יוון – ערש התרבות של העולם המערבי

אם ישנה ארץ כלשהיא שיכולה לכנות את עצמה כערש התרבות המערבית הרי היא יוון, על עריה העתיקות כמו ספרטה, קורינטוס, דלפי ותבאי. או בעיר אתונה שבה, למשל, החל לשגשג מושג הדמוקרטיה.
ההגות של הפילוסופים שפעלו ביוון כמו אריסטו, סוקרטס ואפלטון משמשים חומר לימוד למחשבה עד ימינו אנו.
יוון  תרמה מחזאים כמו סופוקלס, היסטוריונים כמו הומרוס ומדענים כמו ארכימדס – שהפכו לנושאי דגל התרבות העולמית וליצירות כמו אליאדה ואודיסיאה שהפכו להיות נצחיים.

בין התרבויות שצמחו ביוון היתה התרבות המינואית בכרתים שאת שרידיה ניתן למצוא בארמון קנוסוס באי כרתים או בחפירות אקרוטירי באי סנטוריני, תרבות מלפני 3500 שנה. ציורי הקיר ששרדו ממנה מעידים על תרבות מופלאה שנעלמה כנראה בעקבות התפרצות הר הגעש באי סנטוריני וגל הצונאמי שבא בעקבותיו.
התרבות המיקאנית שפרחה בפילופונסוס השאירה גם היא עקבות ארכיאולוגים רבים.
המשך התרומה של יוון לתרבות היתה עם הקמת ערי הפוליס החל מהמאה החמישית לפני הספירה.
אפילו בשטח הספורט תרמה יוון העתיקה, במשחקים האולימפיים שהנהיגה שלכבוד התחרויות ביטלו ערי מדינה את המלחמות ששררו ביניהן.
גם לאדרכילות תרמה יוון העתיקה בסגנונות ארכיטקטונים של עיצוב עמודי שיש ענקיים, כמו הסגנון הדורי, או הסגנון היוני עם כותרת מסולסלת והסגנון הקורינתי עם כותרות לעמודים בצורת עלים. סגנון הבניה ההליניסטי שולט עד היום ברחבי העולם בבתי מימשל ובמבנים ציבוריים.

השליטה היוונית והשפעתה בעולם העתיק נמשכה עד עלייתה של האימפריה הרומית למשך כ-800 שנים, אך בתום התקופה הרומית נכבשה יוון בידי העותמאנים ששלטו בה עד הכרזת העצמאות ב-1822.
התהפוכות הפוליטיות והמלחמות המשיכו לפקוד את יוון במשך הדורות. אפילו בתום מלחמת העולם השניה התנהלה ביוון מלחמה בין אוהדי הקומוניזם ואוהדי המערב שהסתיימה רק ב–1949.
יוון סבלה גם ממשטר צבאי של כת קולונלים ורק ב-1975 הוקמה רפובליקה דמוקרטית. הקיימת עד היום .

יוון סובלת ממשבר כלכלי חמור ונזקקה לסיוע במליארדי דולרים מהאיחוד האירופי שאליו הצטרפה כבר ב-2001.

כיום מונה יוון כ-10,5 מליון תושבים והיא העתק חיוור של יוון ההלניסטית.
היא כוללת מאות איים שלא כולם מיושבים. החלק היבשתי שלה בדרום חצי האי בלקן וחצי האי פלופונסוס שמופרד ממנו על ידי תעלת קורינטוס, שחברה גרמנית בנתה מעליה גשר מרהיב.
בצפון  ובמרכז יוון מתנשאים הרים שגובהם מגיע למעל  2,5 ק"מ והפסגה ביוון היא בהר האולימפוס, שגובהוו 2917 מטרים מעל הים.

יוון  מחולקת ל-13 יחידות מינהלתיים, מחוזות שחלקן כוללות את איי יוון ששייכים למחוזות לפי מיקומן הגיאוגרפי.
בצפון הים האיגיאי נמצאים איים כמו לסבוס, סאמוס ואיקריה, בעוד שלמחוז בדרום הים האיגאי משתייכים איים כמו מיקונוס, פארוס, תירה (סנטוריני) , קוס ורודוס ואחרים  ואילו איים כמו קורפו, זקינתוס ולפקדה שייכים למחוז האיים היונים.
עד היום התיירות ליוון ולאיים הקסומים שלה מהווה את עיקר ההכנסה של המדינה.
התיירים נמשכים כמו דבורים לדבש  לחופים היפים, לאוכל המקומי ,מאכלים כמו  הסופלקי, הסזיקי והסלט היווני
גם שמן הזית והמשקה המקומי והאוזו פופולארים יחד עם המוסיקה היוונית ואמנים כמו תיאודורקיס, דמיס רוסוס, ננה מושקורי דלאראס, גלקיריה ורבים אחרים כולם תרמו לשמחה ולחיי הלילה העליזים ולחדוות החיים של המקומיים. סרטים כמו "זורבה היווני" תרמו לא מעט לתיירות המקומית.

הקהילה היהודית ביוון הינה מהעתיקות ביותר, מאז התקופה ההליניסטית, ועברה לא מעט רדיפות. אבל דווקא בתקופה העותמאנית הקהילה שגשגה והגיעה למספר של 80,000 נפש ערב מלחמת העולם השניה, רובם בסלוניקי.
האסון נפל על הקהילה עם הכיבוש הנאצי ולא פחות מ-60,000 מיהודי יוון הושמדו בשואה.

ישראלים רבים פוקדים מדי שנה את יוון ובעיקר את האיים הפופולארים כמו רודוס, סנטוריני, מיקונוס, כרתים ואחרים ואף קפריסין, שהיא בעצם מין שלוחה יוונית, מושכת לחופיה  לא מעט תיירים ישראלים.

מוזמנים לדפדף בתמונות האלבום, להקליק על כל תמונה כדי להגדיל אותה ולקרוא את ההסבר שלה