אולם קונצרטים חדיש בקופנהגן
בידור בשפת הים בסקנדינביהאיי פארו דלילים באוכלוסיהאולם קונצרטים חדיש בקופנהגן

סקנדינביה – ארצות קרות עם לב חם

מסלול טיול מומלץ שכולל את מרבית האטרקציות שמציע סקנדינביה למבקרים
מתחילים בשטוקהולם בשבדיה ובאתריה כמו האולם הכחול בו מעניקים מדי שנה את פרסי הנובל, מסתובבים בעיר העתיקה עם השם המוזר "גמלא סטן"
חובבי ספנות ישמחו לבקר במוזיאון הימי ולראות את הספינה המלכותית " וואזה " שטבעה בהפלגת הבכורה שלה ונשלתה ממימי המפרץ.
משם יוצאים לעיר סיגטונה ששוכנת על גדת ימת מלארן וממשיכים לעיר האוניברסטאית אופסלה ,
המבצר שולט על העיר ומעניין לבקר גם את התיאטרון העגול בבנין הגוסטביאנוס שם היו מדגימים לסטודנטים לרפואה ניתוחי מתים.
משם ממשיכים לכיוון העיירה הנורבגית לילהאמר שהפכה לסמל של אחד הבזיונות הגדולים של ה"מוסד"
עיירה שבה נרצח מלצר מרוקני בשם בושיקי מתוך מחשבה שהוא היה אחד ממתכנני הרצח באוליפיאדת מינכן .
במוזיאון מייהאוגן בו ניתן לבקר מאוחר יותר שיחזרו בתים עתיקים מכל רחבי סקנדנביה.
עכשיו נתפנה לסיבה שבגללה מגיעים לסקנדינביה .להגיע לארץ הפיורדים המהממים.
ממשיכים לעבר עמק גודבארנס שבו האגדה מספרת התגורר פר-גינט (הגיבור הספרותי של גדול הסופרים הסקנדינבים איבסן. .
נוסעים דרך עמק רומסדאל למעלה הטרולים שכולל לא פחות מ-11 פיתולים מפחידים.
ממעלה הטרוילם ממשיכים במעבורת ל"דרך הנשרים" ועולים בכפר גיירינגר למעבורת לשייט בפיורד גיירינגר הנחשב לאחד מהיפים ביותר בנורבגיה.
במהלך השייט נתפעל ממפלי שבע התחנות וממפל ההינומה. למחרת מומלץ על ביקור בקרחון בריקסדאל
ובהמשך נגיע לסוגנהפיורד שהוא הפיורד הארוך ביותר בנורבגיה. .חוצים את סוגנהפיורד במעבורת אל מפל טווינד ודרך העיירה ווס החמודה
שבה ניתן לבלות את הלילה ממשיכים למחרת מערבה לברגן בירת איזור הפיורדים.
בעיר ברגן המרשימה אפשר להתבונן מנקודת תצפית המשקיפה מלמעלה על העיר כולה
מומלץ לבקר את ביתו של המלחין הלאומי אדוארד גריג , כדאי להנות מבילוי בשוק הדגים הססגוני וברובע ההאנזיאתי
ששימש בזמנו מקום מושב לסוחרי ברית ההנזה הגרמנית. מברגן יוצאים לעבר העיר הגדולה אוסלו דרך נסיעה לאורכו של הפיורד הארדינגר
ונבקר את המפל שטיינדאל ונגיע בסופו של דבר לאוסלו דרך העיירה גיילו . באוסלו מומלץ על ביקור בגן הפסלים פרוגנר בו מוצגים יצירותיו של הפסל הנורבגי ויגלאנד.
בארמון המלך ובמבצר אקרסהוס גם ראויים לביקור
וכיאה לעיר עם מוצא ויקינגי חשוב לבקר את מוזיאון הספינות הויקנגיות שחלקן השתמרו במצב מצויין
ואת הרפסודה קון טיקי שבעזרתה רצה להוכיח החוקר הנורבגי תור היירדאל שמוצא הפולינזים הוא מדרום אמריקה.
מאוסלו עדיף להפליג במעבורת לקופנהגן ולבקר תחילה באי זילאנד ולפקוד את העיר הלסינור על שפת המיצר
ולהזכר בסצינות מהצגתו האלמותית של שקספיר האמלט (להיות או לחדול) שעלילתו התרחשה במבצר קרוננברג. שבמקום.
מהמצודה ניתן להשקיף על שבדיה שנמצאת מעברו השני של מיצר האורסונד ולהמשיך לכפר הדייגים הדני גיללייה
ולבלות את הלילה כבר בגני טיבולי , אתר השעשועים של קופנהאגן ,
אתרי הביקור המומלצים בעיר הנחמדה קופנהאגן הם כמובן פסל בתולת הים הקטנה, ארמון כריסטיאנבורג בה מתגוררת עד היום המשפחה המלכותית של דנמרק.
מקומות נוספים הם מגדל התצפית בכוכבים שנבנה עוד במאה ה-17 וממנו ניתן להשקיף על העיר.
בנין העיריה המרשים והנמל העתיק ניו -האבן גם הם שווים בביקור, ניתן גם לשוט בתעלות העיר או לשוטט במידרחובים שמציעה העיר לתושביה

