גן העדן האחרון של האדם הלבן, שנגמר כבר מזמן
ביקורי הראשון בדרום אפריקה היה בשלהי שנות השבעים. למען האמת תכננתי טיול יחד עם חברי דן עם שלם לדרום אמריקה אך הצעתה של בעלת הגלריה…
הביקור הראשון שלי בדרום אפריקה בשנת 1976 בשיאו של שלטון האפרטהייד וכתבתי עליו בהרחבה כאן. מאז בקרתי עוד כשמונה פעמים במדינה המדהימה הזו, הפעם האחרונה לפני שנים מעטות בחברת בת זוגי צביה.
גם רעייתי ז"ל חניתה הופיעה יחד עם להקת כרמון בשנות השישים ברחבי דרום אפריקה, ורק לאחרונה סיפרה לי אלמנתו של אהוד מנור, עופרה (שרקדה עם חניתה בלהקת כרמון), שבהיותם ביוהנסבורג הם יצאו לראות סרט קולנוע ועל חניתה אסרו את הכניסה כי בהיותה ממוצא תימני היא נחשבה בעיניהם לצבעונית.
דרום אפריקה ממוקמת בקצה הדרומי של יבשת אפריקה ומשתרעת על שטח של 1,213,090 קמ"ר ומספר תושביה כשישים מיליון.
תחילתה של דרום אפריקה היתה כמושבה הולנדית במאה ה-17 בראשות הולנדי בשם יאן ואן ריבק.
אלפי הוגונטים שנמלטו מאירופה בעקבות רדיפות הדת התיישבו במושבת הקייפ.
התושבים המקוריים היו שבטי בושמנים ובאנטו והוטוטונטים שחיו מלקט וצייד. השבטים הללו נדחקו צפונה ומצפון התחילו להגר שבטים שחורים אחרים. בעיקר קבוצת שבטי הזולו. המפגשים האלימיים עם השחורים המקומיים החלו עם השתלטות המהגרים הלבנים על אדמות מושבת הקייפ.
הלבנים ראו את עצמם כחלוצים שהגיעו לאדמה ריקה מתושבים והחלו לפתח תרבות ושפה ייחודית – האפריקנרית.
ניתן לבקר באנדרטה שהוקמה לכבוד השפה שמכילה מלבד הולנדית גם מילים של דיאלקטים אפריקנים.
הבריטים השתלטו על המושבה של כף התקווה הטובה ב-1795 אך במהלך ההתיישבות הבריטית באיזור התנהלו לא מעט מלחמות בינם לבין האפריקנרים (הבורים) ועם שבטי הזולו שנעו מצפון.
גילוי מחצבי הזהב והיהלומים בדרום אפריקה במאה ה-19, הפכו את דרום אפריקה למדינה עשירה.
זה שימש תמריץ לא קטן לבריטים להשיג שליטה.
במלחמת הבורים ניצחו הבריטים בשנת 1902 אך ב-1910 העניקו עצמאות למדינה זו.
בשנת 1948 עלתה לשלטון המפלגה הלאומית שהנהיגה משטר של הפרדה גזעית- ה"אפרטהייד". מדיניות זו והתנגשויות דמים שבאו בעקבותיה הפכו את דרום אפריקה למצורעת בין העמים וישראל הפכה לידידה קרובה עד כדי כך שלפי השמועות פיתחו במשותף את נושא הגרעין.
ב-1990 בוטל משטר האפרטהייד ובעקבותיו נערכו בחירות חופשיות. הנשיא האפריקני נלסון מנדלה, שישב 27 שנים בכלא הכריז על פתיחת דף חדש בין הגזעים והעברת השלטון נעשתה בנינוחות וללא התחשבנויות ונקמות. על כך זכה מנדלה בפרס נובל יחד עם דה קלרק הלבן שהוביל לביטול האפרטהייד.
