שיט מרומא לניו יורק

המסע הגדול התחיל בנמל רומא, שם 'פרימה' של נורוויג'אן קרוז ליין הייתה מוכנה לקחת אותנו להרפתקה של 16 ימים מלאי חוויות.
כבר מתחילת הדרך, התרגשתי מהידיעה שבני גיא ימתין לי בסוף המסע בניו ג'רזי, אבל קודם כל, עלינו לגלות את סודות הים.

אחת לשנה נופל הפור לטובת נוסעי הקרוזים. בחודשים אוקטובר ונובמבר מעבירות כל חברות השייט את ספינות הפאר שלהם ששוטטו בים התיכון אל מיאמי וליעדים בים הקאריבי. בחודשי אפריל ומאי התמונה הפוכה, הספינות של כל החברות חוזרות לאירופה ולים התיכון.
הפלגות אלו זולות באופן משמעותי מהמחירים הרגילים ויומאות לרוב הרומא או מברצלונה ולעיתים מליסבון או מסאות' המפטון, נמלה של לונדון.
חובבי קרוזים ממתינים בסבלנות למועדים הללו ונהנים מהפלגות של כשבועיים במחירים השווים לכל נפש.
זו בדיוק ההפלגה אליה הצטרפתי ברומא ולאחר 16 ימי הנאה עם 9 עצירות, הגעתי לחופה של ניורק ממש לאמצע של הפיילה. לרציף השוכן ברחוב 58 ושם המתין לי בני היקר המגורר בגולה הניו יורקית.

ליבורנו שבאיטליה הייתה התחנה הראשונה, ובה מצאנו חיי יומיום איטלקיים בשוק העירוני.
התהלכנו בין תעלות העיר שגרמו לנו להיזכר בקסם הוונציאני, ונתרשמנו מן הפשטות והאותנטיות של המקום.

במקאן שבצרפת, החוויה הייתה אחרת לגמרי. פסענו לאורך הטיילת היוקרתית, מצטלמים על השטיח האדום של פסטיבל הסרטים. ובין גילוי אחד לאחר, נתקלנו במירי רגב והמראה הירושלמי שלה שהביא קצת ישראל לאירופה.

ברצלונה הספרדית קיבלה אותנו בחיבוק קטלוני חם. ברכבנו בריקשה חשמלית עברנו משדרות רמבלס לרובע הגותי ועד לקתדרלת סגרדה פמיליה של גאודי. עיר שכולה אמנות אדריכלית שפשוט לוקחת את הנשימה.

העצירה הבאה לקחה אותנו לפלמה דה מיורקה, שם האהבה ליין ושמן זית חיברה אותנו לאדמה. נופים ירוקים ליוו אותנו לצד מצודת בלוור, וכל נשימה של האוויר הצח והצלול הביאה שלווה.

קדימה לאליקנטה , חוף מרהיב ומקום מתאים לחופשה מושלמת. התרשמנו מהאווירה הים תיכונית והרגענו את הנשמה בשמש המלטפת.

מלגה הייתה יעד עמוק יותר, עם מורשת אנדלוסית עשירה שמוזיאון פיקאסו היה חלק בלתי נפרד ממנה. התחברנו לעבר ולאמנות בפינה זו של ספרד.

קאדיז, עיר של מיסתורין וניחוח היסטורי, חשפה אותנו לאדריכלות מרתקת ושפע יצירות מקומיות. שוטטנו בסמטאות העיר העתיקה והרגשנו כאילו נכנסנו למנהרת זמן.

כשהגענו לליסבון, הבירה הפורטוגלית הציעה לנו גבעות תלולות ונופי העיר המשתנים. המוסיקה ברחובות והטראמים המפורסמים הוסיפו לקסם העיר עם כל פסיעה.

פונטה דלגדה שבאיים האזוריים הייתה תחנה שנטעה בנו תחושת טבע וקדמה. נופים וולקניים ואגמים געשיים רק הוסיפו לריגוש חציית האוקיינוס.

לבסוף, כשהגענו לניו יורק, כל התובנה והחוויה של המסע נאספו, ואנחנו היינו מוכנים לחבק את גיא, ולהוסיף את סיפורינו למסכת הגדולה של חיים והרפתקה.

מוזמנים לדפדף בתמונות האלבום, להקליק על כל תמונה כדי להגדיל אותה ולקרוא את ההסבר שלה