כשהורי שהו בחו"ל, הייתי סועד בשבתות אצל דודי יעקב שמידע ואשתו לאה. בעיני בנותיהם נעמה וחיה ובעיני בנם הקטן אלחנן הייתי מעין אח בכור.
הייתי גאה מאוד בעובדה שהורי עם חזרתם ארצה מצאו בבנק את כל סכומי הכסף שהותירו לי לתקופת העדרם.
התקופה הזו של להיות אדם צעיר העומד בראשות עצמי היא שביגרה אותי למדי.
כל זאת, בצירוף לדירת הורי שעמדה לרשותי ואיפשרה לי לערוך מסיבות כאוות נפשי, וגם האופנוע עליו רכבתי – הפכו אותי למבוקש למדי בקרב בני גילי הירושלמים ובאותה תקופה הצלחתי במאמץ גדול לאבד את בתולי לנערה שהיתה גדולה בערך שנתיים ממני, שלאביה היה בית קפה מפורסם בירושלים והיא הצטיינה באירוח במיטתה של גברברים צעירים שכמוני.
כך שהרגשתי בוגר למדי בכל אותה תקופה של עצמאות בשנים שלפני השירות הצבאי.
