סין-ממדינה מפגרת למעצמת על

כאשר ערכתי את הביקור הראשון בסין בשנת 1989 היה זה לקראת העידן שבו החלה סין לזנוח את דרך החיים הקומוניסטית שהנחיל מאו צ'ה טונג לעמו לעבר שילוב של קפיטליזם במהדורה סינית. ההמונים ברחובות עדיין הלכו לבושים בתלבושת מאו וברחובות הרחבים של ערי סין כמו גווילין וביינג'ינג ואפילו בשאנגחאי היו נחילים אינסופיים של רוכבי אופניים אטומי מבע וכמעט לא נעו מכוניות ברחוב.
כאשר סיירנו לאורך הנהר לי בגווילין פנו אלינו לא מעט נערות והציעו לנו להצטרף אליהם למועדון "קאריוקי" אז לא היה לנו מושג במה מדובר ולא קלטנו את פשרה של הלהיטות הסינית הזו לערבי קאריוקי.

תדהמה אמיתית פקדה אותנו באותו ביקור ראשוני בסין בהיותנו בסיור בכיכר טיאנאנמן בדרך לביקור ב"עיר האסורה" שבה התגוררו קיסרי סין בעבר . הכניסה לארמון היתה אסורה על הסינים . שאלתי את המדריכה הסינית מה עלה בגורלו של אותו סטודנט סיני שנעמד בכיכר לפני טנק , מאותה תמונה שהתפרסמה בעולם כולו. "חבל שהטנק לא דרס אותו".. אמרה בנחרצות המדריכה הסינית והמשיכה שהוריה זוכרים את תקופת האימים שהיתה בסין לפני השתלטותו של מאו על סין .
גנרלים מושחתים שלטו בכל איזור והעם רעב ללחם. במדינת ענק כמו סין אמרה המדריכה, צריכים שלטון חזק כדי לספק את צרכי האוכלוסיה.ביציאה מהעיר האסורה בקרנו בגנים של Jingshan Park ובארמון המלך.  אתרים נוספים בהם בקרנו בבייג'ינג היה ארמון השמים וביקור ב"חוטונגים" Hutong אותם סימטאות של העיר העתיקה עם בתים מסורתיים הבנויים סביב חצרות פנימיות וממפתן הבית אפשר ללמוד הכל על בעל הבית, על,מעמדו ויכולתיו הכספיות

סיור חובה היה לעבר החומה הסינית שבתוכה לפי האגדה קבורים בה לא מעט עובדים, הטיפוס אל מגדלי השמירה הבנויים במרחק של כקילומטר אחד מהשני קשה למדי ניתן מגג מגדלי השמירה לראות קטע רחב למדי של אותה חומה שנמשכת לאורך כ-6000 ק"מ. אגב, החומה הסינית היא המבנה היחיד שניתן להבחין בו מהירח.

טסנו באותו ביקור לעיר שיאן לאותה אטרקציה מדהימה של רבבת חיילי ה"טרה קוטה" מחרס שהקיסר "צ'ין שה-חואנג" קבר אותם יחד אתו כדי שיגנו עליו בעולם הבא. החיילים הללו שהתגלו במקרה בשנת 1974 על ידי איכר שחפר באר וחשף כמה ראשים של חיילים מחרס. אותו איכר עמד אז באותו ביקור ראשוני שלנו ולחץ את ידי המבקרים.
אז היתה עדיין תקרת ברזנט שהגנה מפגעי מזג האוויר על החיילים המדהימים הללו שנוצקו מחרס בגודל מקורי על כלי זינם ואפילו כולל מרכבות הרתומות לסוסים. הפסלים היו במקורם צבעוניים אלא שהחימצון  שנבע מחשיפתם לאוויר השמיד את הצבעים המקוריים.
הכל באותו ביקור היה עדין  פרימטיבי למדי . הטיסה עצמה לעיר שיאן היתה באמצעות מטוסי טופולוב רוסיים עתיקים. כאשר בקרנו שוב בשיאן לאחר כעשור האתר כולו הפך כבר למרכז מבקרים ענקי ומרשים שמליונים פוקדים אותו מדי שנה וחלק מהמימצאים זוכים לתצוגה נפרדת כמו המרכבות הרתומות לסוסים מחרס ואפילו חרבות האל חלד שהיו בידי החיילים מזה 2200 שנה.
החרבות השתמרו בצורה מדהימה בתהליך יצור שהמציאו הסינים,  שתרמו לעולם גם את אבק השריפה, אגב,  הגרמנים הצליחו לחקות את תהליך ייצור פלדת האל חלד רק במאה העשרים. באתר המדהים בשיאן ניתן לבקר מלבד את חיילי ה"טרה קוטה" וקבר הקיסר גם במוזיאון האבן ובשוק העתיקות שויואנמן ובמרכז העיר העתיקה. בערב מתקיים בשיאן מופע מזרקות מרשים בשדרה שליד "פגודת האווז הגדולה"..

