7000 סיבות להגיע לאוקיינוס הקאריבי

הפעם הראשונה שרגלי דרכה על אדמתו של אי קאריבי היתה  בעת טיסה מקומית בארצות הברית של "אמריקן איירליינס" שהתאחרה והפיצוי שהוצע לי ולחברי היה האפשרות לבחור באחד מהיעדים שאותה חברת תעופה טסה אליו. בחרנו בפורטו ריקו שהוא למעשה אי קאריבי אמריקאי שאזרחיו הם בעלי דרכון אמריקני אך ללא זכות בחירה.
השפה המדוברת היא ספרדית  והעיר הראשית סאן חואן מזכירה יותר עיר ספרדית מאשר אמריקנית. האקלים נוח, האנשים בהחלט ידידותיים לגרינגוס שכמונו.
בחרנו לצאת מהאיזור התיירותי אל יער הגשם של האי ולהתפעל מאנטנת קליטה ענקית המשתרעת על עמק שלם, שנועדה לקלוט  אות חיים מתרבויות חוצניות. אך עד מועד ביקורנו באי כל מה שקלטו באנטנה הענקית היתה רק רעשים.

בפורטו ריקו יצא לי לבקר פעמים נוספות במסגרת הפלגות ברחבי הקאריביים. קולומבוס עצמו הגיע לפורטו ריקו במסעו השני ואת העיר סאן חואן בנו הספרדים עם הגיעם לאי. הוקמה מצודה רצינית להגנה על הנמל. העיר נחשבת לעתיקה ביותר של התיישבות אירופאית בתחומי ארה"ב. כאשר פרצה מלחמה ב-1898 בין ארצות הברית לספרד נאלצה ספרד לוותר על האי לטובת האמריקנים יחד עם איי הפיליפינים וגואם.
אחרי מלחמת העולם השניה היגרו רבים מתושבי האי לארצות הברית וכיום מתגוררים שם יותר פורטוריקנים מאשר באי עצמו.

פורטו ריקו היא מדינת חסות אמריקנית שלתושביה אין זכות בחירה לסנט ולקונגרס אך לעומת זאת הם אינם משלמים מיסים פדרלים.
החקלאות והתיירות הם שני הענפים שעליהם מבוססת כלכלת האי גודלו של האי הוא 170 ק"מ אורך על 60 ק"מ רוחב והרכס ההררי הגבוה ביותר באי מגיע ל-1338 מטרים.
רוב הגשמים יורדים בצד הצפוני והאי סובל לא מעט מסופות הוריקן.

האי הקאריבי השני בו ביליתי לא מעט הוא ג'מייקה שהוא השלישי בגודלו בין האיים . באי הזה נמצאים "ההרים הכחולים".
באחד מביקורי הזדמנתי לאי לאחר סופת הוריקן שפגעה בו. השתכנתי במונטגו ביי שנמצאת בחוף הצפון מערבי של האי והוא המקום הקוסם ביותר לתיירים המגיעים לג'מייקה בגלל האקלים הנוח ושפע הפעילות הימית כמו טיפוס על מפלי אוצ'ו ריו בניגוד לזרם המפל מנקודת השפך אל מעלה המפל כאשר מדריך מקומי מחזיק את המצלמות ומנציח את המטפסים במעלה המפל תחת זרימת המיים השוצפים.

באותו ביקור ראשון בג'מייקה הכבישים היו הרוסים בחלקם בגלל סופת ההוריקן שחסמה כבישים בגזעי עצים שנפלו וניתן היה לנוע באי רק בג'יפ או באופנוע. התמכרתי לרכיבה על אופנוע ונסעתי ל"הרים הכחולים", למערות המופלאות שבהרים. בכל כפר שהגעתי אליו עמדה גרוטאה של מכונית במרכז הכפר. היה זה ביום א' והמקומיים יצאו מתפילת יום ראשון מהכנסיה. הילדים החלו לרוץ אחרי בצרחות "ווייט מאן". הם לא היו רגילים אז לראות תיירים אשכנזים לבדם בהרים. כדי להינות ממראה המערות הפקדתי תמורת סכום כלשהו לילדים כדי לשמור על האופנוע  והוא אכן נותר ללא פגע..

העיר קינגסטון הגדולה בג'מייקה נראתה מפחידה יותר מאיזור מונטגו ביי  עם מקומיים המגדלים שערות מגולגלות בראסטות.
בביקןרים אחרים שערכתי בג'מייקה בחברת צביה זוגתי נהננו לשכב על אבובי גומי ולתת לזרם הנהר להשיט אותנו בשלווה עד המפל בחברת נוער מקומי עליז. נהננו מאוד מהעוף המטוגן בסגנון קריאולי מפולפל שהוא מאכל תאווה אצל הג'מייקנים.

