יום אחד, דומני כאשר הייתי בכיתה ו', נכנס מחנך הכיתה מר וירצבורג, אדם שסבר פניו היה תמיד רציני.
ידו נפגעה מהתפוצצות רימון יד במלחמת השחרור. הוא היה מורה מעולה ומחמיר למדי שלא היה ידוע בחוש ההומור שלו דווקא.
היה זה שיעור שהוקדש לראשי תיבות בשפה העברית. לקיצורים כגון שה"י, פה"י, עיה"ק ודומיו.
לפתע הניח שטר של 5 לירות על הקתדרה ואמר בקול רם, שמי מהתלמידים, שיצליח לנחש את ראשי התיבות שיכתוב עכשיו על לוח הקיר יזכה בשטר – שהיה שקול בערכו לאחוז נכבד משכרו החודשי.
הוא רשם בחגיגיות על הלוח השחור בעזרת הגיר את האותיות ינ"ג. המורה לא הספיק לסיים את כתיבת האותיות וכבר נעמדתי על רגלי וצעקתי "יוחנן נודניק גדול"…
אותו מורה וירצבורג נדהם, רץ אלי עם השטר ביד, שסרבתי כמובן לקבלו, "כיצד עלה הדבר על דעתך "...אמר בהתפעלות.
הסיפור הפך לשיחת היום בין התלמידים בבית הספר.
כמעט חמישים שנה מאוחר יותר, בשנת 2002, כאשר ישבנו "שבעה" על אמי תרצה – שנפטרה בגיל מכובד של תשעים ושלוש שנים – באו רבים לנחם אותי ואת משפחתי בבית אמי, ששכן ברח' אלפסי 24 ברחביה, מכרים ירושלמים רבים ,ביניהם מכובדים כמו פרופסור ישראל אומן חתן פרס ישראל לסטסיסטיקה והעתונאי נחום ברנע, שבנו הצעיר נהרג בפיגוע חבלני בנסיעתו היומית באוטובוס.
לפתע קראו לי לענות לשיחת טלפון שהתקבלה בחדר אחר.
להפתעתי המרובה היה זה לא אחר מאשר אותו מורה בעבר הרחוק, מר וירצבורג, שלפי עניות דעתי, גילו היה אמור להיות למעלה מתשעים.ה
וא צלצל לנחמני על מות אמי… "כיצד אתה יכול לזכור אותי בין רבבות התלמידים שהיו לך, תלמיד מלפני יובל שנים כמעט"….שאלתי אותו.
וירצבורג ענה לי שיש תלמידים שאותם לא שוכחים ובתגובה שאל אותי אם אני זוכר את השיעור בראשי תיבות ואת הניחוש של ינ"ג...
נדהמתי מזיכרונו המדויק של אותו מורה ותיק שלי כאשר חזרתי אל החדר עמוס באנשים וספרתי להם על השיחה המפתיעה, נפתחה לפתע הדלת והופיע בה לא אחר מאשר הרב יוחנן פריד העבדקן, גיבור אותו הסיפור.
הנוכחים פרצו בצחוק ויוחנן ישר הגיב… האם דברתם כרגע על ינ"ג"?…
חתן פרס ישראל לסטיסטיקה שנכח בחדר ציין שמבחינה מדעית האירוע הזה לא היה יכול לקרות. אבל עובדה שאכן קרה.
המעניין, שבאחד מימי העצמאות האחרונים הוזמנתי למסיבה שנערכה בביתו של הרב יוחנן פריד בישוב בית מאיר הסמוך לירושלים, ובה נכחו עשרות רבות של אנשים ונשים – ביניהם שר המשפטים יעקב נאמן ושופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, עו"ד דון בן יחיה,, קובי אריאלי ורבים אחרים.
באותה מסיבה פגשתי ידידים שלמדו עמי בבית ספר עממי לפני כיובל שנים.
ביניהם היה יהודה פרידנברג ששימש כחשב של מפעלי ים המלח. הוא פנה ליוחנן פריד והודיע לו שלא להאמין, אבל יומיים קודם לכן הוא חלם משום מה על יוסף ג'קסון.
הוא הופתע לחלוטין כשהתבשר שאני נמצא באותו אירוע.
יהודה הצהיר חגיגית בפני בת זוגי צביה שהייתי אמנם ה"שובב" בהא הידיעה של בית הספר אבל הדגיש שהייתי שובב בטעם