הפרופורציות המופלאות של הטאג' מאהל
שכונה של מוכי עוני בהודונשים הודיות במיטב מחלצותיהןהפרופורציות המופלאות של הטאג' מאהל

הודו-תת יבשת שמורכבת מצירוף של עושר מדהים ועוני מחריד

ערכתי בהודו כאמור מספר ביקורים וטיולים, הראשון והמעניים שבכולם היה במסגרת משלחת של חילופי סטודנטים מהחוג לגיאוגרפיה של אוניברסיטת תל אביב עם סטודנטים מאוניברסיטת בומביי
בין החוויות שזכינו להם היתה בעת החזרה לעיר פנטה בצפון הודו מביקור בנפאל הקסומה. היה זה בשנות השבעים השתכנו בארמון מהארג'ה שהפך למלון ומשרתים עם נוצות טווס רצו אחרי כל אורח לנפנף לו כמין מזגן נייד. פרופ' ברוור ראש החוג, ביקשני להצטרף אליו כדי לגשת למשרד איר אינדיה לערוך קונפרמישן לכרטיסי הטיסה לניו דלהי .
הגענו למשרד של חברת התעופה . הפקידים אפילו לא הרימו את עינם כדי לברר מה הביא שני יצורים מוזרים כמונו למשרדה של חברת התעופה.
רק אחרי שהניח פרופ' ברוור את חפיסת הסיגריות "פליירס" השניה החל לגלות בנו עניין אחד הפקידים .
אמרנו לו שאנו מעוניינים לשריין את מקומינו בטיסה שתערך עוד 3 ימים לניו דלהי ומשם לישראל.
הפקיד אמר שיוכל להטיס אותנו בקבוצות של שנים שלושה ותוך קרוב לחודש נגיע כולנו לדלהי. .
הזדעקנו שנפסיד את טיסת ההמשך לישראל אך הפקיד לא התרגש הוא טען שהיתה שביתה בחברת התעופה,
התברר שהשביתה היתה לפני כחצי שנה אך הם עדין לא התארגנו . חזרנו למלון והתלוננתי בפני בעל המלון שכך,הודו לא תעודד את התיירות אליה .
הוא אמר לי שאחיו הוא מושל המחוז והוא יבוא בערב לפתור את הבעייה . הגיע המושל החייכן ואמר שהוא פתר את הבעייה ומחר יגיע אוטובוס שיסיע את הקבוצה כלולה לדלהי.
למחרת מגיע אוטובוס הודי עם תוספות בניה מעץ, ללא מזגן כמובן, את המזוודות קשרו על הגג ושני הודים ישבו על המזוודות לשמור עליהם
הם נראו כל ערב כענן אבק אחרי שהורידו אותם מגג האוטובוס נהג האוטובוס עצמו הגיע עם 3 עוזרים כשהוא אוחז קופסה שנראתה כמו טרנזיסטור
והתברר שבתוכה שוכן פסל של האלילה שיווה שהנהג התפלל אליה ארוכות לפני הנסיעה. . העוזר התיישב למרגלותיו של הנהג והתחיל ללעוס משהו
שלאחר דקות ארוכות העביר אותו לנהג שהחל ללעוס את אותו גוש בעונג רב. התברר שמדובר בגאט שעוזרו לועסו תחילה לספוג את המרירות
וכזו נגמרת הוא העביר את הגאט לנהג.
שני עוזרים נוספים ישבו על החלון האחורי ובעזרת דפיקות באבנים סימנו לנהג את האפשרויות בנסיעה לאחור.
בקיצור צוות של ג'מבו לאוטובוס הודי שכולו מכוסה על דפנותיו בציורי אלילים. צבעוניים
הדרך בה נסענו היתה בדרכים לא דרכים בין פילים ועגלות שוורים באחד האזורים שכוחי האל של הודו עד שהגענו לניו דלהי.
מאז בקרתי פעמים נוספות בהודו כמדריך קבוצות במסלול השיגרתי של הערים התיירותיות בהודו,
בבומביי , דלהי, וראנסי וכלכותה ובסרינגר ואפילו צירפו למסלול הטיול של הקבוצות אותן הדרכתי גם ביקור בנפאל החמודה על הרי ההימלאייה.
אחת החוויות שזכורות לי מאותם ביקורים היה הכאשר ירדתי ברגל באחד המקדשים בבומביי פנה אלי פאקיר הודי שכל רכושו היה מחצלת קש וקערה
בה הודים עניים תרמו לו מאכלים . האיש דיבר אנגלית מצויינת ושמח לקראתי כאשר נודע לו שאני ישראלי.
התברר שהוא היה מנכ"ל של חברת ענק וחונך באנגליה ובשלב מסוים בחיו החליט לוותר על רכושו הגשמי ולהתמסר לחיי נזיר הינדי. האיש חייך ונראה מאושר ביותר.
לאחר חזרתי ארצה טסתי לארצות הברית ובקרתי ידידה שהיתה מלכת יופי ונישאה לאיש עסקים אמריקני בשם מייק טיינס.
האיש היה חביב אך כל הזמן קיטר באוזני שילדיו הבוגרים מאשתו הראשונה ממתינים למותו ומצפים לירושה, אוה אשה גם מציקה לו כל הזמן על כך שהעדיף יפהפיה צעירה על פניה.
אמרתי לו שרק לאחרונה חזרתי מהודו ושם פגשתי נזיר מקומי שכל רכושו היה מחצלת קש וקערה ונראה כמאושר באדם ואילו הוא עם כל רכושו והמיליונים שצבר נשמע לי אומלל למדי.

