מנהל בית הספר התיכון מר פינצ'ובר, גבה הקומה ובעל ההבעה של "אני ואפסי עוד", הזמין אותי לפגישה במשרדו. היה זה בתחילת לימודיי בשמינית, ערב ההחלטה על מספר התלמידים שיוגשו לבחינות הבגרות הנוראיות. אותו מנהל הודיע לי שנהוג להזמין את הורי התלמידים לדיון בעתידם אלא שבעקבות שהות הורי בחו"ל הוא החליט להזמין אותי לשיחה המכרעת. לפי…
באותה תקופה בה הוריי שהו בחו"ל ובה התגוררתי לבדי בדירתם, ניצלתי כמעט במקרה מחבורה של פוחחים שהיו עשויים לסבכני אפילו בפלילים. אחד מהם היה בחור בן גילי שהיה בנו של הרב המכובד של שכונת טלביה, בחור בשם מנחם אופנברג. חבר אחר היה שלמה, בחור שהיה גדול מאיתנו בשנתיים ששירת כבר בצה"ל בחיל תובלה ונהג להופיע בשכונתנו…
אם נחזור לימי הטיפשעשרה שלי, בהם חזרתי ללמוד לאחר שנמלטתי מלא פחות מ-4 ישיבות תיכוניות, הוחזרתי לאחר כבוד הביתה בעזרת אמי היקרה שהבינה שלא קורצתי מחומר של תלמידי חכמים יראי שמים ונרשמתי לכיתתי הישנה מאז בית הספר היסודי, שהיתה שייכת באותה תקופה לבית הספר ע"ש ראם ליפשיץ ויועדה לשמש כסמינר להכשרת מורים לאוכלוסיה הדתית לאומית. הכיתה שלי…
כשהורי שהו בחו"ל, הייתי סועד בשבתות אצל דודי יעקב שמידע ואשתו לאה. בעיני בנותיהם נעמה וחיה ובעיני בנם הקטן אלחנן הייתי מעין אח בכור. הייתי גאה מאוד בעובדה שהורי עם חזרתם ארצה מצאו בבנק את כל סכומי הכסף שהותירו לי לתקופת העדרם. התקופה הזו של להיות אדם צעיר העומד בראשות עצמי היא שביגרה אותי למדי. כל…
בתור ילד בן 14 התחלתי לנצל את כשרוני בציור ועיטרתי בציורים ספרים שאמנים ותיקים וידועים בירושלים כמו מירון סימה ואשר בינג הטילו עלי לבצע. סכומי הכסף שקבלתי עבור ציורי איפשרו לי להרגיש כמו רוטשילד צעיר ולממן את בילויי ואת תחביבי באמצעות עבודתי. כאשר הייתי בן 14 ומחצה קיבל על עצמו האמן מירון סימה להכין קיר…
ילד נוסף שהשתייך לחבורת הילדים שנהגה ללכת בצוותא הביתה מבית הספר ששכן ליד הכנסת הראשון (בית פרומין) לכיוון רחביה ושכונת טלביה היה נפתלי רפפורט שהתגורר ברח' בלפור, בבית ערבי לא הרחק מבית ראש הממשלה של היום. אותו נפתלי היה ילד מגודל, בן יחיד למשפחה שכולה בנות . הוא הצטיין בענפי ספורט שונים ואגדות הילכו עליו שהוא נוהג…
בשנים הראשונות למגורים בטלביה נהגנו, אחותי שולה ואנוכי, לנסוע באופניים אמריקניות שקבלנו כשי מאחת נסיעותיו של אבי. באותה תקופה נדנדתי יותר מדי לשולה. היא נהגה לדווש באופניים לפני, מבלי להוציא מילה לכיווני , דבר שהרגיז אותי למדי. בתור תלמידי גימנסיה , היינו חבורת ילדים שנהגנו להלוך יחדיו עם תום הלימודים לעבר שכונות מגורנו ברחביה ובטלביה. תוך…
כאשר נפטרה בשנות החמישים, דודתי מרגלית מסרטן והותירה 2 בנות שאחת מהן לאה היתה בת 16 והשניה רותי כבת 13 הן הפכו להיות בנות משפחה לכל דבר. אביהם פנחס אדלר, שימש כ"שף", טבח ראשי על סיפון אניות הנוסעים "שלום" של "צים" ולא יכל לטפל בבנות בעצמו. כך שבנות הדודה הפכו לחלק אינטגרלי של משפחתנו הקטנה. לאה הבכורה…
הבית בטלביה הפך למקום עליה לרגל משפחתי. מדובר בשני בתים שהיו מחוברים בחצר משותפת מרוצפת. בקומה התחתונה של ביתנו התגוררו שתי משפחות, האחת משפחת חי שהיתה ממוצא פרסי, כמדומני, ואדון אברהם חי שהיה אינסטלטור ו"כלבויניק" שפתר בעיות שהתעוררו מדי פעם בבית. המשפחה השנייה הייתה של מהנדס במע"ץ ממוצא רוסי, זוג ללא ילדים ששמו פרח מזכרוני.…
כאשר הייתי בגיל 9 בתום כיתה ו' הגשימה אמי חלום עתיק ורכשה דירת ענק בשכונת "טלביה". אבי, מונה לאחר מלחמת השחרור כעובד במחלקת ה"אפוטרופוס על נכסי הנפקדים", דהיינו ממונה מטעם ממשלת ישראל על כל אותם בתי פאר בשכונות הערביות, של עשירים שנטשו את בתיהם ונמלטו. בתפקידו הבכיר דאז, יכול היה לרכוש כל בית שהיה מעוניין…
