מיאנמר (בורמה)
בימי חלדי יצא לי לבקר 3 פעמים במדינה המעניינת הזו בורמה הנקראת כיום בשם מיאנמר. בביקור הראשון שנערך בשלהי שנות התשעים נדהמנו מהעליבות של התושבים בה הילדים הפכו למקבצי נדבות וברחובות נעו אוטובוסים "שוסונים" עתיקים שנרכשו מישראל עדין עם המספרים 4 ו-5 , קווי תחבורה שנותרו מתל אביב. הפער בין מקדשי הזהב של שווהדאגון השוכנים על גבעה במרכז העיר יאנגון לבין רמת החיים של התושבים היתה אדירה. בכבישים נעו מכוניות עתיקות והג'יפים החדישים שנסעו היו שייכים לאנשי החונטה הצבאית השלטת.
מכל תייר נדרש אז להחליף 300 דולר בשער הרשמי שהוא היה נמוך במאות אחוזים מהשער בשוק השחור המקומי. היתה תחושה שהתיירים נמצאים במעקב.
לעומת זאת בביקור האחרון שערכתי עם ידיד ב-2019 האווירה היתה שונה לחלוטין . היתה פתיחות רבה לתיירים ובתי מלון ומסעדות ברמה צצו בכל עיר ובכל אתר תיירות .
גם רמת החיים של התושבים עלתה פלאים . הוכחה מוחלטת שדמוקרטיה מולידה שינוי בכל מערכות החיים. זאת למרות שהמדריכים המקומיים לחשו לנו שאין מדובר עדין בדמוקרטיה של ממש. שכן הכת הצבאית עדין שולטת מאחורי הקלעים ומעמדה של המנהיגה הפופולארית סו צ'י הוא סמלי בעיקר
