בגרמניה יצא לי לבקר מספר רב של פעמים , הפעם הראשונה היתה בשנות השבעים המוקדמות ,כאשר הייתי עדין סטודנט ופגשתי בחורה גרמנית שהזמינה אותי להתארח בביתה שבשטוטגרט ולהמשיך מאוחר יותר ליעדי המקורי בשוויץ, הוריה קיבלו אותי יפה והזמינו אותי לארוחת ערב . אביה סיפר לי שהוא מעריץ את צה"ל שאימץ את שיטת ה"בליץ קריג" הגרמנית ושהוא עצמו היה אוברשטרומפיהרר (סא"ל) בואפן ס.ס. הייתי המום הוא המשיך ואמר שהישראלים שונים לחלוטין מהיהודים שתפשו את כל המשרות בגרמניה בתקופה הטרום נאצית . קמתי והודעתי שאני לא מוכן לשהות דקה נוספת בביתו של קצין ס.ס. .בתו הזילה דמעות ואמרה שמעולם אביה לא דיבר על עברו הצבאי. בקיצור נמלטתי לאכסניה והמשכתי מאוחר יותר לשוויץ. שנים לאחר מכן הייתי מוזמן על ידי לופטהנזה לביקורים רבים באתרים שונים בגרמניה יחד עם עתונאים נוספים , בין השאר ביעדי מרחצאות בבוואריה ובאתרי נוף גרמניים רבים, הייתי גם בסיור עתונאי שנועד להכשיר בזמנו את הקזינו ביריחו. כדי לשכנע אותנו שמדובר במפעל כשר שמאחורי עומד בנק אוף אוסטריה והמשקיע היהודי מרטין שלאף. כאשר בקרנו בקאזינו בעיירת הנופש באדן באדן קיבל אותנו מנהל המקום בהקשת עקבים פרוסית לפי מיטב המסורת של הצבא הגרמני.
מאז סיירתי לא פעם עם חברים ביער השחור ועם זוגתי צביה בערי גרמניה הגדולות כמו ברלין, פרנקפורט ומינכן . תמיד נסיתי להבין את הנפש הגרמנית
של עם סופר תרבותי ששקע לתהומות של שנאה ואכזריות בעקבות שלטון נאצי רצחני.
למרות התרומה העצומה של היהודים במשך כל הדורות לתרבות הגרמנית. לא פחות מעשרת אלפים יהודים זכו לעיטורי גבורה בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה .
למעלה מ-3000 "גיבורים" יהודים התכנסו אחרי ליל הבדולח בבית הכנסת המרכזי בברלין וחתמו על עצומה לשלטון הנאצי באמצעותה הודיעו שהם פטריוטים גרמנים אמיתיים . אלו היו אגב, היהודים הראשונים שנשלחו לאושויץ מברלין שכן כתובותיהם היו בידי הנאצים.