משיאן טסנו לעיר גווילין בדרום סין, סביב האגם המרכזי של העיר יש מסלול הליכה שמביא את המסיירים ל"פגודת השמש" ול"פגודת הירח" שמנהרה תת ימית מחברת ביניהם. אם תטרחו לעלות לגג פגודת" השמש" שכיום ניתן להעזר במעלית . תוכלו להתבונן במראה משובב נפש של העיר שבביקורנו הדאשון נראתה מוזנחת ועלובה למדי וכיום מרשימה ביותר.

בהמשך מגיעים לגבעת "חדק הפיל" עם פגודה הבנויה בראשה. לגבעה יש שלוחה שנראית כמו חדק של פיל השותה מיים ממי הנחל.
משם כדאי ללכת לבקר בפארק "שבעת הכוכבים" שנמצא על הגדה המזרחית של נהר הלי.
שתי גבעות נוספות הראויות לביקור בגווילין הן "גבעת פובו" שהיא בהמשך הנהר וממוקמת בתוך גן מטופח, הגבעה מתרוממת לגובה של 65 מטרים וממנה נשקפת העיר והנהר. גבעה נוספת היא "פסגת היופי המבודד" שלידה גם ארמון משושלת מינג וגם ממנה נשקף נוף נהדר על העיר.

מגווילין יוצאים ליאנגשו שנמצאת במרחק של כ-85 ק"מ . בעיר יאנגשו יוצאים לרחוב הראשי המערבי ושתי האטרקציות שלה הם "גבעת הירח" שהיא צוק מתרומם עם חור בצורת ירח במרכזו.
לא הרחק משם נמצאת מערת נטיפים ומרחצאות וולקאניים. 500 מטרים משם נמצא עץ עתיק "פארק עץ הבניאן" אבל מוטב לתכנן את הערב שבו מתקיים מופע חובה "מופע אורות על המים" שמבוצע בתפאורה ייחודית ועם מאות שחקנים בתלבושות מסורתיות, מרשים ביותר.
החוויה העיקרית הממתינה למבקרים הוא השייט על הנהר לי שמתחיל בעיירה Yangdi ומסתיים בעיירה Xingping. שטים בסירות בקבוק קטנות בינות לנופים מופלאים של הרי קארסט משוננים המזכירים ציורי מים סיניים שנראו לי בזמנו כנופים דמיוניים.

