כשנחתתי בנמל התעופה של ציריך בשעות הבוקר המוקדמות, השמש רק החלה להציץ מעל פסגות האלפים בזריחה מרהיבה. מייד ידעתי שאני עומד להתחיל מסע קסום בארץ שבה הטבע והתרבות נשזרים זה בזה בהרמוניה מושלמת.
התחנה הראשונה שלי הייתה באזור אגם קונסטנץ (Bodensee), אחד האגמים הגדולים ביותר באירופה ואחד מיעדי הנופש האהובים בשוויץ ובמדינות השכנות גרמניה ואוסטריה. האגם ממוקם בצפון-מזרח שוויץ ומציע נופים עוצרי נשימה, שדות ירוקים ופסגות הרים מכוסות שלג המשקיפות עליו.
המקום הראשון שבו ביקרתי היה העיירה רורשאך (Rorschach), עיירה ציורית המשמרת אווירה של שקט ושלווה. טיילתי לאורך הטיילת היפה המובילה לרציף הסירות, שם ניתן לצאת לשיוטים שמאפשרים לראות את האגם ואת העיירות שסביבו מזווית אחרת. החוויה על המים מרגיעה ומעניקה תחושת חיבור לטבע.
בהמשך, מצאתי את עצמי בכפר הקטן והמרהיב ארבון (Arbon), שבו ניתן להתרשם מהארכיטקטורה ההיסטורית לצד גנים ופארקים מטופחים. המסעדות המקומיות מציעות מאכלים שוויצריים אותנטיים, ולא היה ניתן לוותר על מנת ראקלט מתובלת היטב יחד עם כוס יין לבן מקומי.
הטיול שלי לאזור לא היה שלם בלי ביקור בעיירת האוניברסיטה קונסטנץ, השוכנת בצד הגרמני של האגם ומקושרת לשוויץ בגשר. העיירה משלבת היסטוריה עשירה, תרבות חיה וחיי לילה תוססים. במרכזה של העיר עומדת קתדרלת מינסטר המרשימה, מבנה גותי מהמאה ה-11 שהציע תצפית פנורמית על העיר והאגם מסביב.
אך מעל לכל, מה שכבש אותי באמת היה הנוף הפסטורלי: השדות המוריקים המשתרעים עד לאופק וההרים המשקיפים על האגם כמו שומרים נאמנים. רכיבה על אופניים מסביב לאגם היא אחת מהדרכים הפופולריות ביותר לטייל באזור ולספוג את כל היופי הזה.
טיול באזור אגם קונסטנץ הוא חוויה בלתי נשכחת, המשלבת הרפתקה, נוף ופינוק לאוהבי הטבע והתרבות כאחד. השהות כאן מאפשרת להתרחק מהמולת היום-יום וליהנות מהרגעים היפים שיש לטבע להציע. ולחתום את היום בשקיעה מעל האגם, זה הקסם האמיתי, שטמון בפשטות וביופי שהאזור הזה יודע להציע לכל מבקריו.
בסביבות אגם קונסטנץ, אני וקבוצת ידידים, בנופים הירוקים המופלאים של שוויץ. עיירות קטנות ומקסימות קיבלו את פנינו בכל פינה, עם מצודות עתיקות שניצבות בגאון ומזכירות ימים עברו. אלו ימים בהם גיבור העם, וילהלם טל, חקוק בלבבות השוויצרים ומונצח אף במזרקות הפזורות במרחבים הציבוריים.
מדינה שכזאת, שלא ידעה מלחמות מזה 300 שנה, עשויה לעורר קנאה בלב כל מבקר.
משם המשכנו למפלי הריין בשפהאוזן, מחזה מרהיב של איתני הטבע והשקט השוויצרי. המים הנשברים יצרו מציאות קסומה, ההרים הגבוהים מסביב מעניקים תחושת ביטחון ושלווה. המים זורמים ברוגע, כמסמלים את השקט הנפשי שמציעה שוויץ לאורחיה.
בדרכנו פנינו לעבר לוצרן, העיר בה נמצא גשר העץ העתיק, שנראה כתלוי על פני הזמן. הגשר, המוכר כשומר על העיר מזה מאות שנים, הוא עדות נוספת להיסטוריה השופעת של המקום. ועל אף שהחוויה כולה עשירה בלמידה ובהתרגשות, הפגישה המסעירה ביותר הגיעה דווקא בסיום מסענו, בציריך.
שם, בעיר הגדולה, נתקלנו באופן מפתיע ברופא ישראלי שהחליט להשתקע בשוויץ לאחר שסיים את לימודיו. הוא סיפר לנו על מסעו האישי – איך פגש את בת משפחה יהודית שמתגוררת כאן כבר 500 שנה, והתאהב לא רק בה אלא גם במדינה עצמה. השילוב בין מסורת עתיקת יומין לבין חיות מודרנית, בין שקט פנימי לדינמיות, בין עבר והווה, זה מה שקסם לו.
הטיול השלו הזה בשוויץ, לא רק שהעשיר את עולמנו התרבותי והיסטורי, אלא גם הפגיש אותנו עם הסיפורים האישיים והבלתי צפויים של פגישה עם אנשים – דבר שאני מאד אוהב – וכל זאת על רקע הפלאים הגיאוגרפיים שעוטפים את כל שיציר האדם והטבע ביחד.
מוזמנים לדפדף בתמונות, להקליק על כל תמונה כדי להגדיל אותה, לקרוא את ההסבר וליהנות מקסמיה
