כשיצאתי עם חברי מתקופת השירות הצבאי דן עם שלם בשנת 1972 לסיור ראשון בארצות הברית,
אבי ז"ל צייד אותי בכתובות של קרובינו ברחבי המדינה הגדולה, אליהם כתב שבנו יקירו עומד לארח להם לחברה .
כך שאת עיקר טיולנו ערכנו כאשר אנו מדלגים מבית של קרוב משפחה אחד למשנהו.
כדי לשפר את טיב האירוח הצלחנו להצטייד ממנהל "אמריקן אקספרס" בארץ ברנש מעניין בשם מייק עמיר במכתב שמודיע לכל המעוניין , שמדובר בשני עיתונאים ישראלים שישמחו להרשות לנציגי החברה בארצות הברית לארח אותם בטיולים בחלקיה השונים של המדינה הגדולה.
אותו מייק עמיר היה בזמנו אוסטרלי ערל שנולד בחוות כבשים אי שם באוסטרליה. הוא התגייס במלחמת העולם השנייה לצבא הבריטי ושימש כקצין תותחנים בבורמה.
חבריו הקצינים נהגו לרכז את כל משכורתיהם בקופה משותפת ומדי פעם בחופשות להשתולל עד בלי די . הסכום שהצטבר להם הלך וגדל שכן חלק מאותה חבורת קצינים נהרגו במהלך המלחמה כך שבכל חופשה היה להם יותר כסף לבזבז.
בתום המלחמה הועבר לפלסטינה לשרת כקצין מודיעין באזור ירושלים. הוא הופתע לראות שמפקדו באינטלג'נס הבריטי משתף פעולה עם הערבים ומעביר להם ידיעות על פעילות ההגנה ושאר המחתרות . מייק – בחוש הצדק האוסטרלי המושרש בו – החליט שכדי לאזן את המצב הוא ישתף פעולה עם הישראלים. אלא שתחילה היה קשה לו לרכוש את אמונם של אנשי ההגנה. היו לו פגישות מוסכמות עם חיים הרצוג בבית קולנוע ירושלמי , שעל מיקום הכיסאות היו מחליטים מראש וכך היה מעביר להרצוג ידיעות מודיעיניות שנפלו לידיו במהלך עבודתו בשירות הבריטים.
אחת החוויות הפחות נעימות שקרו לו, כאשר פיקד על המשוריין הבריטי הראשון שהגיע לשיירת הר הצופים, בה נטבחו אז עשרות רופאים ואחיות .
מייק הגיע למשוריין הראשון בראש השיירה שהיה הפוך על צידו והכניס את ראשו פנימה. במשוריין שכבו המגינים זה על גבי זה, פצועים והרוגים. לפתע פתח אחד מחיילי ההגנה את עיניו ותקע מבט זועם בקצין הבריטי ולפני שמייק הספיק להסביר לו מיהו, עצם הפצוע את עיניו לעולמים.
אותו מייק סיפר לי שנים מאוחר יותר שאת המבט הכועס הזה של הפצוע הוא לא ישכח לעולם.
עם הגיע מועד הפינוי הבריטי מארץ ישראל החליט מייק לערוק ולהצטרף לכוחות ההגנה העבריים. הוא רצה להביא עמו נדוניה כלשהיא.
כקצין בריטי בדרגת קפטן התייצב עם משאית ו-2 חיילים מלווים במחסני השלל העצומים של הצבא הבריטי , נשק שלל מהצבא הנאצי במדבר המערבי.
מייק העמיס על המשאית שני תותחים נגד מטוסים וגרר תותח הוביצר. כאשר הגיע לצומת המוביל לנמל חיפה פנה לעבר הדר הכרמל. שוטר בריטי רכוב על אופנוע עקב אחרי המשאית . מייק ונהגו הצליחו להשתחרר מהמעקב והגיעו למוסך בכרמל שם המתינו לו אנשי ההגנה שפירקו במהירות את התותחים. המשאית המשיכה בנסיעתה כאשר שני החיילים המלווים שלו, אחד וולשי והשני סקוטי הצדיעו לו כאשר הבינו את מטרת הנסיעה ואפילו טרחו להטעות את השוטר הרכוב שהשיג אותם.
בלילה הראשון הוחבא מייק במלון ציון בחיפה כאשר קומה מעליו נערכה מסיבת הפרידה לגנרל הבריטי שהיה מפקד הכוחות הבריטים בפלשתינה.
מייק עם נסיונו הרב הפך להיות אחד ממייסדי חיל התותחנים הצה"לי .
הוריו בחוות הכבשים באוסטרליה לא יכלו להשלים עם המהפך שחל בחיו של בנם, במיוחד לאחר שנישא לפלמ"חניקית ישראלית.
מייק שינה את שם משפחתו לעמיר ומאוחר יותר הפך לנציגה של חברת "אמריקן אקספרס" בישראל…
