רומא של חורף, המעטירה באורותיה ובקרירותה המלטפת, היא חוויה שאין דומה לה.
העיר שמסוגלת לגרום לכל לב לפעום מהר יותר, פתוחה לרווחה לכל מי שבא לטייל בה, גם בימים הקרים של השנה. אטרקציותיה המוכרות – הקולוסיאום, הפנתיאון, ואפילו שער טיטוס, שמביא לידי ביטוי את ההיסטוריה היהודית והחורבן – הם נקודות תחנה שחובה לבקר בהן. כל פינה ברומא מספרת סיפור, וכל אבן כמו מהלכת קסם על המבקרים בה.
אני מוצא את עצמי נמשך למזרקות המרשימות של העיר. פונטנה די טרווי, לדוגמה, אף על פי שהיא עוברת כעת שיפוצים, עדיין נותרת מרהיבה. המטבעות המושלכים בה, כתקווה לשוב בעתיד, ממשיכים להאיר ולפזר זוהר (וזה הצליח – עובדה, חזרתי…). פיאצה נבונה, עם שלל המזרקות שבה, היא מקום מפלט לרבים – לחסות מעט מהסערות ולספוג את אווירת העיר הנצחית.
לא ניתן לעזוב את רומא בלי ביקור בעולמו הסגור והמופלא של הוותיקן. הקפלה הסיסטינית, עם יצירות הפאר שמעטרות את קירותיה ותקרתה, נושאת עימה ניחוחות של מסירות ואומנות שאין דומה להן. המחשבה על מיכלאנג'לו, ששכב שבע שנים על גבו כדי לצייר את תקרת הקפלה, ממחישה את עומקה של העבודה האנושית. והנה הם שם, השומרים השוויצרים בבגדיהם המפוארים, מאשרים במבטם את רומא של חורף, שובת הלב והכובשת, שתשאיר זיכרון בל יימחה בלב כל מבקריה.
מוזמנים לדפדף בתמונות, להקליק על כל תמונה כדי להגדיל אותה וליהנות מקסמיה של רומא החורפית