בתחילת 2009  בעת טיולנו סובב העולם האחרון , רכשנו סיור במרחבי סין למשך 18 ימים שכלל שייט מדהים על נהר היאנג צ'ה למשך 5 ימים.
השייט התחיל בעיר הגדולה בעולם צ'ונג צינג המונה 35 מיליון תושבים כמעט כמו מדינה אירופאית בינונית. אבל אף אחד לא שמע על העיר התעשייתית הענקית הזו. בצ'ונג צינג עלינו על ספינת נהרות סינית שהצוות שלה תיפקד גם כמלצרים וגם כצוות בידור במהלך ההפלגה . הרבה מהאטרציות בהם בקרנו במהלך ההפלגה נמצאים כיום במעמקי הנהר הענק שזורם לאורך כ-3000 ק"מ . ההפלגה היתה בטרם הושלם הסכר הענק על נהר היאנג צ'ה . שנועד להסדיר את זרימת מי הנהר גם בשנים של שטפונות וגם בשנות בצורת, כמות החשמל שמייצר הסכר שנבנה בעזרת 1600 מהנדסים מרחבי העולם שווה ל-50 תחנות גרעיניות. הסכר הענק הגביה את מי הנהר ב-175 מטרים לאורך 600 ק"מ . בעת ההפלגה שלנו נראו כתובות על פסגות ההרים מצידי הנהר שאמרו בסינית לתושבי גדות הנהר להזדרז לעלות לצריפים שנבנו עבורם על רכסי  ההרים אחרת יאלצו לההפך לדגים.

ההפלגה כללה עצירות במקומות מעניינים לאורך הנהר בפגודות ובכפרים עתיקים שהיום שקועים עמוק במים.

אחת העצירות הבלתי נשכחות היתה כאשר עברנו מספינת הנהר הגדולה לספינה קטנה יותר והפלגנו במעלה אחד מיובלי היאנג צ'ה.
בשלב הבא עברנו נוסעי הספינה לעשרות סירות קטנות וצרות שאותן השיטו סינים ערומים שרק איזור מותניים מכסה את ערוותם וכובע קש על ראשם.
הרושם היה שגם אם היינו מזדמנים למקום לפני 2000 שנים היינו קרוב לודאי חוזים באותו המראה. מטרת ההפלגה באותו יובל של נהר היאנגצ'ה. בין הצוקים המתנשאים היה לעבר אחד ממקורותיו של הנהר שבו זרמו מיים זכים כבדולח לעומת מי הנהר הדלוחים והעכורים. הקטע הבלתי נשכח באותה הפלגה היה קטע השייט שנמשך כ-80 ק"מ בין שלושת הג'ורג'ים.
אותם צוקי ענק שמתנשאים משני צידי הנהר ומעניקים לך תחושה של הפלגה בפיורד נורבגי..
השייט הסתיים במערת שלושת הפילוסופים. במעגן שממנו עולים ברגל לפגודה בראש ההר ובדרך חצובות מערות ובהם כתובות ודברי חוכמה של חכמים סינים קדומים . המערות הללו הפכו לאבן שואבת לפילוסופים סינים שנהגו לבוא כדי לכתוב את אמרי השפר שלהם על קירות המערות.
מקור המנהג היה בשלושה פילוסופים סינים שהחלו את מנהג ההתבודדות המעניין הזה במערות מעל לנהר היאנג צ'ה .
חבל שכיום עם תום בניית הסכר הרבה מהמקומות בהם בקרנו במהלך השייט נותרו במעמקי הנהר.

בשייט אחר בספינת קרוזים שיצאה מהונג קונג לעבר סינגפור עצרנו באי סיני טרופי בשם האניאן שהתברר שהפך ל"אי הכלות" הסיני.
בגלל פסל האהבה של אלת המזל שנבנה על הרכס של הפארק המקומי לאי נוהרים מאות זוגות של כלות וחתנים סינים שרואים בטקס נישואין שמתבצע על אדמת האי הבטחה לנישואין מאושרים.
בילינו באי מוקפים במאות זוגות מאושרים של כלות וחתנים והיתה זו חוויה חמודה לבלות בחברת כל הזוגות המאושרים הללו.

