אירלנד- אי קטן עם סופרים גדולים

הרפובליקה של אירלנד ממוקמת על מרבית שטחו של אי ירוק וקסום ושוכן צפונית מערבית ליבשת אירופה.

אירלנד העצמאית שולטת על חמש שישיות של שטחו של האי, שמאוכלס על ידי כחמישה מיליון תושבים. החלק הנוסף בצפון האי נקרא צפון אירלנד והוא מהווה חלק אינטגרלי מהממלכה המאוחדת של בריטניה.
צפון האי נחלק בין אירים קתולים, התומכים אגב בפלשתינאים, לבין אירים פרוטנסנטים שתומכים בישראל ומתגאים בצה"ל.

גודלו של האי כ-69,000 קמ"ר.

ביקורי הראשון באי היה למטרות ביקור משפחתי. אבי ומשפחתו נולדו באירלנד הסיפור החל כאשר משפחתו של אבי היגרה מליטא לארה"ב בשנת 1860 והוטעו לחשוב כי הגיעו לאמריקה (כתבתי על כך בהרחבה כאן), כך שלי נותרו שורשים עמוקים באירלנד ולא מעט מקרובי ממשפחת אבי מתגוררים באירלנד עד היום.

למרבה הפלא מקהילה יהודית קטנה בת אלפיים נפשות צמחו שני ראשי הערים הגדולות באירלנד רוברט בריסקו בדבלין ובן דוד של אבי, ג'רלד גולדברג, ששימש כראש עיריית קורק.
בביקורי הראשון בשנות השבעים באירלנד התארחתי שם אצל קרובים אמידים באירלנד וסיפרתי על כך באותו פוסט. מאז בקרתי פעמים רבות באי הירוק וכתבתי עליו לא מעט סיםורים (לינקים בהמשך…). אך אחזור לסיפורה של אירלנד כמדינה.

החלק המרכזי של האי הוא שפלה המוקפת בשטחים הרריים.
החוף המערבי של אירלנד בין מחוז קורק ומחוז דניגול, והוא לרוב מורכב משורת מצוקים תלולים שמסתיימים בים.
ההר הגבוה באירלנד Carrauntoohill שפסגתו מיתמרת  ל-1041 מטרים בסך הכל.
דרום מערב אירלנד כולל את נהר שאנון שהיה לי הכבוד להפליג לאורכו, החוצה באלכסון את האי מצפון מזרח ונשפך לים בדרום מערב  ליד העיר לימריק. בדרום מערב האי יש לא מעט אגמים ומישור ענק של אבן גיר.
אדמת האי פוריה ומכוסה בצמחיה ירוקה אך ללא יערות. הגידול העיקרי באירלנד היה תפוחי אדמה וכאשר פטריה חיסלה באמצע המאה ה-19 את הגידול הזה שרר רעב כבד באירלנד שהביא להגירה של מיליוני אירים לאמריקה וליעדים נוספים. כיום מתגוררים יותר אירים בארצות הברית מאשר באירלנד עצמה.
האקלים באירלנד נוח למדי בגלל זרם הגולף החם שמגיע מהקאריביים. משקעים יורדים כמעט כל השנה, אך כמעט ואין שלג והאי נקרא בשם "אי הברקת" או האי הירוק.

היחסים של האירים עם שכניהם האנגלים מורכבים למדי.
התושבים הקלטיים המקוריים הפכו לנוצרים כבר בשנת 432 לספירה בהשפעתו של פטריק הקדוש, שיום הולדתו הפך לחג לאומי בכל הקהילות האיריות בעולם.
האירים סבלו לא מעט מפשיטות של לוחמים וויקינגים מסקנדינביה ובשנת 1169 פלשו לאירלנד הבריטים הנורמנים ולא מעט מלחמות התנהלו בין הבריטים לאירים, כמו הכיבוש האנגלי בידי אוליוור קרומבל.
תסיסות פוליטיות ומרידות נמשכו בכל הדורות.

אחרי מלחמת העולם הראשונה היו מרידות וקונפליקטים צבאיים בין אנגליה לאירלנד ורק ב-1922 הפך האי למדינה עצמאית למעט הרוב הפרוטוסטנטי בצפון אירלנד.
בהנהגתו של הפוליטקאי האירי דה ואלירה הוקמה הרפובליקה האירית העצמאית אחרי שהוא ניסח חוקה חדשה ב-1937. באופן רשמי הוכרזה הרפובליקה ב-1949, כאשר אירלנד חדלה להיות חברה בחבר העמים הבריטי.  

השפה האירית הרשמית היא השפה הגאלית, אך בפועל השפה המדוברת היא אנגלית.
הבידור המקובל ביותר אצל האירים הוא הבילוי בפאבים, ששם נוצרות ידידויות מקריות על ספל בירה.
האירים חברותיים ופתוחים והמעניין שבכל פאב יש פלקט עם תמונותיהם של סופרים ומחזאים אירים שזכו לקבל פרס נובל – ולא של נערות חשופות.
בין הסופרים שאירלנד כה גאה בהם נמנים ג'ונתן סוויפט שכתב את מסעי גוליבר, ג'יימס ג'ויס שכתב רומנים רבים ואת הספרים "יוליסס", וה"דבלינאים"  (בספרו הקדיש ג'ויס, שהתגורר בצעירותו ב"ג'וטאון" ב"עיר היהודית" בדבלין, ליום בחייו של יהודי בשם ליאופולד בלום) וסופרים רבים נוספים.
בין המחזאים האירים הנודעים נמנים ג'ורג ברנרד שו, אוסקר וויילד, סמואל בקט ורבים אחרים. עד היום בית הסופרים בדבלין מהווה מכה לשוחרי תרבות וספרות.
גם המוסיקה האירית מנוגנת על ידי להקות ברחבי העולם. ריקודי ה"ריבר דאנס". ולא מעט מוסיקאים איריים זכו להצלחה בכל העולם כמו U2, בוב גלדוף, שינייד או'קנור ואחרים. שלא לדבר על הרמה הגבוהה של נגני המוסיקה הקלאסית האיריים.

למרות שהקהילה היהודית תפסה מקום נכבד בפוליטיקה ובתרבות, היחסים הדיפלומטים של ישראל ידעו מורדות ועליות.
כידוע הרב הראשי הרצוג הוא יליד אירלנד ובתור ילד ירושלמי הייתי נוהג לבקר בביתו בירושלים ואבי היה נוהג להחליף אתו זכרונות מאירלנד. גם הנשיא חיים הרצוג זכה להנצחה על אדמת אירלנד.

אחרי שנים רבות שבהם הכלכלה האירית סבלה מקשיים שכן התבססה בעיקר על חקלאות העוני גרם להגירה של צעירים מעבר לים. בשנות התשעים החל תהליך של תיעוש מהיר שכונה התעוררות "הנמר הקלטי". הדבר העלה את רמת החיים של האוכלוסיה וב-1972 הצטרפה אירלנד לאיחוד האירופי על בסיס היורו, והכלכלה האירית שהיא אמנם קטנה הפכה די יציבה.
גם התיירות עד תקופת הקורונה החלה לתפוס תאוצה.

מוזמנים לדפדף בתמונות האלבום, להקליק על כל תמונה כדי להגדיל אותה ולקרוא את ההסבר שלה