סקנדינביה – ארצות קרות עם לב חם

ארצות סקנדינביה הן מהארצות המתוקנות ביותר בעולם, הן עומדות ראשונות ברשימה של המדינות הפחות מושחתות בעולם   ורמת הדאגה והבטחון הסוציאלי שהן מעניקות לאזרחיהן ראויה לקנאה. מדובר באיזור השוכן בחצי האי סקדינביה    בצפון אירופה וכולל את המדינות נורבגיה ושבדיה ואליהן צורפה דנמרק . לתרבות הסקנדינבית צורפו גם נספחים כמו איי פארו , איסלנד,  ואפילו גרנדלנד הנחשבת למעין קולוניה דנית. סקנדינביה הפכה להיות חלק מאזור הקרוי ה"מדינות הנורדיות" הכולל גם את פינלנד .מעניין שבכל קבוצת המדינות הללו שכנו הויקנגים שפשיטות השוד איימו בזמנו על צפון אירופה כולה .  המימצאים ההיסטורים מעידים על כך שהויקינגים גילו  בעזרת יכולת ניווט גאוניות את יבשת אמריקה כבר בשנת 1000 לספירה   והוויקינג "אריק האדום" ייסד מושבה באלסקה על אדמת צפון אמריקה שלא החזיקה מעמד. ונינטשה לאחר תקופת זמן. האהדה לארצות סקנדינביה התנחל בלבבות התושבים  בעיקר בעקבות הצטרפותו של הסופר הדני הנס כריסטאן אנדרסן    לתנועה  ה"פאן סקנדינבית". ניתן להגיד ששותפות היסטורית ותרבותית מאחדת את כל המדינות הסקנדינביות    של אנשים שלמרות היותם שוכנים בארצות הקור ליבם חם. והם הצליחו להנהיג בארצותיהם משטרים ליברלים הדואגים לרווחתם של תושביהם  והכל בצניעות ומבלי להפגין סממנים חיצוניים של רדיפה אחרי עושר חומרי. מזה זמן רב נהייתי מכור לנופים ולאנשים החביבים של סקנדינביה ולנופים המדהימים ביחוד של הפיורדים הנורבגים .  הביקור הראשון הארוך בסקנדינביה היה כבר בשנות השבעים בצוותא עם זוג חברים היה זה לאחר פרשת לילהאמר,    כאשר חוסל בטעות מלצר ערבי בשם בושאקי שנחשד בהיותו אחד ממשתתפי הרצח באולימפיאדת מינכן. אשתי חניתה ז"ל שהיתה רקדנית ממוצא תימני וזוג חברים טיילנו במרחבי סקנדינביה , תחילה בשבדיה שם  אירחו אותנו  זוג פנסיונרים שבדי והציעו לנו לטייל יחד איתם באיזור דרום שבדיה. משם המשכנו לנורבגיה ברכבת אחרי שבקרנו באוסלו ובברגן   המשכנו ברכבת לעבר העיר הנורבגית הצפונית טרונדהיים . באחת העצירות חילק הקונדוקטור ברכבת חוברת שבישרה לנו שמהתחנה הבאה יוצאת רכבת לכיוון עיירה בשם אנדלסנס, במסלול שנחשב לאחד היפים ביותר באירופה.   מיד החלטתנו לנסוע לשם ואכן הדרך היתה יפהפיה , התפתלה בין פיורדים ורצנו מצד אחד של הקרון לצידו השני כדי להנות מהנופים.   עם הגענו לעיירה שכרנו חדרים באכסניה המקומית ותכננו לצאת לטיולים בסביבה .בית הקפה והמסעדה היחידים שכנוו בתחנת הרכבת וכל צעירי המקום בילו את זמנם במקום.  