שיט מענג באיים הקרואטיים – למרות הקורונה…

כאשר יורדים בזהירות במורדות התלולים של האי וויס (VIS) לעבר המנהרות והבונקרים העצומים שהקימו היוגוסלבים בזמן המלחמה הקרה.

מאמץ קלוסאלי זה נעשה על מנת להחביא את הצוללות ותותחי ההוביצר הענקיים שהוטמנו בעמל רב בתוככי סלעי האי. באותה תקופה שמרו לא פחות מ-15,000 חיילים על מפלצות הבטון מפני כוחות "נאטו", שלמזל כולנו מעולם לא התכוונו לתקוף את יוגוסלביה.

כאשר אתה חושב על המיליארדים שהושקעו בבניית הביצורים ומעגני הצוללות הללו אתה מפקפק בתבונתו של המין האנושי שמוכן להשקיע כל סכום על מנת להרוג איש את רעהו אך קופץ את כיסיו כאשר מדובר בהטבת רמת החיים של האוכלוסיה שלו.

כידוע יוגוסלביה התפרקה לקבוצה של רסיסי מדינות, כמו סלובניה, קרואטיה, סרביה, מונטנגרו, בוסניה ומקדוניה שלחלקן אין להן זכות קיום כלכלית עצמאית. אך אחרי הרג הדדי מוטרף נראה שאותן מדינות שהתפצלו, חשו שהגיעו אל המנוחה והנחלה. לפחות כך היה עד תחילת הקורונה ששיבשה לחלוטין את ההכנסות מתיירות ששימשו לרוב המדינות הללו את עיקר הכנסתן נוסף כמובן לחקלאות ולקצת תעשיה.

טיול ימי בים האדריאטי

אנו קבוצה של 12 זוגות ישראלים שהצטרפנו יחד דרך סוכן ישראלי מראשון בשם עידו גלבוע לשייט ביאכטה שנקראת בשם "ספלנדיד". השייט נמשך שבוע בין האיים הקרואטים הקסומים המאכלסים את הים האדריאטי, איים קטנים וגדולים שלכל אחד מהם יש ייחודיות משלו והיסטוריה ארוכה של כיבושים והשפעות של מעצמות לאורך השנים.

את היאכטה שמאכלסת תאים מורווחים ב-3 מפלסים מפעילה משפחה קרואטית שלמה, האב הוא הקפטן ושאר בני המשפחה מרכיבים את אנשי הצוות שדואג לטפל בנוסעים ולהאכילם בשתי ארוחות ליום כמיטב המסורת הקרואטית יחד עם היאכטה הוצמדה לנו מדריכה מקומית בשם קסניה.

על היאכטה המטופחת עלינו בנמלה של העיר ספליט שהיא עיר מעניינת ביותר שבה התקופה הרומאית היא הדומיננטית שכן הקיסר הרומי דיוקלטאנוס שנולד בה הפך אותה לבירתו והקים בעיר ארמון מדהים שלמעשה הקיף את כל העיר העתיקה מדריכה מקומית נאה לבושה כפליטה מהרמונו של הקיסר הדריכה אותנו במבוכי הארמון.

טרוג’יר TROGIR היה האי הראשון בו בקרנו, גם לו היסטוריה מפוארת של כיבושים החל מהתקופה הרומית ועד הממלכה העותומנית. זו השתלטה על האי כדי להצר את הצלחתה של העיר וונציה ששלטה ברוב האיים תקופות ארוכות למדי.
את הטיול רגלי בעיר העתיקח עשינו בהדרכתה של מדריכה מקומית שששה לחלק אתנו את היידע שלה על האי, ביחוד בגלל העובדה שהיינו הקבוצה הראשונה שהגיעה לאי לאחר הקורונה. המדריכה גם דאגה לנווט אותנו למסעדה מקומית של משפחתה על שפת הנמל והמליצה לנו על מנה קרואטית טיפוסית של דיונונים צלויים שטעמם היה צמיגי למדי. אך לפחות הרגשנו שעזרנו לכלכלה המשפחתית שלה.

