את שארית ביקורי בגווטמלה המעניינת ביליתי באתרי תרבות המאייה בטיקל, עיר המקדשים המדהימה שהתגלתה חבויה בלב הג'ונגל המקומי.
במשך מאות שנים היתה העיר על אוצרות האמנות ומבני הענק שלה קבורה מתחת לצמחיית הג'ונגל הסבוכה ורק בשלהי המאה העשרים החלו בחשיפת המבנים המורכבים של הפירמידות הנישאות שהקימה אותה תרבות מסתורית, שהגיעה לשיאה בתחילת האלף הראשון לספירה ושקעה ונעלמה עוד לפני הגעתם של הספרדים למרכז אמריקה.
הקדשתי לא מעט ימים לשיטוט באתרי המאייה המדהימים.
אילוסטרציה: ללכת לאיבוד בג'ונגל
ביום האחרון שאל אותי אחד התיירים האם כבר בקרתי ב"מקדש הכתובות".
התברר שהחמצתי את המקדש. הברנש טרח להראות לי מרחוק את הקצה הבולט של אותה פירמידה שביצבצה מעל לעצי הג'ונגל.
החלטתי שאפשר לקצר את ההליכה אליה בהליכה בתוככי הג'ונגל, במקום ללכת בשביל המתפתל הארוך.
נכנסתי לתוך הג'ונגל ותוך דקות ספורות איבדתי בו את דרכי, כל הכיוונים נראו אותו דבר.
הלכתי יותר משעה בין נבכי העצים ולא מצאתי את דרכי. כל מיני חיות הופיעו לפתע בין עצי הגונגל החל מטפירים וכלה בתרנגולי בר והיתה לי ההרגשה שאני הולך במעגלים ולא מוצא את דרכי.
התחלתי בהחלט להילחץ מהסיטואציה הלא נעימה של תחושת הליכה לאיבוד בתוך הג'ונגל הסבוך.
אחרי כשעה שעתיים שמעתי לפתע קולות דוברי צרפתית. הלכתי לעבר הקולות והגעתי לשביל המתפתל, נשמתי לרווחה והודיתי לאותו זוג תיירים צרפתי שהצילו אותי מהליכה לאיבוד.
בשאר התקופה באותה ארץ ביליתי בסיורים עם המארח שלי ברחבי גוואטמלה ואז נודע לי לראשונה על המתח שנוצר בישראל לקראת מלחמת המפרץ הראשונה.
החלטתי שזה בדיוק הזמן לחזור לישראל באמצעות הכרטיס למחלקה הראשונה שהיה בידי של חברת התעופה עליה השלום "פאן אמריקן".
