אורח נטה ללון (מתוך 'סיפורים קטנים מן המלחמה, אוקטובר 1973)

בעיצומה של המלחמה הבחינו לפתע אנשי הזחל הטכני של יוני במטוס סוחוי סורי המתכוון לבצע תקיפה לכיוונם. 

הם מיהרו לזנק אל צידי הדרך כדי לתפוס מחסה מן הקליעים שחרשו את הקרקע במרחק מטר אחד מן הזחל"ם.
לאחר שמטוס האויב נעלם, התכוונו לחזור אל הרכב ולהמשיך בנסיעה, כאשר גילו לפתע כי נוסף להם איש צוות חדש ומוזר.
כל עת ההתקפה ישב לידם בשקט ובשלווה בתעלה בחור בלונדי, תכול עיניים. 

רק לאחר ששאלוהו לאיזה יחידה בעצם הוא שייך, התברר כי אינו שומע עברית וכי ירד מאחת היחידות הסוריות שפעלו באזור.

 משום מה, הנפילה בשבי של חיילי אויב ששוטטו בשטח, היתה לרוב בידי חיילי המפקדה ודרגי האספקה,
היא אירעה ברוב המקרים בעת שמישהו יצא לחפש עץ כלשהו או תלולית, למילוי צרכים ביולוגים שאינם סובלים דחוי.
במקרה אחד ירדו השבויים מן העץ שלידו תפס אחד מבחורינו "עמדה אסטרטגית".
הדברים הגיעו לידי כך שמישהו הציע שחיילים היוצאים לשטח למטרות הנ"ל, יטלו עמם דרך קבע
את תקנות אמנת ז'נבה הדנות בטיפול בשבויים, במקום להצטייד בעיתונים סתם.