאוואן שנראה כמו נקניק , אורכו כ-400 ק"מ ורוחבו הממוצע רק כ-40 ק"מ בלבד. האקלים באיים הןא טרופי , חם ולח . החודשים המומלצים לטיול באיים הם מינואר ועד תחילת מרץ. הכלכלה מבוססת בעיקר על חקלאות ורמת החיים של כמעט 70 מיליוני תושבי המדינה נמוכה למדי . המשכורת הממוצעת נעה בין 100 ל-150 דולר ולכן מרביתם ששים לשפר את רמת חייהם בעבודה בניכר . יש כמובן גם שכבה של עשירים ובעלי הון והשחיתות פושה במדינה . המלון בו התגוררנו במנילה היה צמוד ל-3 מרכזי מסחר יוקרתיים עם המותגים הכי אקסלוסיביים . לעומת זאת בקרנו בשכונות עוני שהפאבלות בריו דה ז'נירו נראות כמו סביון לעומתם
אחרי הביקור בכנסיה הקתולית הראשונה שהוקמה באי סאבו CEBU בקרנו בכמה כפרי ילידים אותנטיים בהם הדגימו לעינינו את המלאכות הנהוגות לפרנסת תושבי הכפר החל מענפי דקל ששוזרים אותם לגגות הבתים ומפיצוח אגוזי קוקוס באופן מקצועי למדי זאת לאחר טיפוס מפחיד על עצי הקוקוס כדי לקטוף את הפירות הענקיים והקשוחים שעל העצים .המקומיים נתנו לנו ליהנות להנות ממיצי האגוז ומהעלווה העוטפת אותם עלווה הטעימה למדי.
למחרת יצאנו במעבורת לעבר האי בוהול ולמרות שאותו יום היה גשום למדי זכינו בלא מעט חוויות כמו הרפתקאה בוצית של טיול בטרקטרונים לעבר מרפסות האורז המיוחדות של האי שנקראות בשם קדפדפן CADAPDAPAN הרכיבה על טרקטורנים בשלוליות בוץ שהגיעו עד המותניים היתה מפחידה למדי ולאחר מסע קצר החלטתי לוותר על המשך התענוג בעוד שחברי המשיך בעליצות וחזר מכוסה בבוץ עד קודקודו.
חוויה מרנינה נוספת ציפתה לנו בשייט על ספינת נהר בנהר בוהול. את פנינו בעליה לספינה קיבלה חבורת נגנים ובספינה הגישו מטעמים מקומיים כארוחת צהרים לקול זמרתה של להקה מקומית . השייט לאורך נהר הבוהול היה מופלא כאשר שתי הגדות מכוסות יער טרופי סבוך . היתה זו ארוחה מדהימה כאשר הנוף טרופי החולף מזין את התאבון . תוך כדי השייט עצרנו ליד רפסודה שעליה רקדו ושרו להקה פיליפינית מקומית.
סוף המסע היה במפלים המרשימים , מפלי קאן אומטד .
היום הבא של הסיור באי בוהול הוקדש לאטרקציות נוספות. תחילה ביקור בכנסיית בקלאיון שיש בה פעמון גדול שהותקן בה כבר בשנת 1835. משם המשכנו ליער ייחודי , יער בילאר שננטע בידי אדם ובו גדלים עצי מהגוני מופלאים שמהם מעצבים רהיטים יוקרתיים. היער ננטע כדי להשיב לטבע את העצים הקדומים שגדלו בו. האטרקציה הבא שבה ביקרנו היתה שמורה המוקדשת לקופיפים גמדיים בשם טרסייר שנחשבים לקופים הקטנים בעולם ושומרים עליהם בקפדנות כי הם נתונים בסכנת הכחדה. זו היתה חוויה להלך בגשם שוטף בין עצי הג'ונגל ולגלות מדי פעם על ענף את הקופיפים החמודים הללו.
היעד הבא היה ביקור בגבעות השוקולד מדובר במקבץ של גבעות חומות הזהות בצורתן ובגובהן וכאשר עולים לנקודת התצפית בקרוב ל-200 מדרגות ,ואני מאחל לכם יום בהיר ולא ערפלי הרי שניתן לראות מסביב את הגבעות הללו שמשתרעות למרחק של קילומטרים ונראות כמו חפיסת שוקולד ענקית. ביום יפה מציעים לכם גם רכיבה על אומגה תוך התבוננות בגבעות הנצפות מכל עבר.
לחגוג עם המקומיים את חג הסינלוג SINULOG שחציו מיסה קתולית וחציו קרנבל בסגנון ברזילאי
היום הבא הוקדש להפלגה בת כשעתיים במעבורת לאי סאבו CABU .
