בחזרה דרומה לאורך החוף המערבי של ארצות הברית לכיוון העיר סן פרנציסקו מגיעים למחוז מארין (מארין קאונטי) שבו העיירה החמודה סוסליטו, שנראית כאילו הועתקה מהים התיכון אל האוקיינוס השקט .
מזג האוויר גם הוא מזכיר את הים התיכון שנוצר בגלל ההרים המגינים על המפרץ מפני הערפילים העוטים לרוב את העיר סן פרנציסקו מעברו של גשר הזהב (גולדן גייט ברידג) .
העיירה החמודה סוסליטו מושכת קהל מבקרים רב ובה נתקלתי בדוכן המבורגר הרווחי ביותר בעולם, בעליו פותח אותו לעת צהרים ומיד מתייצב תור ארוך מולו, כל גודלו בערך מטר על מטר והוא מגיש רק קציצת בשר על לחמניה עם ירק והדוכן הזה הפך למעין אייקון המתחרה במסעדות המזון המהיר.בשעה 1600 סוגר בעל הדוכן את הכנת ההמבורגרים , ויודעי דבר אמרו לי שהוא מעשירי העיירה ובמהלך שנות פעילותו הוא רכש הרבה נכסי נדל"ן בעיירה הקסומה.
פעמים רבות שהיתי בעיר סן פרנציסקו החל מתקופת ה"היפים" בשנות השבעים כאשר אחותי ובעלה, שולי ופול לדרמן התגוררו בברקלי .
גיסי פול היה אז הדייקן של הסטודנטים היהודים באוניברסיטת ברקלי ונהג לצעוד בראש ההפגנות שנערכו אז נגד מלחמת ויאטנאם כאשר רונלד ריגן היה מושל קליפורניה . אזז הכרתי לראשונה את תנועת המחאה ההיפית ומאז הזדמנתי פעמים רבות לעיר היפהפיה.
בטיול שערכתי עם זוגתי סביב ארצות הברית התארחנו אצל זוג ידידים שהתגוררו בעיירה פאולו אלטו. שנמצאת בקצהו הצפוני של עמק הסיליקון, אגב, לא פחות מ-10.000 ישראלים התגוררו בעמק הסילקון בתקופת ביקורנו באיזור. וניהלו חיים ישראלים ערים, כולל תנועות נוער וחוגי ריקודי עם. המארחים, גיא ונועה, התגוררו שנים רבות באיזור והוא שימש כמנכ"ל של חברת הדפסות הייטיקית שהקים בזמנו אפי ארזי. כאשר שאלתי את גיא כיצד בגילו הצעיר הפך למנכ"ל של חברה שהעסיקה אלפי עובדים . הוא סיפר לי שהחברה עמדה בזמנו לפני פשיטת רגל ואף אחד מהמנהלים לא רצה שירשם ברזומה שלו שהחברה פשטה את הרגל תחת ניהולו . כך כאשר אותו גיא הציע את עצמו כמנכ"ל ששו המנהלים להפקיד אותה בידיו. הוא שינה לחלוטין את פעילות החברה והביא אותה להצלחה עיסקית,מתברר שמעז יצא מתוק.
את האטרקציות המרובות של העיר סן פרנציסקו לא אמנה, שכן כל מי שמבקר בה יהנה קרוב לודאי מכולם ואנו אחרי שהייה של כשבועיים בעיר היפהפיה יצאנו לפארק הלאומי המדהים יוסמיטי, זהו הפארק השלישי בעתיקותו בארה"ב, פארק מדהים שלפעמים נעתקת הנשימה בגלל יופיו .
תחושה כזו מרגישים כאשר עומדים מול הצוק המתנשא של "אל קפיטן" שגובהו 2307 מטרים, או מול כיפת הגרניט השלמה של "הף דום" שמתנשא לגובה 2695 מטרים, גם "מפל ההינומה", מרשים שבו הרסס הערפילי של המפל בתום עונת הקיץ יוצר מעין הינומה של כלה.
מרכז המבקרים של הפארק נמצא ביוסימיטי וילג’ אלא שלהשיג מקום לינה במקום קשה ויקר, ולכן מומלץ לצאת אל העיירה "טואולמי מדוז" שנמצאת בצידו המזרחי של הפארק ומגיעים אליה בהמשך מעבר ההרים של "טיוגה רוד" שם תמצאו חדרי מלון ומוטלים במחירים סבירים.
אחרי יומיים שלושה כאשר מרווים את הנשמה במראות היוסמיטי, לנו כישראלים נשאר להתפעל מרמת הנקיון השוררת בפארק למרות מליוני המבקרים בו, האורחים פשוט מנקים ולוקחים את כל ערימת האשפה שיצרו בעת שהותם במקום.