כשאני פוסע ברחובות של ניו יורק, ההמולה והשצף מציפים אותי כמו גלים של רגש בעולם סערה. העיר הזו, בירת העולם, ליבו הפועם של היקום, לא מפסיקה להפתיע, לרגש ולהפעים אותי בכל פעם מחדש. הנה כמה מהדברים שהתחדשו בשנים האחרונות בתפוח הגדול.
הדסון יארד, עם מגדלה האימתני ה-Edge, מחזיר אותי להרהר על העוצמה והכוח של האדם ליצור פלאים בגובה השמיים. צריך אומץ לעמוד על רצפת זכוכית, להציץ למטה ולראות את העיר הפרוסה תחת רגליך כמו זיכרון רחוק, ומלמעלה-כעולם ומלואו.
ואז יש את ה-Vessel – המעלה אותך על כנפי דמיון בגרם מדרגות מעבר לכל דמיון, המזמין אותך לטפס גבוה יותר, להביט מעבר, אבל גם לזכור שהחיים, הם שבריריים. סגירת המרפסת העליונה מזכירה לנו כמה נחוצה האחיזה בחיים עצמם.
ליטל איילנד, אותו אי של שלווה בלב ההדסון, מביא עמו מגע של טבע ורוך באמצע הכרך האורבני. אי של תום בתוך עיר של פלדה, מקום לנשום ולשכוח, אם רק לרגע, את ההמולה שברקע. האדמה הירוקה, ה-400 עצים והפרחים, כמו סוג חדש של מוזיקה לנשמה.
ולבסוף, אתר ההנצחה של אסון ה-9/11, עם בריכות הזיכרון השוקקות ומוזיאון הזיכרון, הוא מקום שבו הדמעות הן חלק מהמוזיקה, והרוח נושאת את סיפורי אלו שאינם. המקומות הללו, כל אחד מהם, מרגשים, כמוסות של סיפורים ורגשות, חוויות שמחברות אותי אל העיר הזו בדרכים שלא תמיד ניתן לבטאן במילים. כל ביקור הוא מסע רגשי שבו כל פינה מספרת סיפור, כל רחוב מחבר עבר והווה בכוחו המיוחד.
מוזמנים לדפדף בתמונות הטיול, להקליק על כל תמונה כדי להגדיל אותה ולקרוא את ההסבר שלה
