סרי לנקה-דמעה הודית קלה לעיכול

האי ציילון או כפי שהוא מכונה כיום סרי לנקה נראה כמו דמעה גדולה ושוכן באוקיינוס ההודי דרומית מערבית למפרץ בנגל . האי שגודלו בערך כמו אירלנד שימש לי ולזוגתי יעד במהלך טיולנו סובב העולם. צביה זוגתי התלבטה קשות אם לבקר ב"הארד קור" דהיינו  בהודו עצמה כפי שאני עשיתי מספר פעמים או לשמוע לעצתי ולהסתפק ב"הודו לייט"   בסרילנקה שבה מראות העוני קלים יותר לעיכול.. הגענו בטיסה לעיר קולומבו שם התגוררנו בארמון מהרג'ה שנבנה עבור אהובתו של אותו מהרג'ה  והפך להיות מלון פאר יוקרתי עם חוף ים פרטי עם הגענו למלון התלבש עלינו סוכן תיירות מקומי והציע לנו סיור בן כשבועיים באתרים המעניינים של האי הזה שרק ב-1948 הפך לעצמאי . סרילנקה היא בת גילה של ישראל. אלא שבעוד שישראל התפתחה ללא היכר מאז קבלת עצמאותה הרי שבסרי לנקה נשארה התשתית העתיקה.שהותירו הבריטים, המקומיים כמעט הותירו ללא שינוי את רשת הכבישים והמסילות.. סרילנקה נחלקת לשני אזורים עיקרים במרכזה מתרומם גוש הררי שהארוזיה רבת הדורות הפכה אותו למתון יחסית והפסגות מתנשאות לגבהים של כ-1200 מטרים אך הפסגה הגבוהה ביותר  פידורטלגלה מגיעה לגובה של 2542 מטרים .ההרים מוקפים בגבעות וברצועות חוף מישוריות והאיזור שמצפון להרים הוא מישור שבו ביצות ומאגרי מים מלאכותיים שנבנו בידי מלכים קדומים. .סרי לנקה היא מדינה טרופית הסובלת משני תקופות של מונסונים . מספר התושבים במדינה הוא כ-22 מיליון ורובם הם הסינהאלים שהיגרו מצפון הודו , הקבוצה האתנית השניה הם הטאמילים שמונים כ-14 אחוז מהאוכלוסיה והובאו על ידי הבריטים מדרום הודו למטרות עבודה במטעי התה המפורסמים של סרי לנקה. המתיחות בין שתי קבוצות האוכלוסיה הללו הביאה למלחמה קשה עם קורבנות רבים והסתיימה רק ב-2009 אחרי שהצבא הצליח לדעתו לדכא את המורדים הטאמילים.  אנו יצאנו לטיול המעמיק בסרילנקה .  האי עצמו משופע בחופי ים משגעים עם עצי קןקוס , מקדשים עתיקים ואטרקציות מרשימות. הסיור הראשון אחרי שקבלנו נהג מקומי דובר אנגלית רצוצה בג'יפ מקומי  היה בעיר אנורדפורה מצפון לקולמבו שבה שרידים עתיקים ואתר ארכיאולוגי מרשים  שבו סטופות גדולות ושרידי מקדשים מרשימים עם פסלי ענק של בודהא . בין האטרקציות הבאות בהם בקרנו  היה מקדש המערות בדמבולה  ,מערך של מערות רבות ובהן כמה גדולות במיוחד .שהפכו אותם למקדשים בהם נמצאים פסלי בודהא בגדלים שונים   ביניהם אפילו פסל בודהא שהונח במקדש המערות בידי ממשלת ישראל.. המקדש הזה שנקרא "מקדש הזהב" נמצא כ-70 ק"מ מהעיר קאנדי  והמערות הפכו למקדשים כבר החל מהמאה החמישית .ציורי הקיר במערות מכסים שטחים עצומים    עיקר האטרקציה במקום הם חמש המערות הגבוהות במערכת המערות המדהימה.היעד הבא היה "סלע האריה"- סיגיריה שבו נבנתהמצודה וארמון על סלע ענק המתנשא כמאתיים מטרים מעל הסביבה המישורית. כדי לעלות לפיסגה יש לטפס לא  להאמין, על כ-1400 מדרגות.. הגנים והמזרקות שנבנו למרגלות הסלע עדין משפריצות מים כאשר יורד גשם על פסגת הסלע.  מדובר במבנים שהוקמו לפני כ-1800 שנה. היה זה סיפור טרגי על מלך שהיו לו שני בנים .