קובה-אי קומוניסטי שנותר מאחור

לנסוע במונית עתיקה ומקרקשת שנראית כאילו יצאה ממוזיאון רכב בדטריוט זו חוויה קובנית אופיינית לתייר מזדמן לקובה . המנוע של המונית העתיקה נלקח מטרקטור  והנהג עוצר במסע בין עירוני בחווה של איכר ומתדלק את הרכב בדלק מוזל ומסובסד  שמוכר לו החקלאי הקובני. זו קובינה קובנית אופיינית להתמודד עם קשיי החיים בארץ הקומוניסטית  היחידה בחצי הכדור המערבי. בה השוכנת לא הרחק מהקצה הדרומי של פלורידה היא הקוץ המתמיד בישבנה של ארצות הברית הקפיטלסטית .  וכמעט גרמה בימי שלטונו של הנשיא קנדי למלחמת עולם שלישית .שרק בגלל תבונתו של כרושצ'וב  והוצאת הטילים האמריקנים מתורכיה  מנעו את אותה מלחמה מוטרפת. .

גודלה של קובה כ-110,860 קמ"ר . בקובה מתגוררים כ-11 מיליון תושבים . רובם ממוצא אירופי או מעורב וחלק קטן יור ממוצא אפריקני  רק 150,000 משבט הטאינו נותרו,  אלו הם צאצאי התושבים הקדומים שחיו בקובה לפני הכיבוש הספרדי , הספרדים הגיעו לאי כבר במאה ה-15  ורק בתום מלחמת ארצות הברית עם ספרד השתלטו האמריקנים   על האי  עד שהשליט הבובה המושחת באטיסטה ששימש ככלי בידם    מאפיונרים אמריקאים כמו המאפיונר היהודי מאיר לנסקי הודח במהפכה מרשימה בידי פידל קאסטרו  וחברו צ'ה גווארה שהפך לסמל ההפכן האולטימטיבי. בכל  פינת רחוב בהבאנה יציעו לכם סיגרים מסוג :"קוהיבה" המפורסם בטיבו ואלו סיגרים שעובדים במפעלי הטבק  סילקו בהחבא מהמפעל.

מורים קובנים יתנו לכם שיעורים מבלי לדווח והחנווני ימכור לכם מוצרים מתחת הדלפק. זה מזכיר קצת את תקופת הצנע אצלנו אלא ש"גן העדן" הקומוניסטי הזה נמשך כבר עשרות שנים והתושבים מקטרים ללא סוף על מצבם הכלכלי והעתיד לא צופן להם שיפור.

המבנים המפוארים בעיר הבירה הוואנה נראים כמו גבירה שירדה מגדולתה, מלבד רחובות בודדים ששופצו למען התיירות העתידית.
המהפכה גרמה לחרם כלכלי אמריקני  שדרדר את כלכלתה של קובה  והותיר ברחבי קובה אלפי מכוניות זקנות שנעלמו מן עולם. אך המקומיים מאלתרים להם חלקי חילוף. אך המצב הכלכלי הקשה לא מפריע לתושבים  להעריץ את פידל קאסטרו או לעמוד דום בכל קפה או מסעדה לצליליו של השיר המוקדש לקומנדר צ'ה גווארה שההערצה אליו כמעט כמו לקדוש דתי .
דמותו בגודל בניין שלם עוצבה על קירותיו של משרד החינוך הקובני.
התושבים מרשים לעצמם לקטר בינם לבין עצמם  אך לא בריש גלי מפאת החשש מחקירה מיידית . אפילו המשכילים שבין התושבים חוששים מלצייץ.

משכורתו החודשית של מרצה באוניברסיטה אינה עולה על 70 דולר , סכום שבתו יכולה להרוויח בלילה ידידותי אחד עם תיירים מזדמנים.
ערוצי הטלוויזיה נראים ונשמעים כמו רדיו מצולם של הרצאות משעממות על נושאים פוליטיים, רק קטעי מוסיקה עסיסיים וריקודי סלסה מצילים משממה את השידורים המרדימים.

בכל כפר או שכונה יש מקום בילוי הנקרא בשם "קאזה מוסיקה", אליו נוהרים כל לילה תושבי המקום לשמוע להקות קובניות ולרקוד לצלילי המוסיקה המקומית תוך כדי לגימת שתיה.של קובה ליברה, מוחיטו ושאר קוקטיילים. להקות אפרו-קובניות משמיעות צלילי סלסה והתיירות האירופאיות המזדמנות למקום נענות ברצון להצעות הריקוד של רקדני סלסה מקצועיים. כאן גם נסגרות עיסקאות בין נערות קובניות חושניות לתיירים מזדקנים שקונים בכסף את עלומיהן של אותן נערות.