האי הבא אותו בקרנו היה חוואר, אי מאורך כנקניק שאקלימו המשופר עונה לדרישות לצורך גידול יין. מהאי זה התרשמנו למדי ביחוד כאשר טיילנו גם בטבע ובו לא הסתפקנו רק בביקור בעיר העתיקה שלו. באותו יום היתה התרגשות רצינית באי חוואר. בתי הקפה ובתי המרזח צפו בחיל ורעדה במשחק של היורוליג בין קרואטיה וספרד והתוצאה שהסתיימה תחילה בתיקו הובילה לחגיגה ספוטנית של אנשי האי. אלא שלמרבית הכאב ניצחו בסופו של דבר זכו הספרדים בעזרת "פנדלים" ותוגה חרישית ירדה על הכיכר הענקית, שסביבה מרוכזים בתי הקפה והמסעדות של האי. באותה כיכר שוכן גם מאגר המים של העיר בתוך מבנה עגול מאבן שפתר את בעיית מי השתייה של האי בעונות השחונות.

האי הבא אליו הפלגנו היה "ויז" אותו אי מבוצר ששימש בזמנו את הצבא היוגוסלבי בתקופות המלחמה הקרה כאשר היה תחת שלטונו של ברוז טיטו שהיה מנהיג הפרטיזנים בתקופת מלחמת העולם השניה. במשטח ההררי של האי הוקם מסלול נחיתה למטוסים ואפילו מפציץ בי 17 אמריקני זכה לנחות בו אלא שהמסלול נמצא על האדמה המעודפת על המקומיים לגידול יין והוחלט לוותר על האפשרות להקמת שדה נחיתה למטוסי צ’ארטר במקום.

מסע הג’יפים שערכנו באי הזה הנושא את השם" ויז " היה מעניין למדי והעניק לנו מבט על המאמץ אותו השקיע העולם הקומוניסטי מחששו ממתקפה של המערב.
ההליכה בתוככי המנהרות ובבונקרי הצוללות שנחפרו בתוך הצוקים היתה מרשימה ומעייפת למדי. מה שאיפשר לנו להנות מטבילה ומשחייה במימיו הזכים של הים האדריאטי בזינוק הישר מסיפון היאכטה אל המיים הצלולים בקטעי השחייה בים התבלטו במיוחד חבורת יוצאי חיל הים שהצטרפו להפלגה.

האי הבא בו בקרנו היה האי קורצ’ולה שנחשב לאחד היפים בין האיים הקרואטים לאורך הנמל היפה שלו עוגנות מספר רב של יאכטות מפוארות שמעדיפות את העיר העתיקה של קורצולה ואת המסעדות שהאי מציע לאורחיו על שאר האיים. נהננו ללכת לאורך הטיילת הארוכה ולאתר בסופה של הטיילת מסעדה מעולה של מקומיים ולהנות בה מארוחה מקומית טעימה במחירים השווים לכל נפש.

MLJET היה האי הבא בו עגנה הספינה. באי הזה הוקדשה השהות להתמסרות טוטאלית לטבע, להליכה מתישה במעלה ובמורד האי לעבר אגם נסתר שמצוי במרכזו של האי, אגם צלול שמאפשר טבילה מרעננת במימיו הצלולים חוויה של ממש למרות ה"קריעה" הכרוכה במאמץ להגיע אליו ולחזור ממנו אל סיפון היאכטה. את הערב לפני האחרון סיימנו ב"ארוחת קפטן" מהודרת שנערכה על הסיפון תוך כדי עגינה בנמל האי הקטן סיפן SIPAN.

ביום האחרון הפלגנו לעבר העיר דוברובניק המעטירה שהיא מעין ירושלים מוקפת ים.
העיר ניזוקה לא מעט במלחמה שנערכה בין הסרבים לקרואטים שכן בגלל מיקומה בקצה הדרומי של קרואטיה ובקירבתה לגבול עם סרביה היא היתה חשופה לירי תותחים. אך העיר שוקמה לחלוטין והסיור המודרך ברחבי העיר הסתיים, איך לא, בבית הכנסת היהודי העתיק ששוכן באחת מסימטאות העיר אלא שהקהילה היהודית החשובה ששכנה בדוברובניק גזה ונעלמה בשואה.

את הפרידה מקרואטיה ומהעיר דוברובניק המרשימה חגגנו במסעדה מקומית מעולה ששייכת לשחקן קרואטי ששיחק בארצות הברית באחת מנבחרות ה אנ. בי. אי בעל המקום היה נרגש עד דמעות לארח קבוצה של ישראלים וסיפר בהתרגשות שרופא יהודי הציל את חייו והוא יצא מעורו כדי לפנק אותנו את קבוצת המשייטים הישראלית בארוחה שהותירה טעם של עוד.

אפשר קצת לקבל תחושה מהטיול הנחמד הזה בכמה שניות של סרטון:

מוזמנים לדפדף בתמונות הטיול, להקליק על כל תמונה כדי להגדיל אותה ולקרוא את ההסבר שלה