בין הנורבגים היה בחור שנראה ערבי  כאשר ראה את אשתי כהת העור הוא ניגש אליה כדי  לבקשה להצית לו את הסיגריה ,      הוא  היה משוכנע שמדובר בערביה אך כאשר התכופף לעברה של חניתה הבחין בשרשרת עם מגן דוד על צווארה, הוא כמעט נתקף בהלם ונמלט לעבר ידידיו הנורבגים… מאז בכל מקום נתקלנו בבחור,  הלכנו לראות סרט בקולנוע המקומי וכאשר נדלקו האורות התברר שישבנו בדיוק מאחוריו, הוא היה משוכנע שאנו חוליה מהמוסד שנשלחה לחסלו. הברנש התחיל להסתובב בעיירה כשהוא מוקף בחבריו המקומיים. אנו נשארנו במקום היפהפה הזה מספר ימים ואפילו שכרנו מטוס ימי    לטוס מעל הפיורדים. כאשר התברר לטייס הנורבגי שהיה במחתרת בתקופת הכיבוש הנאצי שאנו ישראלים   הוא שמח להאריך לנו את זמן הטיסה כדי שנראה כמה שיותר מראות מופלאים של הפיורדים מלמעלה. זכיתי לבקר לא מעט פעמים בנורבגיה ובארצות סקנדינביות נוספות כמדריך קבוצות ,באחד הביקורים נסעתי   במסלול דרך מעבר סטלהיים המרשים לכוון סוגנה פיורד שם השתכנו במלון שהיה בבעלותו של זוג נורבגי צעיר. בעל המקום החביב אמר לי   שיש לו בעיות עם קבוצות ישראליות ,במלון שלו כמו במרבית המלונות הסקנדינבים מגישים ארוחת בוקר גדושה במטעמים הנקראת "סמוגזברוד" הכוללת כל מיטעם שעולה על דעתכם כולל סוגי דגים מעושנים. מבחינתו שיאכלו המבקרים כאוות נפשם   אך שלא יכינו סנדוויצ'ים. שכן עבור כל כריך הוא יאלץ לדרוש כ-15 קרונות. הסברתי לו שמדובר בקבוצה של מהנדסים ישראלים    ואני בטוח שלא יהיו בעיות על הרקע הזה . בבוקר הייתי עסוק בתיאומים להמשך הטיול וכאשר עמדנו להמשיך בדרכנו  ראיתי את פניו המכורכמות  של בעל המקום , בקשתי מהקבוצה שכל מי שהכין כריכים שישלם עבורם ועוד הוספתי מכספי  עבור כעשרים כריכים אך כנראה ההשתוללות היתה גדולה מדי. יצאנו לדרכנו לכיוון סוגנה פיורד שם עלינו למעבורת עם האוטובוס, לאחר הפלגה בת שעתיים רץ אלי אחד הנוסעים  והודיע ששכח מתחת לכר בחדרו ארנק עם כ-7000 דולר . הוא תכנן להמשיך לשהות תקופה בתום הטיול באירופה..       במידה והדבר היה קורה באיטליה, צרפת או בארצות הברית היה אותו נוסע יכול להפרד מהארנק. אבל כאן היה מדובר בנורבגיה, צלצלתי מהקוקפיט של המעבורת למלון ובעל המקום אמרי לי שעדין לא ניקו את החדר   כעבור זמן קצר אישר לי שהארנק על תכולתו נמצא. נותרה הבעייה כיצד להביא את הארנק אל התחנה הבאה שנגיע אליה בערב.  אמרתי לנוסע שהארנק צריך לעבור 5 ידיים עד שיגיע אלינו שכן רק פעמיים ביום עובר אוטובוס באותו המלון ונהג האוטובוס צריך להעביר את הארנק למונית וממנה למעבורת וכו'.  בקיצור סיכמנו שבמידה והארנק לא יגיע עד הערב , אאלץ לשכור עבורו רכב והוא יצטרך לחזור את כל הדרך חזרה למלון ולפגוש אותנו 3 ימים מאוחר יותר בעיר ברגן . מזלי שאותו נוסע היה צעיר יחסית ויכל לעמוד במשימה. כל הקבוצה כיססה ציפורניים עד שהצטרף אלינו להמשך הטיול בברגן . באחד מביקורי בקופנהגן המתנתי בתחנת אוטובוס עם חבר ישראלי בשם עלי כהן, קיבוצניק לשעבר שמתגורר שנים רבות בקופנהגן.     הוא הצביע על גבר שעמד לידנו בתחנה והמתין כמונו לאוטובוס, זה שר התחבורה הדני, שלא נרתע מלנסוע כאחד האדם בתחבורה ציבורית. הפלגתי מספר פעמים גם בקרוזים שפקדו נמלים סקנדינביים ואת הפיורדים המופלאים