במעלה 1400 המדרגות לארמון על ראש הצוק נחצבו כפות רגלי אריה ומשם הכינוי לצוק "סלע האריה"
אתר העתיקות בפולונארווהבארמון על ראש הצוק אחרי טיפוס על 1430 מדרגותבמעלה 1400 המדרגות לארמון על ראש הצוק נחצבו כפות רגלי אריה ומשם הכינוי לצוק "סלע האריה"

סרי לנקה-דמעה הודית קלה לעיכול

האי ציילון או כפי שהוא מכונה כיום סרי לנקה נראה כמו דמעה גדולה ושוכן באוקיינוס ההודי דרומית מערבית למפרץ בנגל . האי שגודלו בערך כמו אירלנד שימש לי ולזוגתי יעד במהלך טיולנו סובב העולם. צביה זוגתי התלבטה קשות אם לבקר ב"הארד קור" דהיינו  בהודו עצמה כפי שאני עשיתי מספר פעמים או לשמוע לעצתי ולהסתפק ב"הודו לייט"   בסרילנקה…

"אי העצלנים" שמיועד לחובבי שנורקלים
אין כמו איי בדרום פאציפיאי הכלות הסיני"אי העצלנים" שמיועד לחובבי שנורקלים

טיולים סובבי עולם

לעמוד כשאתה מוקף באנשי שבט פפואני, גברים ונשים חצי עירומים נושאי חניתות ביער גשם ליד העיר פורט מורסבי  כשהם מריעים לי כאל מלאך משמיים כשנודע להם שנולדתי בירושלים, שכן המסיונר שהעביר אותם לדת הנוצרית סיפר להם שירושלים נמצאת בשמיים אי לכך אני בוודאי יצור שמיימי. או לשוט בקאנו עם דייגים סינים חגורי איזור מותניים שלראשם כובע…

בית כנסת באודסהורן בו היתה קהילה יהודית שגידלה יענים ואיננה עוד
אנדרטה לשואה באמסטרדם-בית הכנסת בבודפשטבית כנסת באודסהורן בו היתה קהילה יהודית שגידלה יענים ואיננה עוד

הפינה היהודית במסעותי ברחבי העולם

אחד הרגעים המרטיטים שעברתי בחיי היה זה כאשר עמדתי על שפת העמק בבאבי יאר בו נרצחו במספר שעות כ-56000 יהודים. ויותר מאוחר בעיירה באומן, ליד האנדרטה לזכרם של למעלה מעשרים אלף יהודי המקום שנרצחו תוך מספר שעות. היה זה מזעזע לחשוב שפה נרצחו רבבות יהודים על נשיהם וטפם בעוד שבישראל בכל מלחמותיה מאז מלחמת העצמאות נהרגו כעשרים…

נמל פורט לואיז במאורציוס משם יצאנו למסע באוקיינוס ההודי
הסעודה האחרונה במאורציוס בתום הטיול באוקיינוס ההודינמל "פורט לואיז" במאורציוס משם יצאנו למסע באוקיינוס ההודינמל פורט לואיז במאורציוס משם יצאנו למסע באוקיינוס ההודי