אחרי טיסה בתום ההפלגה על נהר היאנג צ'ה הגענו לעיר היפהפיה שנגחאי , נדהמתי מהשינוי שעברה העיר מאז ביקורי הראשון בסין.
"טיילת הבונד" Bund הנמצאת על הגדה המערבית של נהר "חואנגפו" היא אחת מסמלי הגאווה של העיר הבינלאומית. לאורך הטיילת היפהפיה נבנו המבנים ההיסטורים של שנגחאי מהתקופה הקולוניאלית כאשר העיר היתה מחולקת לרבעים לפי מדינות אירופאיות כמו אנגליה גרמניה וצרפת ולמשטרה הסינית לא היתה רשאית לתפוס פושע כלשהו במידה והצליח להמלט לאחד מאותם רבעים שנהנו מחסינות דיפלומטית .
לפני כ-15 שנה הזדמן לטיילת הבונד המפוארת, סגן נשיא סין והוא אמר שברצונו להפוך את הגדה השמאלית של הנהר ללא פחות מרשימה מהצד המערבי , דהיינו מ"טיילת הבונד". ואכן תוך יותר מעשור נהרסו כל שכונות העוני בצד השמאלי של הנהר והוקמו לא פחות מ-1800 גורדי שחקים מדהימים כולל מלון היאט הגבוה בעולם שמתחיל בקומה ה-59 של גורד שחקים. שני מגדלים שניתן לעלות עליהם כדי להשקיף על שנגחאי כולה הם מגדל "ג'ין מאו או" ומגדל הטלוויזיה המרשים.
החסינות המוזרה של הרובעים האירופאים הסתיימה עם כיבושה של סין בידי מאו צ'ה טונג.
אגב. מדי ערב מוצגת בטיילת הבונד מחזה מרשים של מופע לייזרים על גורדי השחקים בצידו השמאלי של הנהר , חובה לראותו.

כאשר טיילנו באתריה של העיר ברובע  הצרפתי לשעבר, המריץ אותנו המדריך המקומי לבקר ב"ארמון הילדים", ארמון שהותיר איש עסקים צרפתי שנמלט והמקום הפך לקונסרברטוריון שבו לומדים ילדים סינים באלט ומנגנים מוסיקה קלאסית . המלווה המקומי סיפר שבמרתף הבנין באולם מנגן ילד סיני בן 6 בצורה וירטאוזית . ירדנו להאזין לו והילדון אכן ניגן בצורה מופלאה את יצירות בטהובן. לפתע נפתחה הדלת ונכנס זוג שהתברר שהוא חבר לעבודה מעיתון ידיעות אחרונות. הוא לא ידע על ביקורי בסין ואני לא ידעתי כמובן שהוא עומד לבקר בסין. זה היה מדהים לפגוש לפתע בין למעלה ממיליארד סינים דווקא חבר לעבודה מישראל.

לשנגחאי המופלאה הזדמנו פעמיים נוספות בתום הפלגות שערכנו במזרח, אחת מהן החלה בטוקיו והסתיימה בשנגחאי שבה נותרנו מספר ימים לבילוי בצוותא עם מדריך מקומי באתריה של העיר. ברובע הצרפתי נהנו מלגימת קפה בבתי קפה כמעט פאריזאים ובניחוח צרפתי, בקרנו בגני יואן שנוסדו כבר בימי שושלת מינג בתקופת הזוהר הסינית, עם גשרים, בריכות דגים ומבנים ייחודים הצפיפות והמקום מקנים תחושה של חזרה לסין העתיקה. מחוץ לגנים אפשר להתמסר לקניות של מזכרות או לאוכל סיני מקורי.