את היום הראשון הקדשנו לסיור בין המוני החוגגים את חג הסינולוג בעיר סאבו. האי עצמו הנושא את אותו השם הוא פופולארי ביותר משמש כמרכז ספנות לחלק גדול מ-7000 איי הפיליפינים. באי הזה הציב מאגלן צלב וכיום הצלב ניצב מול בית העיריה, ובאי הסמוך מאקטאן נהרג מגלה הארצות מאגלאן.
מצודת סן פדרו העתיקה נבנתה ב-1565 בסאבו סיטי כהגנה מפני הפיראטים שהשתוללו באיזור. החג עצמו שנחגג בכל יום ראשון השלישי בחודש ינואר מוקדש לזכרו של קדוש נוצרי בשם SANTO NINO . זה היה מדהים כאמור לראות את המוני המקומיים שרים שירי דת ומנופפים בפסלים של קדושים נוצרים שחלקם היו אלילים מקומיים שאומצו על ידי הכנסיה הקתולית. הצפיפות היתה מדהימה, היתה תחושה שכל תושבי העיר סאבו סיטי יצאו לחגוג ברחובות. אך גולת הכותרת של החגיגות היתה למחרת , עם בוקר עברנו למלון פאר ששוכן סמוך לרחוב התהלוכות שבו מתחרות להקות מקומיות בריקודים ובתלבושות. בצורה שמזכירה קרנבלים בברזיל. החגיגות מציינות את המעבר של ילידי המקום מפגאניות לקתוליות.
החגיגות נפתחות בתהלוכה הנערכת על הנהר , האייקון של "סנטו נינו" מוצג על סירה המעוטרת בפרחים ובנרות ומסמלת את הגעת הנצרות לחופי סבו וממנה לשאר איי הפיליפינים מלבד לאי מינדנאו שהפך למוסלמי. צעדנו שעות לעבר הבמות כדי לצפות בתהלוכה הססגונית שהחלה במיסה קתולית שנמשכה כשעה. השהיה בשמש הקופחת וההליכה הארוכה הותירה אותי למען האמת כמעט באפיסת כוחות. שמחתי לחזור למלון כדי להתאושש מהחוויה הקרנבלית ושם המתינה לנו מלכת הקרנבל על תלבושת הפאר שלה.
היום הבא הוקדש להרפתקאה ימית יצאנו בסירה לאוסלוב . במקום הזה ניתן לפגוש כרישי לוויתן ענקיים שמגיעים לאורך 15 מטרים אך הם צמחונים ומסתפקים בזלילת פלנקטון. כך שאתם לא כלולים בתפריט ארוחת הבוקר שלהם. לצערנו לא היה לנו הכבוד לפגוש באחד מהכרישים הענקיים הללו אבל המשכנו לעבר מפלי "קוואסאן" מהיפים בעולם שנופלים לבריכה ענקית של מי ים בצבעי טורקיז . אחרי טבילה במים קסומים נהננו מארוחה על גדות המפל.
שייט קסום בנהר תת קרקעי
יום המחרת הוקדש לטיסה לפורטו פרינססה הבירה של האי פאלאוו'אן שנראה כמו נקניק מאורך.
בירת האי נקיה למדי ואוכלוסיותה כ-100,000 תושבים . מהעיר הזו יוצאים בעיקר לטיולי צלילה ושנורקלים ולביקור באתרים של האי כמו הנהר התת קרקעי שנחשב לאחד מפלאי עולם.
מפורטו פרינססה נסענו כשעתיים לעבר הריזורט היפה בסבאנג . מאותו הריזורט יצאנו לעבר הנהר התת קרקעי . השייט לתוך הנהר והפארק מסביבו מרתק במיוחד לאור תצורות הנוף המגוונות בתוכו. הנהר שאורכו מעל ל-8 קילומטרים שטים בתוכו בסירות קטנות חבושים בקסדות ובחליפות הצלה בינות למערות נטיפים וזקיפים .
עם בוקר לאחר אותו שייט נוסעים כ-6 שעות לאתר הריזורט המרשים ביותר שבו שהינו בטיול באיי הפיליפינים . מדובר באל נידו בריזורט מופלא בשם מנילוק ששוכן בחדרי מלון הבנויים על כלונסאות במפרץ קסום שמאחוריו משתרע ג'ונגל טרופי סבוך. במרכז המפרץ והריזורט מלבד חוף ים הקסום ניתן לטבול בבריכה ענקית שמאחוריה ממוקם מסעדת היוקרה של הריזורט. על הבר המשקיף למפרץ מוגשים קוקטיליים טרופיים עסיסיים . לצדי התיישב תייר אמריקני שסיפר לי שהוא שף מפורסם ממינסוטה הנשוי לפיליפינית שהכיר באמריקה והוא מראה לי בפלאפון את תמונת ביתו במינסוטה כאשר הבית מכוסה בשכבת שלג בגובה של 2 מטרים לפחות, המדובר היה בינואר 2023 והוא שואל אותי רטורית מה עדיף, לקפוא בארצות הברית או להתפרקד מול שקיעה מהממת באל נידו תוך שתיית קוקטייל טרופי. ועוד התענוג עולה לו שליש מעלות חייו במינסוטה.