דרום אפריקה כאמור משתרעת על כל השטח הדרומי של יבשת אפריקה. החלק הפנימי של המדינה הוא ה"קארו", שהיא רמה הררית גדולה. בחלקה הצפוני נמצא איזור גבוה ממזרח ליוהנסבורג עד גבול מוזמביק. במזרח נמצא רכס הדראקנסברג, כשבחלק המרכזי של הרמה נמצא שטח המתחבר למדבר קלהארי ועד לנמיביה.
החוף המזרחי של המדינה נהנה ממשקעים רבים והאקלים כמעט טרופי, בעוד שאיזורי החוף הדרומי נהנים מאקלים כמעט ים תיכוני. שם נמצאת תעשיית היין של המדינה בסטלנבוש.
באיזור הקייפ עצמו, בו נפגשים האוקיינוס האטלנטי עם האוקינוס ההודי, שוררות סערות שהטביעו לא מעט ספינות. זאת למרות שמו כף התקווה הטובה.
כיום מרבית האוכלוסיה, כשמונים אחוז, היא שחורה ורק 10 אחוז הם לבנים.
הקהילה היהודית שמנתה כ-120,000 ירדה במספרה בתום תקופת האפרטהייד, ולא מעט יהודים וגם ישראלים, היגרו לארצות אחרות כגון ארצות הברית, קנדה ועד אוסטרליה. כיום מונה הקהילה היהודית כשמונים אלף, ומרביתם חיים ביוהנסבורג. קהילה שהתחזקה ביהדותה ונמצאת ביחסים טובים עם השלטון השחור, זוכרים לטובה ליהודים את פעילותה של חברת הפרלמנט הלן זוסמן, שזכיתי להכירה בביקורי הראשון, שהתנגדה נמרצות לשלטון האפרטהייד.
מסלול הטיול המומלץ ברחבי המדינה העצומה הזו, שהיא ללא ספק עולם מלא בארץ אחת, יימשך כשלושה שבועות לפחות.
אחרי הנחיתה ביוהנסבורג, בה ניתן לבקר באטרקציות כמו במכרות סביבה ובעיר השחורים סואיטו ובביתו של הנשיא נלסון מנדלה. כמובן מומלץ לבקר במוזיאון האפרטהייד ולצפות בזוועות השלטון הקודם. אגב, כדאי לקחת מדריך שחור שיקל עליכם להסתובב בעיר.
יותר מאוחר מומלץ לנסוע מיוהנסבורג בדרך הפנורמית שמובילה לפארק קרוגר.
הכביש עובר בקניון נהר בלייד, מהקניונים הגדולים בעולם שניתן לטייל במהלכו ברגל לתצפיות שונות. לצאת לבקר במפלים השונים כמו מפלי מק-מק או מפלי ברלין וליסבון. לא לוותר על הביקור בתצפית הנוף המדהימה GOD'S WINDOW.
לחזור ליוהנסבורג ולטוס לעיר החוף היפהפיה קייפטאון, להתמכר לחופיה ולעלות ברכבל להר השולחן. לבקר בעיר ובמוזיאונים שבה ובאיזור הנמל ברציף אלברט, שהוא כיום ריכוז של מסעדות ומקומות בילוי. ואולי לשוט לאי הכלא "רובן" בו היה כלוא מנדלה.
מקייפטאון לצאת ברכב לעבר כף התקווה הטובה ולשמורה המעניינת הזו שבה האנדרטה לזכרו של הספן המגלה הפורטוגזי "וסקו דה גאמה".
באתר עצמו קופים בבונים תוקפניים המנסים לשדוד את התיירים, מאחר והם הורגלו לקבל מזון מהמבקרים.
אך הנקודה הדרומית ביותר בדרום אפריקה בה נפגשים האוקיינוסים ההודי והאטלנטי היא כף אגוליאש במפרץ מוסל.
ניתן להתענג על דגים שנשלו מהים זה עתה ובשלט של המסעדה כתוב "יותר טרי מכאן עדיין שוחה באוקיינוס". שם גם ניתן לצפות במפגש האוקיינוסים ולהפליג לאי דובי הים שמצטופפים בהמוניהם על אי סלעי קטן וכרישי העמלץ הלבן אורבים להם מסביב.
