אחרי שיטוט שנמשך כמעט שנתיים באתרים ויעדים סביב העיר ניו יורק עליהם כתבתי עשרות כתבות שכונסו בספר פופולארי בשם "סובב ניו יורק", החלטתי שהגיע הזמן לערוך את הטיול הגדול בארצות הבית.
יצאתי עם בת זוגי צביה להרפתקאה שנמשכה חצי שנה.
מתוכה הוקדשו שלושת החודשים הראשונים לטיול ארוך בצפון ארצות הברית, שחצה את כל צפון אמריקה עד העיר סיאטל השוכנת בחוף המערבי. ממנה ירדנו לאורך "היי וויי 1" HWY 1 עד סאן פרנציסקו, ומאוחר יותר דרך הפארק הקסום יוסימטי, תוך חציית הרי הרוקיס הגענו לעמק המוות וממנו ללאס וגאס, בירת השעשועים של העולם המערבי.
לאחר הפסקה בת חודשיים, במהלכה השארנו את מכוניתנו בחניון רכב בלאס ווגאס, חזרנו להמשך הטיול בפארקים המדהימים של ארצות הברית ולמסע לאורך דרום המדינה. רק לאחר שלושה חדשים נוספים הגענו חזרה אל ה"תפוח הגדול", ניו יורק.
על החוויות שבדרך ועל הערים והאתרים המדהימים והאנשים המעניינים אותם פגשנו במהלך הטיול, כתבתי לא פחות משבעים כתבות שרובן פורסמו ב"ידיעות אמריקה" וחלקן במוסף התיירות "מסלול" של ידיעות אחרונות.
יצאנו לטיול הארוך ממנהטן דרך עמק ההאדסון היפהפה על כל הארמונות של עשירי ניו יורק האגדתיים לעבר הרי הקאטסקיל, מקום הנופש החביב בקיץ על יהודי ניו יורק. משם לבירת מדינת ניורק אולבאני שהיתה הראשונה להנציח במוזיאון שלה את חללי אסון התאומים, כולל מכונית כבאיים שנמעכה כמו פיתה כאשר אחד המגדלים קרס עליה.
הקדשנו זמן לא מועט לטיול בהרי האדירונדאק ובלייק פלאסייד בו נערכה בזמנו אוליnפיאדת החורף.
מהעיר בופאלו המשכנו לעבר טולידו וממנה לעיר המכוניות שירדה מגדולתה דטריוט. תעשיות הרכב היפניות והקוריאניות פגעו בה קשות ורבבות ה"אפרו-אמריקנס" שעבדו בתעשיית המכוניות נטשו את האיזור לחפש עבודה במקומות אחרים והותירו אלפי בתים נטושים. בין הדברים שנותרו לראות בדטריוט היא העיירה המשחזרת את דטריוט מתחילת המאה ה20 ומפעל של חברת פורד שמציג את כל המסלול של בנית מכונית – החל מעופרת ברזל המובאת למפעל ועד מכונית נוצצת היוצאת מהמפעל בתום התהליך.
המשך הטיול היה לעבר הגבול הקנדי לאיזור "אלף האיים" השוכנים על סנט לורנס סיי וויי שמפריד בין ארצות הברית לקנדה. חלקם של האיים זעירים למדי ועליהם הוקמו בתי קיץ מפוארים.
המשך הדרך היתה לכיוון העיר רוצ'סטר. הדרך מובילה לאיזור קסום אחר הנקרא בשם ה"פינגרס לייקס" (אגמי האצבעות).
מדובר ב-11 אגמים ארוכים וצרים כמו אצבעות ובעשרות מפלי מים. בדרום אחד האגמים ממוקמת העיר הציורית אית'אקה ובה נמצאת אוניברסיטת קורנל על הפארקים סביבה.
המשך טיול היה לעבר העיר בופאלו הממוקמת לאורך קו החוף של ימת אירי. עיקר האטרקציה באיזור הוא כמובן הביקור במפלי הניאגרה השוצפים והממוקמים כ-30 ק"מ מצפון לבופאלו. המקום ממוסחר למדי אך להפליג בסירה אל עבר המפלים הוא חוויה מרנינה. זכיתי בהזדמנות אחרת לבקר בחורף במפלים כשכל המפלים היו קפואים, מראה בל ישכח..
