הטיול הגדול-סובב ארצות הברית
הביקור הראשון שערכתי בארצות הברית היה בשנות השבעים המוקדמות יחד עם חבר בשם דן עם שלם . הטיול היה מבוסס על שהייה בבתי קרובים ברחבי מדינת הענק ועל אירוח בידי חברת " גריי ליין " כעיתונאים . . בניו יורק למשל, התארחנו אצל רופא, חבר של אבי שיצר עבורנו את כל הקשרים המשפחתיים, . טיילנו בניו יורק ברכבת התחתית ובכל תחנה ששמה נשמע מעניין יצאנו והסתובבנו באיזור.
כך המשכנו עד שעות הלילה והרעב החל להציק לנו , החלטנו שבתחנה הבאה נרד ונחפש קפה וסנדוויץ. .
לרוע מזלנו יצאנו מבלי לדעת ברובע הארלם ונכנסנו לבית קפה גדול ממול לתחנה ., אלו אחד מהרגעים בחיים שאתה יודע שעשית שגיאה אך אינך יכול לחזור ממנה.
המקום כולו היה מלא באפרו-אמריקנים מפחידים למדי ובכמה נערות שחורות עם פאות בלונדיניות. כל המבטים הוסבו אלינו ודממה השתררה ,בקפה כולו.
הזמנו בשלווה קפה וסנדוויץ שעלה פרוטות . כל הקהל בקפה, עקב אחרי כל נגיסה. לחשתי לדן חברי, כשנגמור את שתיית הקפה ניסוג מיידית לתחנת ה"סאבוויי" הסמוכה,
רק שישים לב אם לא קמים כמה מפחידים בעקבותינו, נמלטנו כל עוד נפשנו בנו ועלינו על הרכבת הראשונה שהגיעה למקום.
הרופא המארח היה חיוור כסיד כאשר שמע על הרפתקאותינו, אז רמת הפשיעה בעיר היתה בשיאה.
מאז אותו ביקור שבו טיילנו ברחבי ארצות הברית כחודשיים . הגעתי לארצות הברית עשרות פעמים , בחלקם כעיתונאי ובחלקם בטיולים פרטיים
ובשנות השמונים והתשעים הדרכתי קבוצות של קרנות השתלמות בסיורים שנמשכו למעלה מחודש וכללו גם גיחה למכסיקו. הייתי משוכנע שאני כבר מכיר היטב את ארצות הברית .
אך רק לאחר הסיור בן חצי השנה שערכתי מסביב לארצות הברית ובתום סיורים ספציפיים שערכתי במדינה הגדולה, כמו בעקבות העבדים המשוחררים בדרום ובמזרח ארה"ב
או בשייט של שבוע בנהר המיסיסיפי מניו אורליאנס לממפיס רק אז הרגשתי שאני מכיר היטב למדי את המדינות השונות במרחבי ארצות הברית,
הכרות עם חברות אנושיות שונות המאכלסות מדינות שונות, החל מהוואספים הליברלים בצפון מזרח המדינה . במדינות כמו מיין, רוד איילנד, אפ סטייט ניו יורק לעומת אנשי הצווארון הכחול
ותומכי הקונפדרציה בדרום העמוק של ארצות הברית במדינות כמו ג'ורג'יה, אלבמה ודרום קרולינה. שמלחמת האזרחים עדין טריה עבורם
שלא לדבר על האוונגליסטים ותושבי המדינות החקלאיות האמריקניות שהם שונים לגמרי לעומת הפתיחות והליברליות שאתה מוצא בקליפורניה ובדרום מיאמי
בצניעות אעיד על עצמי שאני מכיר את ארצות הברית טוב יותר ממרבית הנשיאים שטרם בחירות מגיעים לכל מקום לנאום ולמסתלקים מיד ליעד הבא.
. לי היה הכבוד לבקר ולפגוש את המיגוון הגדול של תושבי ארצות הברית. עדין המעצמה הגדולה בתבל..
פריז, צרפת
פאריז , בירת צרפת היא עיר שמעוררת תשוקה בלב כל רואיה, כיכר הטורקדרו, כנסיית הנוטרדאם שעלתה אמנם באש אך משתפצת בקדחתנות, השאנז אליזה , שער הנצחון, הסקרהקר , וכמובן מגדל אייפל שהפך לסמלה של העיר והוקם למעשה עבור תערוכה עולמית שנערכה בסוף המאה התשע עשרה בפאריז,. שלא לדבר על המוזיאונים ,הארמונות ומבני הציבור המפוארים
ועל נהר הסיין היפהפה הזורם לאורכה. .הרחובות והשדרות הרחבים מעניקים לעיר תחושה של "מרכז העולם", פאריז לא שוקטת על שמריה
היא משתנה מדי עשור ומפתחת מרכזים ואטרקציות נוספות. משנות השבעים צמחו בה "מרכז פומפידו ", איזור הקניות " לה-האל" וגורדי השחקים של רובע המגורים "לה-דפאנס" .
שלא לדבר על אטרקציות ומוקדי תיור ובילוי נוספים.
יש לציין שיופיה של העיר לא נולד בבת אחת אלא בתהליך הדרגתי שבו תרמו שליטי צרפת להפיכתה של פאריז ליפהפיה עולמית. עיקר הדחיפה באה עם סלילת שדרות ה"שאנז-אליזה" על חשבון שכונות עוני שהיו במקום בתקופתו של נפוליאון השלישי. אך כל דור ושליטיו תרם למראה של פאריז עיר האורות המרשימה