הרובע היהודי של שנגחאי מעניין למדי. יהודים החלו להגיע לסין כבר במאה ה-19 תחילה מעיראק ויותר מאוחר מאירופה. עם עליית הנאצים לשלטון הגיעו לשנגחאי הרבה יהודים גרמניים והקהילה פרחה ומנתה כשלושים אלף יהודים שהיה להם עיתון יומי ואפילו תיאטרון. במוזיאון היהודי ניתן לראות את תולדות הקהילה ופסל שמוקדש לרופא יהודי שהפך לגיבור סיני וטיפל בחייליו של מאו בתקופת הקרבות של הקומוניסטים נגד שרידי צבאו של צ'אן קיי צ'ק שנמלט בסופו של דבר לטאיואן (פורמוזה) עם האוצרות ששדד מהמוזיאון הסיני.
מספר מוזיאונים ראויים לביקור בעיר המרשימה כמו מוזיאון שנגחאי שבו משוחזרים באמצעות בובות שעווה חיי היומיום של העיר.
בתקופה שבה שלטו בסין האירופאים שלחמו בסינים על מנת להמשיך לשלוט בסחר האופיום ובזכות לסמם את הסינים המוזיאון נמצא בפארק העם ומוזיאון האמנות הסיני ברובע פודונג.
המידרחוב הרחב של שנגחאי מאפשר למבקרים , להנות מישיבה בבתי קפה ומהתבוננות בעוברים ושבים.
אחת ההפתעות שנתקלנו בהם בסופשבוע בפארק ששוכן במרכז העיר מול המלון בו שכנו היה "שוק הנישואין" מאות הורים סיניים מגיעים למקום ותולים פתקים על מטריות עם התכונות הטרומיות של הבן או הבת ושם נרקמים עיסקאות נישואין בין ההורים, כאשר הצאצאים עצמם עסוקים מדי בלימודים או בעבודה מכדי לצאת לדייטים. אולי כדאי לאמץ זאת גם אצלנו.
התנועה ברחובות שבזמנו היתה באופניים פינתה את מקומה לרבבות מכוניות חדישות הנעות בכבישים אך מה שגרם לנו לפעור את הפה מהתרגשות היה מערך הרכבות הסיני. רכבות אולטרה מודרניות הנעות במהירויות דמיוניות של כ-500 קמ"ש. את הדרך בת  2000 הק"מ שבין בייג'ינג ושנגחאי ניתן לגמוע בשעתיים. אתה יושב בקרון רכבת שנראה כמו מחלקה ראשונה במטוס ולוגם כוס קפה ומולך מופיע מספר של 485 קמ"ש על הספידומטר שבקיר מולך מבלי שמרגישים תנודה כלשהיא, הרכבות הללו נעות על מגנטים ואין שום חיכוך בין הרכבת לפסים.

אטרקציה נוספת בה בקרנו בעת שהותינו בשנגחאי היתה" עיר המים" מעין מהדורה של וונציה סינית. העיר Zhujiajiao שהיא עיירת מים עתיקה ומשומרת שניתן להפליג בה בין הסימטאות או ללכת לאורך התעלות בין החנויות והבתים העתיקים. העיירה מושכת לא מעט תיירים סינים וגם לא מעט תיירים מהעולם. המרחק ממנה לשנגחאי כ-80 ק"מ והסינים בנו תוך שנתיים רכבת תחתית המגיעה למקום ממרכז שנגחאי.
שני מקדשים ראוים לביקור לפני שעוזבים את העיר המעניינת שנגחאי "מקדש הבודהא" שיש בו שני פסלי בודהא מאבן ג'ייד היקרה ומקדש קונפוציוס, המוקדש לחיו של החכם הסיני שהתווה בחייו מצוות מעשיות לחיי חברה משותפים ללא התערבות של כח עליון ושל אל כלשהו.
חובבי שווקים ימצאו את מבוקשם בשוק העתיקות דונגטאי לו Dongtai Lu בעוד שחובבי זיופים של שעונים ופריטי לבוש יבואו על סיפוקם ברחוב נאנג'ינג שם תמצאו כל זיוף שרק יעלה על דעתכם.

כל ביקור בסין גורם להערצתה של אומה עתיקה זו שמאות שנים היתה נחשלת ומפגרת ובהחלטה שהתקבלה על ידי שלטון אמביציוני הפכה תוך שנים מעטות למעצמת על טכנולוגית שבודאות תהפוך עוד במאה ה-21 למעצמת העל המובילה בעולם מבלי לתת את הדעת יותר מדי, על עקרונות דמוקרטים או על רעיונות של שוויונות המעסיקים את המערב.

כבר נפוליאון אמר בזמנו "אל תעוררו את הנמר הסיני והנה הוא בהחלט קם מרבצו"…

מוזמנים לדפדף בתמונות האלבום, להקליק על כל תמונה כדי להגדיל אותה ולקרוא את ההסבר שלה