בשנת 2001 נסעתי לעיר ניו יורק בחברת ידיד בשם צבי אלגת שהיה עורך שבועון לאשה.
התלבטתי אז אם לשכור או לרכוש דירה בעיר האמריקנית לקראת תקופת שהותי בני יורק. היה זה בתחילת חודש ספטמבר. שוטטתי יחד עם צביקה ידידי בשכונת באטרי פארק בדרום מנהטן – זו שכונה שנבנתה למעשה מהאדמה שנחפרה לקראת בניית מגדלי התאומים ונועדה לאכלס בין השאר את עובדי המגדלים. השכונה חמודה ובסוף הקיץ נערכו בה מופעי רחוב על הטיילת לאורך נהר ההדסון.
אמרתי לצבי אלגת שאנסה לבדוק אפשרות לשכור או לרכוש דירה באזור.
נגשתי למשרד של מתווך דירות ששכן ברחוב אולבני סטריט מספר 1, ממש למרגלות התאומים. המתווך שמח לקראת קונה אפשרי, אלא שלפתע החל לרדת גשם קייצי והוא הציע לי לדחות למחרת את הסיור בדירות העומדות להשכרה או למכירה ושאל אותי אם השעה תשע ושלושים מתאימה לי.
מכיוון שהתגוררתי אז אצל בני, בניו ג’רסי, העדפתי להיכנס לעיר אחרי שעות העומס של הבוקר – וכך סיכמנו להפגש בשעה 10 ושלושים ביום ה-11 לספטמבר .
אילוסטרציה:
אסון התאומים (september eleven כפי שמכונה ע"י האמריקאים) – אסון הטרור הגדול ביותר על אדמת ארצות הברית
למחרת בבוקר בשעה 9:30 מראה לי כלתי בטלוויזיה, שמטוס נכנס בטעות לאחד ממגדלי התאומים. אלא שאחרי רבע שעה מאוחר יותר, כאשר המטוס השני התרסק במגדל השני, הוברר לנו שהטעות היא שלנו ומדובר בפיגוע הטירוריסטי החמור שאירע אי פעם על יבשת אמריקה.
יצאתי מיד ברכבי לכיוון מנהטן ועמדתי לא הרחק מטיימס סקוור צופה במראה הלא יאומן של התמוטטות המגדלים.
סביב מכוניתי שבה הקשבתי לחדשות התאספו עשרות אנשים.
באותו זמן בני גיא שעבדכצלם טלוויזיה בחברת הטלוויזיה "סי בי אס" קיבל הודעה טלפונית שעל כל הצלמים להתייצב מיד באולפנים ברחוב ה-57.
הוא החנה את רכבו מיד אחרי גשר וושינגטון והלך ברגל מרחוב 189 עד לרחוב 57 בו שכנו אולפני הטלוויזיה, שם קיבל מצלמה קטנה ובגדי כבאי ויצא לצלם ב"גראונד זירו", מקום בו שהה אח"כ במשך ימים רבים.
בין השאר צילם את עשרות הכבאים שנכנסו לאחד המגדלים – ושלא זכו לצאת ממנו.
מספר חודשים לאחר מכן שהיתי באי יווני, זקינטוס, ולפתע ראיתי בטלוויזיה סרט של חברת הטלוויזיה BBC על "גראונד זירו".
בסרט הדוקומנטרי ראיתי לראשונה אנשים נותנים ידיים וקופצים אל מותם מהקומות הגבוהות במגדלי התאומים .
כאשר הסתיים הסרט הדוקומנטרי הופיע שם הצלם גיא גקסון, בני היקר לי.
צלצלתי לניו יורק ושאלתי אם אכן הוא צילם את הסרט הוא כמובן הודה בעשייה ושאל אותי איך הסרט?
התברר שהוא מעולם לא צפה בו שכן אנשי הטלוויזיה הבריטיים לקחו את החומר המצולם ללונדון ושם ערכו את הסרט.
בישרתי לו שהסרט מזעזע שכן התקשורת האמריקנית קיבלה עליה צנזורה מרצון ולא הראתה את הזוועות שהתרחשו סביב אסון התאומים.
