סיום טיולנו הזוגי שנמשך 4 חודשים מסביב לעולם היה בתאילנד, אותה בקרנו לא פעם בעבר. העיתונאי רן עזר והנספח הצבאי דאגו להראות לנו מקומות פחות שיגרתיים בבנקוק, ומכיוון שהגענו לבנקוק לקראת יום הכיפורים, הזמין אותי הנספח הצבאי שהיה בזמנו מח"ט גולני לתפילה שנערכה במלון המפואר "שאנגרילה" בעיר, באולם שנשכר לשם כך על ידי הקהילה היהודית בבנגקוק.
להפתעתי הופיעו בתפילה לא מעט נערות תאילנדיות צעירות, מקומיות יפהפיות, שמלוות זקנים ישראלים.
מה שצד את עיני היה בחור ישראלי החולה בשיתוק מוחין מלווה בבחורה תאילנדית יפהפיה. שאלתי על הזוג המוזר והובהר לי כי הם נשואים. הנספח הישראלי הסביר לי שמדובר בתופעה שיגרתית של גברים מבוגרים הנישאים לנערות מקומיות . הפתרון הכלכלי טוב לשני הצדדים: הגבר הישראלי מפרנס את משפחת הכלה ומוציאה אותם מהעוני בו הם שרויים והנערה מקריבה את נעוריה למען שיפור העתיד הכלכלי של המשפחה ולדעתו העיסקה בהחלט טובה לשני הצדדים.
הבחור, שבישראל שום בחורה לא היתה מפנה מבט לעברו, נישא כאן לאותה צעירה נאה, הוא משלם כמאה דולר לחודש למשפחתה ואת אשתו התאילנדית הוא מפרנס בכבוד.
המסקנה המתבקשת היא שעדיף לא לשפוט בני אדם מבלי שמכירים את כל הפרטים.