מסע ימי לנפלאות האוקיינוס ההודי

המסלול של הטיול האחרון שערכתי באוקיינוס ההודי במשך 17 ימים החל באי מאורציוס שעליו אמר בזמנו הסופר מארק טווין שהוא הדבר הקרוב ביותר לגן עדן.
נהננו מהמרכז החדש בנמל פורט לואיז ומהתרשמות מהאי היפה ומן האנדרטה שבמרכז העיר המוקדשת למלכה ויקטוריה , המוקדשת לתקופה שבה לא שקעה עדין השמש על האימפריה הבריטית.
התחנה הבאה היתה באיי סיישל , תחילה באי הגדול בקבוצת האיים, במאהה , שטנו לעבר הפארק הימי הלאומי שמורת סנט אן בסירה עם רצפת זכוכית שמאפשרת להתפעל ממראות העולם התת ימי.
שם ניתן להתמסר לצלילה בריף האלמוגים או לשחייה באמצעות שנורקל.
בקרנו באיים וחזרנו לעיר ויקטוריה לתצפית על הנוף מההר AMISERE בתצפית ראינו גם את העצים ששתלו ילדי העבדים במסיון בו למדו.
למחרת שטנו לאי השני בגודלו בסיישל לאי פרלה נלטיול ביערות הגשם וביער הקוקוס הייחודי לסיישל.
משם המשכנו בשייט לאי לה-דיג LA DIGUE . בקרנו במקום בו מכינים קוקוס בעזרת כוח שריריו של שור ואבן ריחיים.
מאוחר יותר טיילנו לעבר חוף סלעים שמזכיר את פסליו של הנרי מור . את יום המחרת הקדשנו לחוות תבלינים כמו וניל, קקאו ותבלינים אחרים,
את המשך היום בילינו בשוק המקומי של בירת סיישל -ויקטוריה.
את סוף הטיול הקדשנו למדגסקר תחילה עגנו באי נוסי ביי ששיך למדגסקר פנים האי מצטיין בצמחיה טרופית סבוכה ובמטעים רבים ,
מטעי קפה, קקאו, דקלי קוקוס, קני סוכר ווניל. . למחרת יצאנו לשייט בין האיים נוסי קומבה ונוסי טאנקילי .
האי הראשון מוכר כאי הלמורים ובו בקרנו ביער הלמורים שבו למדנו על סוגי הלמורים השונים .
התושבים המקומיים ניסו למכור לנו מעבודות היד שלהם . החל מגילופי עץ וכלה בבשמים.
לאחר הביקור באי הראשון נסענו לאי "האדמה הקטנה" שמובנו בשפה המקומית נוסי טאנקילי שעשיר בשוניות אלמוגים
וכאן קבלנו זמן להינות מצלילה או משייט עם שנורקלים בתום השחיה בקרנו בעיר הצבעונית של האי הל ויל.
למחרת עגנה הספינה בקצה הצפוני ביותר של מדגסקר בעיר דייגו סוארז שממוקמת במפרץ טבעי המוקף בהרים. .
מהנמל יצאנו לביקור באטרקציה ייחודית למדגסקר בצינגי האדום , RED TSINGY
מדובר בתצורות נוף ייחודיות מאבן גיר שפוסלו בתהליכים גיאולוגים מורכבים במיגוון צבעים נדיר של אדום, צהוב ולבן ,
יש מספר נקודות תצפית לצפיה באתר שהוכרז על ידי אונסקו למיוחד בעולם
בהמשך ההפלגה עגנה הספינה בעיר השניה בגודלה במדגסקר בעיר טאמאטאבה שבה נמצא הנמל הגדול ביותר באי ודרכו מתנקז הייצוא והיבוא של האי.
בשנת 1972 נהרסה העיר בידי סופת הוריקן נוראית ונבנתה מחדש כעיר נופש. בביקור בעיר פקדנו את מוזיאון השמורה הזיאולוגית איבולואינה .
היעד הבא היה האי הצרפתי ראוניון ובו בקרנו בעמק הנסתר סלאזי שבו יש ריכוז של מפלים מרשימים. למחרת בקרנו בבקעת הירח ובהר הגעש הפעיל שמכונה "פסגת הכבשן "
שהתפרץ לאחרונה בשנת 2011
אחרי הביקור במרכז הוולקאני בו קבלנו הסברים על הפעילות הגעשית של האי המשכנו לעיר סן דניז שנראית כאילו הועתקה מצרפת.
התחנה האחרונה בסיור המרתק במרחבי האוקיינוס ההודי היה בחזרה לאי מאורציוס . הפעם יצאנו לסיור מעמיק באי מהנמל של פורט לואיס .
התחלנו את הסיור במקום נוגע ללב , בבית הקברות של המעפילים היהודים שגורשו למאורציוס על ידי הבריטים בשנת 1940 .
כמה מאות יהודים מצאו את מנוחתם הסופית על אדמת האי בבית קברות מטופח.
לאחר מכן יצאנו לסיורים באטרקציות של הטבע כמו בקניון הנהר השחור ובמפלי שאמרל . משם המשכנו לאיזור של חולות צבעוניים
שבו האדמה נראית בשלל צבעים וגוונים. בעזרת חומר געשי שיצר תופעת טבע בלתי שיגרתית.
למחרת ערכנו את הסיור האחרון באי מאורציוס במוזיאון ה"פני הכחול" המוקדש לבולים שפרסמו את האי ברחבי העולם.
מהמוזיאון הבולאי עברנו לביקור בגנים הבוטניים של האי בכפר הנושא את השם PAMPLEMOUSSES
בו נמצאים צמחים טרופיים נדירים ובריכות של שושני מים ענקיים

זוג קוריאני בלבוש מסורתי
קוריאנית חמודה בלבוש מסורתיבנין החללית המדהים שנבנה בידי אדריכלית עיראקית ועוגנת במרכז סיאולזוג קוריאני בלבוש מסורתי