צעיר הבין שהוא לא יזכה בכתר ולכן רצח את אביו והכריז על עצמו כמלך. בעוד שאחיו הבכור נמלט להודו. המלך הצעיר בנה את הארמון על ראש פסגת "סלע האריה" וכפות אריה נחצבו במעלה הסלע הענק.לאחר כ-18 שנים אסף האח הבכור צבא וחזר להלחם בסרי לנקה. אחיו ירד להתעמת עמו  בשטח שלפני הסלע הענק אלא שפילי המלחמה שלו התבוססו בבוץ והוא נמלט.אחיו הבכור החזיר לעצמו את השלטון אך זנח את הארמון שבנה אחיו הצעיר  והקים לו בירה אחרת .  בחלקו האמצעי של הסלע המתרומם מעל לסביבתו המישורית , נמצאים מערות שעל קירותיהם צוירו ציורי עירום בידי אמנים של האח הצעיר אך הנזירים הבודהיסטים הסתירו במשך דורות  את קיומו של הארמון על הפסגה ואת המערות עם ציורי העירום המרשימים,. הנוף הנשקף מפסגת הסלע הוא מדהים.  אך הירידה של 1400 המדרגות מפחידה למדי. לאחר שטפסנו את המדרגות לסלע האריה היינו בטוחים שפה מלאנו את חובתנו בטיפוס מדרגות בסרילנקה אך לפנות ערב הגענו ל"מקדש השן" בעיר קנדי   ונאלצנו לטפס עוד כ-800 מדרגות  כדי לכבד את השן של בודהא שטמונה בתיבה מוזהבת ונחשבת לקדושה ביותר , אם אתה בודהיסט מקומי כמובן.  העיירה היפהפיה השוכנת בהרים . שבה  מבנים ובתים בסגנון בריטי אופייני . השתכנו במקום הנקרא בשם "סקוטלנד הקטנה".   לקראת ארוחת הערב ירדנו עם ג'ינס ופנינו לחדר האוכל. הפקיד המקומי רץ בעקבותינו והודיע לי חגיגית שלא ניתן להכנס לארוחת הערב     ללא ג'קט ועניבה ,מדובר בחום של כ-40 מעלות. הוא רץ והביא לי עניבה וג'קט כדדי שחלילה לא אפר את תקנות המקום. בלילה דפקו בדלת והביאו לנו  בקבוקי גומי חמים לחמם את מיטותינו. כנראה איזה בריטי מטורף נתן הוראה לפני כשבעים שנים והמקומיים מקיימים אותה כהלכתה עד היום. בין האתרים שנהננו לבקר היה גם שוק הדגים של נגומבו. פגשנו דייגים שסיפרו לנו שביום הצונאמי הגדול בשנת 2004 יצאו כ-400 סירות לים   וחזרו רק סירות בודדות .  אחת החוויות הנוגעות ללב היה הביקור בתחנת הרכבת שבה נספו כ-5000 נוסעים . הרכבת הבריטית העתיקה הבנויה מברזל   נכנסה לתחנה בתום הגל הראשון של הצונאמי ואלפי אנשים טיפסו עליה  כדי להנצל ואז הגיע הגל השני שריסק את הרכבת   הותייר את כל נוסעיה מתים. הרכבת הזו נותרה כאנדרטה לאסון הצונאמי  ועיר אוהלים של חסרי בית צמחה לידה שתושביה באים אליך התייר  לבקש נדבות.  התברר שכספי הסיוע לא הגיעו כלל למסכנים אלא רק לבעלי המלונות שידעו למלא את הטפסים הנכונים או לשחד את הפקידים הממונים. בקרנו במפלי בייקר המרשימים ובמפלי דונהידה ששם ניתן לשתות תה ציילוני מעולה תוך כדי התבוננות  במים השוצפים.חוויה מרנינה   ציפתה לנו בטבילת  של כמאתיים פילים בנהר  וברכיבה על פילים בשמורת הטבע כמובן שלא החמצנו ביקור בחוות תבלינים ובמטעי התה הציילונים המפורסמים .ירדנו גם לחוף הדרומי של האי לעיירה העתיקה גול שהיא עיר משוחזרת  מהתקופה הקולניאלית שבה ממוקם מבצר מרשים  אין ספק שסרי לנקה היא יעד תיירות מרשים ביחוד כיום כאשר המלחמה עם המיעוט הטאמילי הסתיימה, כך כולם מקווים!