פישטני – הלב הרוחש של סלובקיה, והחיבור האישי שלי לשורשים

פישטני (Piešťany) היא הרבה יותר מעיירת ספא יפהפייה – היא מקום שבו הזמן מאט, המים הרותחים מן האדמה מרגיעים את הגוף, וההיסטוריה מתערבבת בשקט הנהר ובשדרות הרחבות כאילו הכול נברא כדי להזמין אותך לנשום עמוק.

במשך שבועיים במלון Thermia Palace, אחד מבתי המרפא המפוארים באירופה, נתתי לעצמי להיסחף לקצב המקומי. זה היה מסע מרפא לגוף, אבל לא פחות מכך – מסע אל העבר שלי. כאן, במרחק קצר מפה, בשנת 1910, עמדה אמי הקטנה – בת ארבע בלבד – בעיר ברטיסלבה, כשהיא מנופפת בדגל האימפריה האוסטרו־הונגרית ומקבלת את פניו של הקיסר פרנץ יוזף. ושם, בין הרחובות העתיקים והמצודה הלבנה, הרגשתי לפתע כיצד סיפור המשפחה שלי מתעורר לחיים.

---

אווירת הספא של פישטני – המקום שבו הגוף נזכר איך להירפא

פישטני ידועה זה יותר ממאה שנה בזכות המים התרמיים העשירים במינרלים והבוץ הרפואי שלה. כבר בימים הראשונים אתה מבין שהעיירה הזו חיה ונושמת טיפול:
הבריכות החמות, הגשרים הציוריים, הגנים המטופחים והגשרים העתיקים, ובראשם "גשר העקשן" המפורסם עם הפסל השובר את הקביים – כולם מספרים את סיפור ההחלמה של אנשים שהגיעו מרחבי אירופה.

במלון טרמיה, עם אולם האוכל מעוטר הפסיפסים וסגנון הארט־נובו הנדיר, הצעדים הראשונים בבוקר נעשים תמיד אל הבריכות החמות, כאילו המים עצמם מושכים אותך פנימה.

---

העיירות שמסביב – מסע בין מצודות, כרמים ועמקים ירוקים

השהות בפישטני איפשרה לי לצאת מדי יום לחקור את מרכז סלובקיה – אזור שקט ומלא קסם, עם עיירות מימי הביניים ומצודות שומרות־סוד.

ניטרה (Nitra)

אחת הערים העתיקות במדינה. רחובות אבן, כנסיות עתיקות, ומעליה – המצודה הפיקנטית, המשקיפה על העמק. יש בה תחושה של אירופה של פעם, בלי שום ניסיון להרשים – פשוט להיות.

מצודת טרנצ'ין (Trenčín Castle)

אחת המצודות המרשימות באזור, יושבת על צוק עצום ושולטת על כל העמק. רוחות ההיסטוריה נושבות כאן – אבירים, נסיכות ומלכים.

מהחומות הגבוהות רואים את כל הנהר והעיר מתחת, מראה שלא נשכח.

סמטאות קטנות לאורך הדרך

עיירות כמו Topoľčany ו–Čachtice, שבהן הזמן עמד מלכת. כפרים עם גגות אדומים, כרמים שנפרשים עד האופק, וחנויות בוטיות שבהן הזמן נעצר.

---

ברטיסלבה – החלק האינטימי במסע שלי

לברטיסלבה נסעתי מספר פעמים במהלך השהות. העיר הזו, שבה אמי הייתה ילדה קטנה, עטפה אותי בנקודת מבט חדשה:

• סמטאות העיר העתיקה

• המצודה הלבנה הצופה על הדנובה

• שווקים קטנים עם קפה חם ביום מושלג

• וכיכרות מהודרות שעברו בשתיקה את טלטלות המאה ה–20

העמידה של אמי מול הקיסר בשנת 1910, עם דגל האימפריה בידה – הפכה לפתע לתמונה חיה בראשי. לא דמיון – קשר אמיתי למקום, לשורשים, לזמן.

סבי ז"ל לאור נבואה של אבי סבתי שהיה על ערש הדווי שראה כבר ב-1917 אסון שעומד להתרגש על יהודי אירופה והשביע את סבי שיעלה לארץ ישראל

ואכן כבר  בשנת 1926 שלח את בניו הבוגרים להכין תשתית לעליית המשפחה לירושלים. ובשנת 1929 הפליגה המשפחה כולה לארץ הקודש .

והיא היתה למשפחה היחידה שניצלה מציפורני הנאצים . שאר יהודי צ'כוסלובקיה הושמדו.

אךבשעתו כאשר הודיעה המשפחה על תכנון העליה לישראל הוכרז חרם על המסעדה שהיתה ברשותם שכן הם נחשבו לציונים

---

ולבסוף – פישטני עצמה, פנינה שקטה שאי אפשר לשכוח

בין טיפולי הבוץ, השיטוט לאורך נהר הוָאה, הקפה היומי בבית הקפה ההיסטורי ב"אי הספא", והטיולים הקצרים אל גשרים עתיקים – פישטני חודרת לאט־לאט ללב.
זו עיירה שמזכירה לך מה חשוב: בריאות, מנוחה, מים, וטיפה של היסטוריה משפחתית שהתמזגה לי עם ההווה.