האחות העשירה והמתועשת בחצי האי הדרום קוריאני

דרום קוריאה היתה עבורי ארץ בלתי מפוענחת כדוגמא למדינה שלאחר מלחמה נוראית בשנות החמישים שהותירה אותה כמעט הרוסה לחלוטין
הצליחה לההפך למדינה טכנולוגית ומתועשת מהמתקדמות בעולם .
שמחתי להצטרף עם זוג חברים לטיול של מספר שבועות במרחבי דרום קוריאה ולנסות להבין את המהפך שעברו המקומיים בזכות חריצותם והמנהיגות שעמדה בראשם.
התחלת הסיור היתה בעיר סיאול הענקית שגורדי השחקים שלה והשדרות הרחבות תואמות את צרכי התחבורה של המאה ה-21 .
את הנחל שזרם במרכז העיר הפכו לטיילת המוליכה לארמון המלך ג'נגבוק גונג . בטיילת הזו ממוקמים שתי אנדרטאות של גיבורים קוריאנים
האחת מוקדשת לאדמירל שהביס את הצי היפני והאנדרטה השניה מוקדשת למלך הקוריאני סה ג'ונג שהמציא את הכתב הקוריאני הפשוט
שאיפשר השכלה למרבית הקוריאנים. . למרות שעם הכיבוש היפני ב-1910 נאלצה קוריאה לוותר על בית המלוכה שלה
הרי מדי יום נערך בארמון המלך שלא קיים טקס מרשים של חילופי המשמר אליו נוהרים המונים.
הארכיטקטורה הקוריאנית חדשנית ומספר מבנים בסיאול למשל מהווים אבני דרך בארכיטקטורה של העולם המערבי
כמו בנין עיריית סיאול שמכוסה במסך של צמחייה ירוקה
או המבנה העצום שנראה כחללית שתוכנן בידי אדריכלית ממוצא עיראקי.
העיר סיאול שימרה את הרובע העתיק של העיר על הסימטאות והמיבנים הקוריאנים של פעם.
לא הרחק מסיאול נמצאת נקודת הגבול שמקשרת את שתי הקוריאות . הדרום קוריאנים מקווים שיצליחו ליצור מערכת יחסים תקינה עם הצפון בינתיים זה לא נראה שהדבר מצליח
לאור אישיותו הבלתי צפויה של מנהיגה של צפון קוריאה. .
בעיר ג'ונג'ו ביקרנו במוזיאון נייר המופק מעץ התות ובמוזיאון המניפות וברובע העתיק של העיר.
בשמורת הר ג'ירי בקרנו בכפר ה"עגורים הכחולים" שנבנה על ידי גורו מקומי שמאמין בחזרה לחיי הטבע. .
ביקור מעניין נוסף היה בעיר השניה בגודלה בבוסאן שהפכה כמעט לעיר עתידנית , העיר שימרה את רובע הפליטים שנהרו לעיר בזמן המלחמה
והפכה אותו כיום למין גלריה עירונית מרשימה. מבוסאן המראנו לביקור באי ג'ג'ו שהוא ממקור געשי
סיירנו במערת לאבה מהארוכות בעולם. בסופה עומד מגדל עשוי מלאבה בגובה 7 מטרים.
באי זה ממוקם ההר הלסן שהוא הר געש כבוי שפסגתו מגיעה לגובה של 1950 מטרים.
בקרנו באי בפארק אבנים שבו כ-500 אבנים גדולות המסמלות אגדה קוריאנית מקומית.
לקינוח סיירנו באי ביער ארזים קסום אליו נוהרים תיירים ללכת לאיבוד בין עציו הזקופים.
המשך הסיור שלנו היה בקוריאה הסופר מודרנית וחווינו ביקור בקו הייצור של מכוניות יונדאי
היה זה מדהים לראות כיצד יוצאת כל 9 שניות מכונית מקו הייצור על מנת להשלח ללקוחות ברחבי העולם.
אין ספק שהטיול בדרום קוריאה , בערים ובשמורות הטבע שלה משאיר תחושה שעדיין לא מיצינו את כל החוויות שדרום קוריאה מציעה לתיירים המבקרים בה.

מתחתנים ליד הקולוסיאום
נוף המפרץ של אמלפי , איטליהאמלפי. איטליהמתחתנים ליד הקולוסיאום

