בכף התקווה הטובה
בבונים תוקפניים בשמורת כף התקווה הטובההבופאלו מסוכן ממתין לטורפו-דרום אפריקהבכף התקווה הטובה

דרום אפריקה – עולם מלא בארץ אחת

אחרי הביקור הראשון בדרום אפריקה היה לי הכבוד להיות אורח ככתב תיירות של "סאטור", משרד התיירות הדרום אפריקני במשך שמונה פעמים, מרבית הביקורים היו עדיין בתקופת ה"אפרטהייד" .
הוזמנתי גם להכין סרט תיירות מטעם הממשלה המקומית כאשר הבמאי היה איתן אורן , הסרט הארוך הוקדש ל-3 חלקים והוקרן מספר פעמים בערוץ הטבע של הטלוויזיה הישראלית.
חלקו האחד של הסרט הוקדש לנוף המדהים של דרום אפריקה. חלקו השני הציג את עולם החי של המדינה על אינסוף בעלי החיים שחיים בה
הסרט השלישי כיסה את המיגוון השבטי ואת מורכבות האוכלוסיה החל מהשבטים השחורים כמו הזולו והקוזה, הצבעוניים (בני התערובת ) וכלה באפריקנרים ,צאצאי ההולנדים והבריטים הלבנים
ובאסייתים רובם יוצאי הודו שחיים בדרום אפריקה. בין החוויות שהנצחנו באותו סרט היה מסע ברכבת תיירותי מהבירה פרטוריה לפארק הטבע העצום קרוגר .
זו רכבת בשם "רובו-רייל" שברמתה משתווה ל"אוריינט אקספרס" .כל נוסע מקבל כמעט קרון שלם עם דיילת צמודה ,
האוכל במסעדת הרכבת ברמת גורמה ובקרון הבר של הרכבת שקירותיו עשויות מזכוכית שקופה וניתן לצפות בחיות הבר בפארק קרוגר תוך כדי לגימת קוקטייל.
הפעם האחרונה שהוזמנתי כאורח ממשלתי לדרום אפריקה היתה שנתיים לאחר ביטול האפרטהייד . הוזמנתי לארוחת צהרים עם בכירי משרד התיירות,
כולם נותרו לבנים למעט המנהל המשרד שהיה שחור. בתום הארוחה הוא לקח אותי לצד ואמר שודאי אני מתפלא שכל הפקידים נותרו לבנים,
בביקור הבא אני מבטיח לך שכל העובדים יהיו שחורים ויוותר רק לבן אחד.
הפעם האחרונה שבקרתי בדרום אפריקה עם בת זוגי, צביה.היתה ב-2014, הפעם לקחנו הפלגה בת 17 יום שיצאה מגנואה באיטליה והקיפה את יבשת אפריקה מצדה המערבי
כולל עצירות לסיורים במרוקו, בקזבלנקה ובאגאדיר. מאוחר יותר עגנה הספינה בדקר, סנגל ובנמיביה
סוף מסלול ההפלגה היה בעיר קייפטאון היפהפייה שם שכרנו רכב והתחלתי במסע לאורכה ולרוחבה של דרום אפריקה
במסלול עליו כתבתי בתחילת הכתבה . שמחתי לפגוש את ידידי הותיקים ממשפחת קפלן ביוהנסבורג שעל שטח הוילה הענקית של ההורים בנו לא פחות מ-9 וילות נפרדות
המוקפות גדרות וחומה עם שומרים מזוינים .
המשכנו לאורך נתיב הגנים הקסום וסיימנו בביקור במפלי ויקטוריה המדהימים. שם בקרנו באנדרטה של החוקר לווינגסטון שגילה בזמנו את המפלים.
העיתונאי האנגלי סטנלי נשלח אז לחפשו ואחרי כשנה הצליח לאתרו בנבכי הג'ונגל האפריקני
הוא אחראי לאימרה המפורסמת ".אני משער שאתה מיסטר לווינגסטון "… זאת אמר לחוקר לווינגסטון כאשר פגשו לראשונה אחרי חיפושים של שנתיים .
כאשר באירופה היו בטוחים שד"ר לווינגסטון כבר נעלם לעד.. הם היו אגב, שני הלבנים היחידים במרחבי אותו ג'ונגל אפריקני.