.בעיר גרייניגר נכנסנו לבקר במוזיאון הנפט המרשים. כידוע נורבגיה הפכה למדינה עשירה ביותר לאחר שהתגלה הנפט בים הצפוני. הפקת הנפט מקרקעית הים היא משימה אדירה . כאשר בקרנו במוזיאון רץ אחרינו מנהל המוזיאון    שנודע לו שעיתונאי ישראלי מבקר במקום והודיע לי חגיגית שיש בנורבגיה הרבה מעריצים של ישראל והוא אחד מהם. הוא הסביר לנו שתהליך הפקת הנפט בים הצפוני   משול לאדם שעומד על גורד שחקים ומנסה ללגום בקשית קולה מבקבוק העומד על המדרכה. שם גם נודע לנו על אסון שפקד את אחת מאסדות הקידוח ובו נספו מאות קודחי נפט. הערים הסקנדינביות צופנות אתרי ביקור מרשימים החל מאולם קבלת פרסי הנובל בשטוקהולם וכלה בספינות הויקינגים המוצגות במוזיאון באוסלו  בסיור חורפי שערכתי כעיתונאי תיירות בפינלנד בחוף זכיתי לרכב על מרכבה הרתומה  לאילי צפון ולהגרר בידי מזחלת הרתומה לכלבים  ואפילו לצוף לבוש בבגדים אטומים  בים הקרח הצפוני לאחר ששוברת קרח פערה חור עגול בקרח שכיסה את הים. באותו ערב התגוררנו במלון ייחודי שנבנה כל חורף מקרח בעיר רובניימי בצפון פינלנד   ושבו ישנו על מיטות מקרח מכוסות בפרוות אילים. כאשר צלצלו אלי בלילה מתוכניתו  של אמנון פאר "לילה חי" שאל אותי טוביה צפיר ששהה באולפן מה הטמפרטורה במקום  בו נמצאתי .  כאשר עניתי שמדובר במינוס 27 מעלות הציע לי להכנס להתחמם בפריג'ידר שכן בו הטמפרטורה רק שתי מעלות מתחת לאפס. אגב בסיור בבית הכנסת של הקהילה היהודית בהלסינקי בפינלנד מראים את זר הנחושת שהעניק מאנהיים לקהילה היהודית   פינלנד היתה בת בריתו של היטלר נגד הרוסים שניסו לכבשה ערב מלחמת העולם השניה והימלר שלח הוראה למרשל מאנהיים     שהיה נשיאה של פינלנד בתקופת המלחמה , שיסגיר לו את היהודים תשובתו של הנשיא הפיני  היתה שאצלו יש רק פינים בני דת משה     והמעניין ביותר היתה העובדה שכמה רופאים יהודים פינים שירתו כמפקדי בתי חולים צבאיים גרמניים  ומתחתם שירתו קציני רפואה נאצים. אגב, באותו יום שהימלר שלח את הדרישה הופיע הנשיא הפיני בבית הכנסת והעניק לקהילה זר מנחושת   על תרומתם לתרבות ולחברה הפינית. גם דנמרק נחלצה כולה להצלת רבבת היהודים שחיו בדנמרק , בלילה אחד הצליחו להעביר את כל היהודים   בסירות ובספינות לעבר שוודיה הנויטראלית. הדנים שילמו ביוקר עבור מאמץ ההצלה. הנאצים כתגובה שלחו למחנות ריכוז  את כל המשטרה הדנית שלדעתם סייעה במאמץ ההצלה , זה מעיד יותר מכל על אנושיותם של תושבי הארצות הסקנדינביות. 

מוזמנים לדפדף בתמונות האלבום, להקליק על כל תמונה כדי להגדיל אותה ולקרוא את ההסבר שלה