איטליה

לסעוד על שולחן אחת השכונות בעיר סיאנה בשכונה שזכתה במירוץ הפאליו השנתי וערכה בסופה כירה גדולה לכל תושבי העיר זו היתה חוויה לא נשכחת
כמו גם הצפייה בתחרות קשתים בלבוש ימי הביניים שנערכה בעיירה גוביו או לחפש פטריות כמהין בצוותא עם כלב המתמחה בשליפת הפטריות היקרות מפז בגבעות טוסקנה.
היו אלו חוויות שנרכשו במסגרת טיול שערכה לי חברה בשם "סולו איטליה" שהתמחתה רק באתרים באיטליה.
לשוט באגם לואגנו או לבלות בארמון על גדות אגם קומו זו חוויה חד פעמית שלא לדבר על הנופים הנשקפים בנהיגה בדרך המובילה מנאפולי לאמלפי.
לראות את יצירות האמנות בגלרי אופיצ'י בפירנצה ואת היצירות החבויות בכנסיות ברומא ובארמון הותיקן את הקפלה הסיקסטינית של מיכאל אנג'לו ,
לעמוד כמו רומיאו בשעתו מתחת למרפסת של יוליה בוורונה ולטפס תוך פיק ברכיים לראשו של המגדל העקום בפיזה
או לבקר בעקבות שירה של דלידה I LOST MY LOVE IN PORTOFINO בפורטיפינו הקסומה
ובחמשת הכפרים "הצינקווה טרה" התלויים צפונה לגנואה שעד לפני תקופה היה ניתן לבקר בהם רק דרך הים.
אינספור מראות ואתרים נמצאים באיטליה היפהפיה. ארץ שבקרתי בה עשרות רבות של פעמים כמדריך קבוצות וכאדם פרטי שמאוהב עד כלות בארץ היפהפיה הזו .
אך קשה גם לשכוח שמלבד קבלת הפנים החמה של האיטלקים גם פרצו לרכב שכור שלי בגנואה ורוקנו את כל תכולתו . או כיצד כויסתי בויה ונטו בקטע המוביל מהמדרגות הספרדיות
כאשר הוצאתי כסף מבנקומט מקומי ולפתע הקיפו אותי 3 נערות צועניות , אחת תקעה לי את תינוקה בפנים והשניה דחפה לעברי פלקט בו הן מבקשות תרומה לתינוק
בעוד שבאותו זמן כייסה אותי השלישית. כל זה לא שלל את אהבתי לאיטליה ורק השנה מילאתי חוב לעצמי ובקרתי בעקב של המגף האיטלקי ,
בקלבריה שהיה האיזור היחיד באיטליה ששלא בקרתי עד אותה עת.
הנה הצעה למסלול בן שבועיים ברחבי איטליה, טיול שישאיר לכם טעם של עוד.
יוצאים מרומא לאחר שמבלים מספר ימים באתריה של העיר מהקולסיאום, פורום רומאנום וכמובן בותיקן על יצירות האמנות שהצטברו בתוכה במהלך הדורות .
מרומא יוצאים לכיוון גני טיבולי ומשם לאיזור גבעות טוסקנה ואומבריה. היעד הבא היא כמובן העיר פירנצה המדהימה על היצירות האמנות שבה שיכולות לאכלס מאות מוזיאונים .
לעיר מופלאה זו מומלץ להקדיש יומיים , שלושה ולא לשכוח לבלות זמן בגלרי אופיצ'י העמוסה באוצרות אמנות.
מפירנצה מומלץ לנסוע דרך בולוניה לוונציה , עיר התעלות , מי שמעוניין לגוון את טיולו אני ממליץ על ביקור במדינונת העצמאית סאן מרינו .
השוכנת על הרי האפנינים וניתן להגיע אליה ברכבל לא כדאי להתאמץ לחפש חניה בכניסה לעיר הנשקפת על נוף מדהים.
היעד הבא היא כמובן העיר וונציה . מוטב למצוא מלון בוונציה מסטרה , להחנות את הרכב ליומיים שלושה ולסייר בעיר באמצעות סירות האוטובוסים המקומיות
שעולות פרוטות וניתן להגיע איתן לכל אטרקציה. אך גם סיור ברגל מומלץ לא פחות .
עד מועד הקורונה הצפיפות של התיירים בעיר היתה כמעט בלתי נסבלת ושקלו להטיל מיסים על התיירים. היום ישמחו לקראתכם.
אחרי וונציה מומלץ לבקר בהרי הדולומיטים להנות מנופים נשגבים ולנשום לרווחה. מאוויר ההרים
הכיוון הבא המועדף הוא איזור האגמים של צפון איטליה כל אגם ויופיו המיוחד מאגם גארדה ללאגו די טאנו LAGO DI TENNO שצבע מימיו טורקיז .
שם מומלץ לקחת כבל למונטה באלדו. את הלילה מומלץ לכם לבלות בעיר העתיקה סרמיונה שנכנסים אליה דרך שער בחומה ולסעוד את לבכם באחת המסעדות על שפת האגם.
היעד הבא היא העיר מילאנו היפה על האטרקציות שלה כמו הגלריה ויטוריו עמנואל , קתדרלת הדואומו המפוארת והציור האלמותי של ליאונרדו דה ווינצ'י "הסעודה האחרונה."
ממילאנו כדאי לפנות דרומה לעבר גנואה ולאורך החוף לבקר ב"צ'ינקווה טרה", חמשת הכפרים התלויים על צוקי החוף שניתן כיום להגיע אליהם באמצעות רכבת מקומית. .
מגנואה נוסעים דרומה לפיזה לכיוון החוף הטוסקני ואם יש לכם עדיין זמן הרי מומלץ להפליג עם הרכב לאי הטוסקני אלבה
בו היה עצור נפוליאון בזמנו. אני במקומו לא הייתי נמלט מהאי הקסום. מאוחר יותר חוזרים לרומא כדי להחזיר את הרכב ולטוס למולדת.
לטיולים נוספים באיטליה תשמרו את הביקור באי קפרי ואת הטיול בדרך לאמלפי ולפוזיטאנו . אז ניתן לחצות את ההרים ולנסוע לכיוון קלבריה לעבר היעדים בעקב המגף האיטלקי. המסלול שציינו מציין רק אחוז קטן מנפלאות הנופים הערים והעיירות האיטלקיים . גם האיים סרדיניה וסיציליה מחייבים טיול מעמיק ונפרד של שבוע לפחות בכל אחד מהם . כך שתמיד תשאר לכם סיבה לביקור נוסף במגף האיטלקי

כנסיה אירית הרוסה שלידה הוקמה אחות כנסייתית חדשה
נכדי האיריים משתעשעים עם כלב ים בנמל הדייגים של דרוגדהאירוח בטמפל בר -פאב אירי בדבליןכנסיה אירית הרוסה שלידה הוקמה אחות כנסייתית חדשה