חוזרים לעיר קייפטאון וממנה יוצאים ל"דרך היין" של יקבים הממוקמים סביב העיירה הבורית סטלנבוש.
מומלץ לטעום מהיינות המעולים ומביקור באנדרטה המוקדשת לשפה האפריקנרית.
המשך הטיול הוא מהעיר קייפטאון לעבר "נתיב הגנים" שעובר דרך מפרצים יפהפיים ועצירה ב"סטוני פוינט", למשל, לצפיה במושבה של פינגווינים דרום אפריקנים שהתמקמו באיזור. פינגוונים קטנים אך חמודים למדי.
ממשיכים משם למפרץ הרמנוס שבו לוויתנים מתקרבים כמעט עד לחוף בגלל עומקו של המפרץ. כאשר אנחנו הגענו למלון על שפת הים הזעיק אותנו איש הקבלה לצאת ולהתבונן במשפחת לוויתנים שכמעט הגיעו בחוף הים עד לפתח המלון.
התחנה הבאה היא בעיירה "אודסהורן" בה בעבר הלא רחוק הקימו משפחות יהודיות לא מעטות חוות לגידול יענים. בתחילת המאה העשרים, נוצותיהם היו פופולאריות ביותר בכובעי נשות אירופה.
בית הכנסת שנותר במקום מעיד על חיי קהילה ערים. זו קהילה יהודית שנעלמה.
ניתן לבקר באחת החוות לגידול יענים, לעמוד על ביצת יענים ואפילו לצאת למירוץ רכיבה על יענים שעיניהן קשורות.
אטרקציות מעניינות רבות אחרות נמצאות לאורך "נתיב הגנים" כמו פארק הציפורים "ווילדרנס", שבו ניתן לטייל רגלית או לשוט בסירה לאורך הפארק ולבקר בעץ הבאובאב הגדול שגובהו מגיע ל-33 מטרים.
ברחבי הפארק ניתן לראות את יער העצים שיוצר מראה של מפת אפריקה בזעיר אנפין.
אטרקציה נוספת לאורך הנתיב הוא פארק ציציקמה שבו גשרים תלויים מעל לנהר הזורם לאוקיינוס. שם מתגוררת להקת פילים ביישנית שמתרחקת מהמבקרים לעומק היער.
עם ההגעה לעיר דרבן מומלץ להתמסר לחווית הספארי בפארק קרוגר הענקי, או לטוס לצפות במפלי ויקטוריה המרשימים, שם קבור מתחת לאנדרטה ליבו של החוקר המפורסם דיוויד לבינגסטון, שגילה בזמנו את המפלים וקרא את שמם "מפלי ויקטוריה" על שמה של מלכת בריטניה בתקופתו.
משם ניתן לצאת לספארי מעניין בבופטצ'ואנה ולשוט על הנהר הזמבזי, בין להקות של היפופוטמים וקרוקודילים רעבים. זו חוויה שחבל לוותר עליה לכל המבקר בדרום אפריקה.
מוזמנים לדפדף בתמונות האלבום, להקליק על כל תמונה כדי להגדיל אותה ולקרוא את ההסבר שלה
עוד סיפורים קטנים על טיולים גדולים:
להמשך קריאה...
עולם מלא בארץ אחת
הביקורים התכופים שערכתי בדרום היבשת האפריקנית לרוב כאורח של משרד או לשכת התיירות שלהם. גרמו לי להתאהב בארץ הענקית הזו על נופיה המדהימים והמיגוון של בעלי…
המהפך שעברו ארצות אפריקה בהיפרדותם מהשליטה הקולוניאלית האירופאית
קשרי הידידותיים עם נציגי משרד התיירות הדרום אפריקנית"סאטור" הביאו לכך שהוזמנתי ללא פחות משבעה ביקורים רשמיים ברחבי היבשת השחורה. נציגי "סאטור" שייצגו את משרד התיירות…