האיים הקאריבים הם ארכיפלג ענקי של איים רבים עם נופים וסגנונות חיים מגוונים, לרוב בהתאם למימשל הקולוניאלי ששלט בהם.
האיים נמצאים בים הקאריבי דרום מזרחית למפרץ מכסיקו. לא פחות מ-7000 איים משתייכים לארכיפלג הענק הזה. הם נקראים גם בשם איי הודו המערבית בגלל טעותו ההיסטורית של קולומבוס שחשב שהגיע להודו.
האוכלוסיה של כל האיים מונה כ-227 מיליון תושבים חלקם של האיים היו תחת שלטון ספרדי או פורטוגזי וגם בריטניה וצרפת השתלטו על מספר איים יחד עם ההולנדים, ובמאה ה-19 הצטרפה גם ארה"ב לחגיגה ופרשה כנפיים על מספר איים נוספים.
חלק מהאיים קיבלו עצמאות כבר במאה ה-19. הרפובליקה הדומינקנית קיבלה את עצמאותה מספרד ובעקבותיה גם קובה, שלה נקדיש פרק נפרד.
כל שאר האיים קיבלו את עצמאותם בהדרגה מהמעצמות בריטניה וצרפת , גם ההולנדים נפטרו בהדרגה מהאיים שהיו בשליטתם.
בחלק מהאיים כמות בני התערובת ממוצא אירופי היא הדומיננטית כמו בקובה או בפורטו ריקו, אך ברוב האיים שולטת האוכלוסיה השחורה, של צאצאי העבדים שהובאו מאפריקה לעבוד במטעים השונים של האיים.

חלק מהאיים שמחו להשתחרר מההשפעות הקולוניאליות האירופאיות כמו ג'מייקה, למשל, אך ישנם גם איים  שגאים בהשתייכותם לארץ האם כמו ברמודה או ברבדוס.
 כמובן שלא ניתן לסקור את כל האיים השייכים לארכיפלג הקאריבי. בחלק מהאיים ביקרתי במסגרת מסע מחקר אל נהר האמזונס ולאיים אלו נקדיש פרק נפרד תוך כדי סקירת הטיול המחקרי המעניין.
חלק מהאיים פקדנו במהלך הפלגות שערכנו בים הקאריבי, בתקופת החורף מרבית ההפלגות היוצאות מנמלים בפלורידה, כמו מיאמי ופורט לודרדייל הפלגות קרוזים אלו הפכו  את איי הקאריבים ליעד המועדף עליהם. כמו גם המסעות לאיי בהאמאס הנמצאת באוקיינוס האטלנטי צפונית לקובה שבירתה העיר נסאו שימשה כקולוניה בריטית ורק ב–1964 הפכו למדינה עצמאית.

עיקר פרנסתם של האיים היא מתיירות באתרי הנופש היפים של האיים וממופעי התרבות התוססים של שילוב בין התרבות האפריקנית לאירופאית.
האי ברבדוס שממוקם מצפון לוונצואלה זוכה גם הוא לפופולאריות למרות גודלו שלא עולה על 431 קמ"ר .                                                                     ההתרוממות היחידה באי המישורי הוא הר הילאביי שכל גובהו 336 מטרים. אבל למרות זאת ואולי עקב המורשת הבריטית ארוכת השנים, האי הזה פופולארי ביותר בין תיירי הקרוזים. באי זה פרחה קהילה יהודית. בבית הקברות היהודי שבאי ניתן לראות מצבות עליהם כתוב שאותו יהודי נתלה עד צאת נשמתו בגלל פיראטיות ימית. יהודים אנוסים רבים עברו לאחר גרוש ספרד להתגורר במושבות הספרדיות והפורטוגזיות שהוקמו באיים הקאריביים אך זה לא עזר לאותם יהודים אנוסים, האינקוויזציה הגיעה גם לשם במירדפה אחרי האנוסים ששמרו על יהודתם במיסתרים.

האי סנט מרטין היפהפה שנמצא בחלק הצפוני של קבוצת האיים הקאריבים ונחשב לאי תיירותי פופולארי שרוב ספינות הקרוזים פוקדות אותו, מאחר ומדובר באי עם חולות לבנים ואילו לים צבע טורקיז ייחודי.
סנט מרטין נחלק לחלק דרומי השייך להולנד ונראה כאילו בתיו הועתקו מחוף הולנדי ולחלק הצפוני שנמצא בבעלות צרפתית ונראה ונשמע כמו פרובאנס. המעניין שבית הכנסת הנמצא בחלק הההולנדי נוהל בזמנו על ידי קיבוצניקית מהשומר הצעיר . בית הכנסת הוקם  כבר במאה ה-17 על ידי מושל הולנדי ממוצא יהודי ורצפת בית הכנסת היפה נותרה מכוסה בחול עד היום  כזכר לחורבן בית המקדש.

מוזמנים לדפדף בתמונות האלבום, להקליק על כל תמונה כדי להגדיל אותה ולקרוא את ההסבר שלה