היעד הבא של הטיול היתה העיר שיקאגו המעטירה. עיר שמהווה בית ספר לאדריכלות ובה כמה מהמבנים המרשימים בעולם – ממגדלי התירס ועד הבניינים המרשימים מגדל ג'ון הנקוק ומגדל סירס, שהיה שנים רבות הגבוה בעולם. שיקאגו עיר מרשימה ונעימה בקיץ אך בחורף קשה לחיות בה, שכן הרוחות הקפואות הנושבות מאגם מישגן לאורך הרחובות בהם ממוקמים גורדי השחקים, מקפיאות את הנשמה.
המשכנו לכיוון העיר מילווקי ולעבר הערים האחיות סט. פול ומיניאפוליס במדינת ויסקונסין.
את אווירת החלוציות האמריקנית התחלנו להרגיש בעיר ביסמרק בדקוטה הצפונית שהנציחה את המשלחת של לואיס וקלארק.
מדובר במשלחת של שני קצינים אמריקנים שנשלחה על ידי הנשיא תומאס ג'פרסון למצוא את הדרך לעבר האוקיינוס הפאציפי, באיזור בתולי למדי שהיה מאוכלס רק באינדיאנים ובמנזרים ספרדים.
למזלם הצטרף אלהם גשש צרפתי שהיה נשוי לאינדיאנית צעירה בשם סקאג'וויה שבחיקה היה תינוקה הראשון. עלמה זו הצילה פעמיים את חייהם של אנשי המשלחת מידי שבט אינדיאני ששבה אותם לאחר שאנשי אותה משלחת הרגו אינדיאנים שגנבו להם סוסים, הם ניצלו מלהיות מקורקפים כאשר התברר שהיא בעצם אחותו האבודה של ראש אותו שבט. אותה אינדיאנית בעלת תושיה הפכה לגיבורה אמריקנית והונצחה באנדרטאות לא מעטות.
דקוטה הדרומית גם היא מלאה באטרקציות ראויות לביקור, החל מהגבעות השחורות שהן מעין מהדורה מוקטנת של הרי הרוקיס למרות שגובהם אינו עולה על שני קילומטרים. הדרך המובילה לרפיד סיטי מאפשרת לבקר את מאונט רושמור ולהתבונן מקרוב בפסלי הענק החצובים בסלע, אותם הנשיאים שנבחרו להנצחה הם אלו שתרמו לעיצוב האומה האמריקנית.
נשיאים כמו גנרל ג'ורג וושינגטון אבי האומה האמריקנית, תומאס ג'פרסון , מחבר מגילת העצמאות, תיאודור רוזבלט שהיה הראשון שהפך את ארצות הברית לאימפריה כאשר כבש את טקסס וסיפח את קליפורניה, ומשחרר העבדים אברהם לינקולן. אורכו של כל פרצוף החצוב בהר יותר מ-18 מטרים, הפיסול הסתיים ב-1941.
פרויקט אחר מגלומני עוד יותר נמשך עד היום וממוקם מצפון לרפיד סיטי. המדובר בפסלו הנחצב בסלע של "קרייזי הורס", מנהיג אינדיאני שלחם בגנרל קאסטר היהיר והביא לחיסולה של חטיבת פרשים אמריקנית שלמה. הפסל הענק של המנהיג האינדיאני "קריזי הורס", גובהו ואורכו יגמדו את פסלי הנשיאים בהר רושמור.
היעד הבא המומלץ בו ביקרנו היה "מגדל השטן". הסלע המונוליטי הענק המתנשא מתוך המישור אל על. סלע ענק זה הונצח בסרטו של סטיבן שפילברג "מפגשים מהסוג השלישי".
המקום הייחודי הזה נמצא בפינה הצפון מזרחית של מדינת ויאומינג, עדין בתחומה של דקוטה הדרומית. מדובר למעשה בלוע הפנימי של הר געש שההר סביבו נמחק מפעולת הארוזיה במשך מליוני שנים ונותר רק הגלעין הקשה של הר הגעש.
מכאן ניתן להמשיך לעיירה קודי, שהקים באפאלו ביל (וויליאם קודי) או לבקר בפארק הלאומי המפורסם הילוסטון על פלאי הגייזרים והבריכות הוולקאניות שבו, ובקניון המרשים שחפר נהר הילוסטון. אנחנו חזרנו לדקוטה הצפונית למונטנה ולעיר המכרות יוט ולעיר הלנה. אפשר לקרוא על זה באריכות כאן, בסיפור נפרד שהקדשתי לנושא.