בעיר טרינדאד ,אחת הערים העתיקות בקובה שחגגה לא מזמן 500 שנה להיווסדה, רחובות המגורים נראים כמו כלא ענק. בכל חלון או דלת מוצבים סורגים והחיים מתנהלים מבעד לסורגים. אך למרות זאת תחושת הבטחון של התייר היא רגועה ורמת הפשיעה נמוכה ביותר.
החנויות נראות כמו אצלנו בשנות החמישים, מי  שזוכר כמובן תורים ארוכים עומדים לפני חנות מכולת עלובה כדי לקנות איזה מוצר מבוקש  כמו רבע עוף או חפיסת חמאה שהופיעו לפתע באותה חנות.

אך התושבים בהחלט מאירי פנים לתיירים למרות שאתה מתקשה למצוא דוברי אנגלית.

העיר סיינפואגוס CIENFUEGOS שהיא עיר קובנית עם ארומה צרפתית שוכנת כ-80 ק"מ מטרינדד, היא נוסדה ב-1819 בידי מתיישבים צרפתיים  שהתאהבו בלגונה המכונה בשם "פנינת הדרום" . במרכז העיר ממוקמת כיכר רחבה JOSE MARTI SQUARE  מוקפת במבני ציבור מרשימים . העיר הוכרזה על ידי אונסקו כאתר ראוי לשימור , שדרות רחבות בסגנון פאריזאי ואכסדראות מוצלות מאפשרות לטייל בעיר מבלי להיצלות בקרני השמש היוקדות. הבתים משופצים ומראים כיצד היתה יכולה קובה כולה להיראות לו היה מתקיים בה משטר אחר ליברלי יותר שהיה מונע ממנה סנקציות כלכליות. משטר שלא היה עבד נרצע לסיסמאות קומוניסטיות עבשות שלא הוכיחו את עצמם בשום מקום בעולם.

הקובנים נראים כאילו השלימו מחוסר ברירה עם השחיתות של הפונקציונרים הקומוניסטים ורואים בשוחד הכרח בל יגונה, שכן הבירוקרטיה עצומה וכל דבר, כולל האיכסון בבתים קובנים דורש מילוי אינספור טפסים.
החינוך אמנם חינם וברמה גבוהה אבל הבריאות הציבורית שניתנת בחינם לא פותרת את מימון הניתוחים והתרופות שעולים ביוקר ונהנים מהם רק מקורבים לשלטון.

מצודת DE JAGUA שנבנתה להגנה על המפרץ  מפני שודדי ים בזמנו ומשאיפות ספרדיות לכבוש את המושבה שהיתה צרפתית בזמנו. המצודה  מרשימה אך יותר מעורר עניין הוא כפר הדייגים השוכן לצידה, שחלק מהמבנים שלו ניצבים על כלונסאות בתוך הים. ספינות הדיג עוגנות בכפר מתחת לבתים. עד לפני זמן לא רב אפשר היה להגיע במעבורת מסיינפואגוס אל המצודה ולכפר הדייגים שלידה, אך מזה מספר חודשים, בתקופת ביקורנו, המעבורת היתה מקולקלת וחלקי החילוף מרוסיה לא מיהרו להגיע, כך שהמקומיים נאלצים לנסוע דרך עוקפת של 35 ק"מ כדי לחזור לכפרם מהעיר הסמוכה. גם תיירים כמונו נזקקו לשירותיו של אוטובוס מקומי חלוד ומקרטע שיוצר אי שם בשנות החמישים של המאה העשרים. אך הנסיעה עלתה פרוטות והקובנים עם העיזים והתרנגולות שמחו לארח בדרך זוג גרינגוס שכמונו.
השהייה בכפר היתה פסק זמן רגוע בטיולנו ונהננו לסעוד במסעדה מקומית ולצפות בתרנגולי קרב שמגדלים בכפר לצורך קרבות הימורים .

אטרקציה נוספת ציפתה לנו לא רחוק מהעיר סיינפואגוס זו היתה שמורת טבע EL NICO עם מפלים הזורמים בתוככי צמחיה טרופית שופעת. ההליכה בין המפלים לעבר בריכות טבעיות היתה תענוג של ממש.

קובה כולה שחיכתה לשינוי עם עלייתו של אובמה לשלטון והחזרת היחסים עם ארה"ב לקדמותם  קפאה עם בחירתו של טראמפ והיאוש חזר לשלוט ברחובות.. נראה מה יקרה ליחסים בתקופת נשיאותו של ביידן.

מוזמנים לדפדף בתמונות האלבום, להקליק על כל תמונה כדי להגדיל אותה ולקרוא את ההסבר שלה