אירלנד- אי קטן עם סופרים גדולים

אחרי הביקור המשפחתי הראשון באירלנד הגעתי לשם בפעמים רבות נוספות. . בעיר דבלין עצמה לא חסרים אטרקציות באחד מהביקורים יצאנו לטיול מסביב לאי הירוק נסענו לעבר גני פוורסקורט למרגלות רכס וויקלו שם יש מפל מרשים ולא רחוק נמצאת טירה בשם Russborough , טירה מרשימה. משם נסעתי לאגם גלנדלוך שבו מנזר עתיק מעניין .
משם המשכנו לסלע קאשל , גבעה אפופת אגדות המשקיפה על מישורי טיפררי וממנה למידלטון לביקור במיזקקת וויסקי . ומשם לאי קוב שבו קתדרלה מרשימה ומרכז תרבותי ,
בו ניתן ללמוד על סיפור הרעב הגדול באירלנד ועל ההגירה הגדולה לאמריקה. .
המשכנו לעיר קורק ונסענו מערבה לטירת בלארני שנבנתה ב-1446 שם ממוקמת אבן פלאית שהובאה לפי המסורת בידי הצלבנים מירושלים.
האגה אומרת שמי שיתלה על רגליו מחוץ לחומה וינשק את האבן משאלותיו יתמלאו.
הגעתי עם חברים למקום והתאכסנו בחדר שכור ליד המצודה. בעלת הבית התעניינה, מה הביא 3 ישראלים לבלארני אמרנו לה שבאנו להחזיר את האבן לירושלים .
היא כמעט הפילה את קומקום התה שהחזיקה בידה. כאשר טפסנו על המצודה כדי לנשק את האבן
היינו מאוד מוטרדים אם שני הבריונים שמחזיקים את רגליכם כאשר נתלים אל מחוץ לחומה לא שתו יותר מדי בפאב בערב הקודם..
מבלארני המשכנו לעבר העיר העתיקה קינסל ומשם לעיירה החמודה קילראני שנמצאת ליד פארק לאומי. העיירה מוקפת בהרים כולל הפסגה הגבוהה ביותר באירלנד.
בפארק הלאומי יש 3 אגמים ובדרך אליו יש נקודת תצפית "לידייס וויו" שממנה השקיפה בזמנו המלכה ויקטוריה על שלושת האגמים.
האטרקציה הבאה ממתינה בטבעת קרי שהוא למעשה טיול סביב חצי האי שאורכו יותר מ-200 ק"מ.
מטבעת קרי יוצאים לעבר חצי האי דינגל שהוא הבליטה המערבית ביותר של אירלנד , נוף הררי מבותר מצוקים ואתרים עתיקים .
מי שמחפש אתרים נוספים הראוים לביקור הרי בחצי האי BEARA מדרום לדינגל חוצים את נהר השאנון ומגיעים לאזור ה-BURREN שם ההר נראה כמו ספוג ענק והסלעים בשטח נחרצו עם אבנים ענקיות.. ממשיכים משם לעיר גלווי שהיא הגדולה במערב ולכיוון חצי האי קונמארה שבו פארק לאומי עם הרים מחודדים. .
משם מומלץ להגיע כמונו לעיר ווסטפורט שבנויה לאורך פיתולי נהר וממנה להגיע לדבלין .
מדבלין לנסוע צפונה לעבר העיר דרוגאדה שבה נערך הקרב שבו אוליוור קרומבל כבש את אירלנד וממנה להמשיך לעיר בלפסט.
אחרי הביקור בעיר החצויה בלפסט מעוררים הרהורים נוגים על ערים מעורבות אחרות כמו אצלנו ירושלים .
מבלפסט תסעו לעבר הגשר החבלים התלוי הנקרא בשם קריק א-ריד שמחבר את צוקי הים עם האיים הסמוכים לו.
משם כדאי להמשיך אל דרך הענקים Giant causeway שבה נמצאים אלפי עמודים וולקאניים משושים ומתומנים שמזדקרים מחוף הים לחוף.
כתוצאה מהמפגש של לבה רותחת עם מי הים הקרירים. זה נראה כמו כוורת דבורים.. משם להמשיך לטירת דאנלוס המרשימה מהמאה ה-17 .
המשך הטיול בצפון אירלנד יהיה לעבר העיר דרי לונדונרי שהיא בנויה משני גדותיו של נהר ומוקפת חומת אבן להגנה על הפרוטסטנטים מידי הקתולים.
מי שאוהב לדווש באופנים יכול להמשיך לעבר איזור האגמים של אניסקילן שם יש שפע של מסלולי אופניים.. חוץ מטיול מקיף זה במרחבי אירלנד העצמאית והצפונית .
הפלגנו בהזדמנות אחרת ביאכטה במורד נהר שאנון . היינו מספר זוגות ובמהלך ההפלגה העצמית הגענו לאגם רחב ידיים ,
אחת הנשים הכינה סיר מרק חם ולפתע התקדרו השמיים והסירה החלה להתנודד כמו כפיס עץ במים סוערים ובקושי החזיקה העלמה את הסיר.
בדי עמל הצלחנו לחמוק לאיזה נמל דיג ולידנו עגנה יאכטה נוספת שבעליה שאל אותנו כיצד יצאנו לשייט בסערה שכזו.
התברר שיום קודם לכן הזהירו ברדיו המקומי על הסערה שעומדת לפקוד את האזור אלא שאנו לא הקשבנו לחדשות המקומיות.
בעל היאכטה הסמוכה הצהיר שהיה לנו מזל להמלט מהסופה אבל בכל מקרה הוא היה מטפל בנו כי הוא הקברן המקומי.
בפעמים הרבות הנוספות שבקרנו באירלנד היה זה בעקבות הגירתו של בני הצעיר רן מישראל לעיר דרוגאדה הסמוכה לדבלין עם שני נכדי.
זאת בעקבות הדרכון האירי שקבלתי כבן ליליד אירלנד . מעשה שהיה כך היה נסיתי לאתר איזה מסמך כתוב שמוכיח שאבי אכן נולד באירלנד
בארכיב הממשלתי בדבלין וגם בקורק לא מצאתי שום איזכור, כל בני משפחתו הופיעו ברשומות ורק הוא נעדר.
כאשר שהיתי כ-4 שנים בניו יורק סיפר לי חבר מקומי שבארכיון בדאון-טאון נמצאים רישומים של כל מי שהיגר לארצות הברית החל מהמאה ה-17.
בת דודתי באטלנטה כתבה בזמנו ספר על תולדות המשפחה וסיפרה על בואם לאמריקה וציינה את שם הספינה ותאריך הגעתה מאירלנד לניו יורק.
.ביליתי כמעט שבוע בהתבוננות במיקרו פילמים של י 27 אוניות שהגיעו באותו הזמן לניו יורק.
אחד הפקידים שהחיפוש שלי מצא חן בעיניו אמר לי שכנראה נפל טעות בתאריך אותו חיפשתי ,
זה לדעתו תאריך היציאה של הספינה מנמל קורק ורק שבועיים לאחר מכן היא הגיעה לניו יורק. . הוא הביא לי ערימת מיקרו פילמים חדשה ובה רישום של כל נוסעי הלואיזטניה , כ-1200 נוסעים ומהגרים
בדף האחרון מצאתי את כל משפחתו של אבי וליד כל אחד נכתב שנולד בקורק , אירלנד. קבלתי מסמך רשמי אמריקאי שמאשר את הדבר
ועם חזירתי לישראל הלכתי בלווי אחי לשגרירות האירית וספרתי לפקידת הקבלה את השתלשלות קבלת המסמך ,
לפתע יצא גבר מאחד החדרים ואמר שהוא שמע את סיפורי ומאחר שהוא השגריר הרי שאני ואחי הם אזרחים אירים לכל דבר.
בעקבותינו צמחו עוד כעשרים אזרחים אירים , צאצאי משפחתי.
והדרכונים הללו הכניסו לצערי לבני ולאשתו את הרעיון לעבור ולהתגורר באירלנד . דבר שמאז חייבני להוסף ביקורים באירלנד לפגישה עם נכדי.
אגב, התברר שהאירים היו מבצעים מיפקד אחת לעשור ועוברים מבית לבית ורושמים את הילדים. מיפקד אחד היה ב-1901 כאשר אבי עדיין לא נולד והשני היה ב-1911
כאשר אבי כבר היה בניו יורק. לכן הוא חמק מהרישום באירלנד.
הפעם האחרונה שבקרתי באירלנד לפני כשלוש שנים כאשר הפלגתי עם זוג חברים מסביב לאיי בריטניה ואירלנד. כשהגענו לקורק שכרתי רכב ונסעתי לבקר את נכדי
ולאחר יומיים חזרתי לספינה בה הפלגנו בדבלין