ממונטנה נסענו למדינת וושינגטון לעבר העיר ספוקן.
נהננו מאוד לשוט בנהר קולומביה האדיר בספינה חסרת גג ולראות בין שאר המראות בתים יפהפיים צפים השוכנים על הנהר.
לאחר חציית הרי קסקייד שהינם חלק משלשלת הרי הרוקי'ס, הגענו אל האוקיינוס הפאציפי ואל העיר סיאטל המרשימה. עלינו על המחט שממנה נשקפת העירה בכל תפארתה. בסיור רגלי בסיאטל בקרנו בבתי מרזח מתקופת הבהלה לזהב בשלהי המאה ה-19 כאשר מלחים ערקו מהספינות והצטרפו לגל מחפשי הזהב. הקברניטים שנותרו ללא צוותות מימנו כסאות נופלים בבארים והעניקו משקאות חופשי לשתיינים וכאשר אלו השתכרו לחלוטין, הברמן היה לוחץ על כפתור והכיסא היה צונח למרתף, שם היו קושרים את השיכורים – שהיו מתעוררים מאוחר יותר על ספינה הרחק מהחוף. כך השיגו מלחים חדשים לספינות שלהם.
בקרנו בסביבת סיאטל בשני הרי געש מפורסמים הנמצאים בקרבת העיר, בהר סנט הלן שהתפרץ בשנות השמונים ויותר מחמישים איש נספו בהתפרצות האדירה ובהר הגעש הכבוי הר רינייר. על כך הרחבתי בסיפור שכאן.
מסיאטל פנינו לכיוון העיר פורטלנד במדינת אורגון על הכביש המדהים ביופיו "היי וויי 1" HWY 1. הכביש המקביל לחוף עובר ליד סלעי ענק המוטלים בחוף שכאילו הושלכו בידי ענק. בדרך התפעלנו מהיצור החי הגדול בעולם, מעצי הסקוייה (הרד ווד) הענקיים שמגיעים לגיל של כשלושת אלפים שנים ומתנשאים לגבהים של יותר ממאה מטרים עליהם הרחבתי בסיפור הקצר בלינק הזה.
בדרכנו דרומה מפורטלנד בקרנו גם במוזיאון המוקדש ליצור האגדתי "ביג פוט" ששרד לדעת המקומיים מהתקופה הניאדרטלית.
נתקלנו גם במפגש מלא הורמונים של פילי ים הנאבקים ביניהם על הזכות להזדווג עם הנקבות.
אטרקציות נוספות בהם ביקרנו בצפון קליפורניה היה ביתו של הסופר ג'ק לונדון וסיור יינות בעמק היין המפורסם "נאפה וואלי".
לא נכנס לפירוט של האתרים הראויים לביקור בסן פרנציסקו הקסומה.
אנו המשכנו לעבר הפארק המדהים יוסמיטי שבו יש צירוף של סלעי וצוקי ענק כמו "אל קפיטן" ומפלי מים מדהימים הנופלים מגובה רב כמו מפל ההינומה היפהפה.
מפארק יוסמיטי חצינו את הרי הסיירה נבדה לכיוון עמק המוות שבו נספתה בזמנו שיירה שלמה של חלוצים שנעו מערבה. הטמפ' שם מגיעים בקיץ ל-50 מעלות צלזיוס. כך שצמיגי מכוניות עלולים להנמס מהחום של האספלט.
משם המשכנו לעיר השעשועים המדהימה לאס ווגאס שהיא בעצם ביטוי של "חלוציות של גנגסטרים". היוזמה היתה של הגנגסטר היהודי מאיר לנסקי שחשב כיצד לנטרל את מס ההכנסה האמריקני שלכד בזמנו את אל קפונה על העלמות מס. בבתי קאזינו המופלאים שהוקמו היה קשה לעקוב אחרי זרימת הכסף. הרעיון הגאוני בוצע בידי שותפו היהודי באגסי סיגל, שנרצח מאוחר יותר על ידי המאפיה, כי התחיל לחשוב שהקאזינו שהקים אז "פלמינגו" הוא שלו… בעיר ההימורים החלטנו לקחת פסק זמן, להחנות את הרכב לתקופה ולחזור חודשיים מאוחר יותר להמשך הטיול סובב אמריקה.