מהריזורט המופלא הזה יצאנו למחרת על סירה מקומית ליום שלם בינות ללגונות המפורסמות כמו הלגונה ה"סודית" באי שימיזו , בלגונה הגדולה ובחוף שבעת הקומנדואים שאין לי מושג מה מקור השם. החופים והאיים בצבעים מרהיבים עם חול לבן ומי טורקיז . אפשר להתמכר לשחיית שנורקלים ולהנות מהדגים המרהיבים בריפי האלמוגים שבמקום. את החוויה חוגגים בארוחת דגים ופירות נים המוגשת טריה על האש בידי הדייגים מפעילי הסירה שבה שטנו.
ביומיים הבאים התמכרנו להנאות של הריזורט באל נידו על חופי השחייה סביבתו מוצעות לא מעט פעילויות שייט לאיים קטנים בסביבה או סתם להסתלבט בבר הממוקם ליד הבריכה מול יופיו של המפרץ הקסום ולהנות מארוחות השחיתות שמוגשות במסעדת הגורמה שבריזורט שמושך תיירים מביני עניין מכל העולם.
אך לכל תענוג יש סוף וחזרנו אחרי 3 ימים חלומיים אל העיר מנילה למלון מפואר ביותר בשם מקאטי דיימונד רזידנס הוא נמצא בלב רובע העסקים המרכזי של מקאטי קרוב לשדרות איילה ומעברו השני של הכביש ממוקמים לא פחות משלושה מולים מפוארים עם גנים טרופיים וחנויות עם מיטב המותגים העולמיים. ניתן לבלות ימים בשיטוט בין מאות חנויות הפאר והמסעדות שבמקום . יש לזכור שבין עשרות מליוני תושבי הפיליפינים שחיים בדוחק ובקרנו בשכונות עוני נוראיות גרועות יותר מהפאבלות בריו דה ז'נירו. אך יחד עם זאת יש שכבה לא קטנה של עשירים מקומיים שמרוכזים בבתי קומות ובוילות פאר באיזור מקאטי.
את הערב בילינו בארוחת ערב במועדון לילה מקומי המשלב מופע ריקוד מסורתי פיליפיני להנאת התיירים המזדמנים.
אחת האטרקציות היותר מרשימות ציפתה לנו יומיים לפני חזירתנו לארץ הקודש. היה זה טיול יומי למפלי פגסנחאן . מהאתרים היותר קסומים שנמצאים לא הרחק ממנילה כשעתיים וחצי מדרום למנילה באתר המופלא הזה צולם הסרט "אפוקליפסה עכשיו" על מלחמת ויאטנאם בסרט בו כיכב מרלון ברנדו. במהלך הנסיעה תצפו בלא מעט מטעי קוקוס וברגע שתגיעו לנהר תעברו לסירות קאנו קטנות הנקראות בשם "באנגקה" אותם משיטים במאמץ רב שייטים מקומיים שדוחפים למעשה את הקאנו במעלה הנהר בניגוד לכיוון הזרם.. בהמשך השייט תחזו במצוקים גבוהים מכוסים בצמחיה טרופית ענפה ובקופים הקופצים על העצים . סיומו של השייט הוא למרגלות מפל גדול ומרשים בגובה של כ-20 מטרים. שם ביום חם מומלץ מאוד לעבור לרפסודה שבעזרת חבל מושכים אותה אל מתחת למפל והתענוג גדול לשטוף במימי המפל הזורמים את הזיעה שהצטברה עליכם במהלך הטיול . בתום השייט מצ'פרים את השייטים שעבדו קשה. ניתן גם להתרשם מחיי היומיום של תושבי הנהר והמפל מהדייגים המקומיים ומהנשים המכבסות את בגדיהם במימי הנהר.
אחרי ארוחת צהרים במקום חוזרים למלון כדי להירגע מהמסע ולשוטט בחנויות לקראת החזרה הביתה לישראל.
מומלץ לחגוג את הערב האחרון באחת המסעדות המעולות שממוקמות בגנים הטרופיים ב"מולים" הנמצאים ממול למלון בו שכנו.
מוזמנים לדפדף בתמונות הטיול, להקליק על כל תמונה כדי להגדיל אותה ולקרוא את ההסבר שלה