הגשר של לונדון
אנשים מתגוררים בבתי סירותבובת מכירות בשוק קמדן בלונדוןהגשר של לונדון

אנגליה-אימפריה שירדה מגדולתה

הביקור הראשון שערכתי ברחבי אנגליה היה בצוותא עם שני חברים בהיותי סטודנט. היתה אז ברשותנו מכונית דופין עתיקה עם מספר צרפתי שקבלתי מחבר ירושלמי שעבר תאונה עם הרכב והותיר אותה במוסך בעיר מרסיי . בעיסקה בינינו סוכם שאנו נממן את שיפוץ ותיקון הרכב כדי שנוכל להשתמש בו בטיולנו, שהחל בצרפת והמשיך בלווי המכונית המצוקמקת במעבורת לאנגליה.
בילינו מספר ימים בלונדון והחלטנו להמשיך לעבר סקוטלנד. נסענו עד לעיר יורק בצפון אנגליה וחפשנו מקום לינה, אך התברר לנו שבאיזור נערכים מירוצי סוסים שנתיים ולא ניתן להשיג אכסניה כל שהיא.
הצעתי לשני חברי להמשיך לנסוע צפונה לכיוון סקוטלנד ולמצוא לינה באחת העיירות בדרך. .
הגשם לא פסק ובחצות החלטנו לנמנם במכונית הקטנה ולהמשיך בנסיעה בבוקר. . התעוררתי מוקדם מאוד ,
שני חברי עדין ישנו והחלטתי לא להעירם עד שנגיע ליעד כל שהוא. לפתע מצאתי את עצמי מדרדר במורד כביש שהסתיים בגשר עץ ,
נסיתי להאיט לקראת הגשר אך הבלמים לא פעלו, הייתי משוכנע שאני הופך להיות קונגלומרט בנהר סקוטי נידח, לא היה טעם להעיר את החברים שנמו את שנתם.
אך אלוהים אינה לי כמעצור, מכונית עם נהג סקוטי שיצא מוקדם לעבודתו והפך שלא ברצונו להיות המעצור שלנו.
התנגשנו חזיתית ואני התעוררתי על כיסא גלגלים בבית חולים סקוטי כאשר אחות סקוטית נחמדה מובילה אותי.
נסיתי לקום אך היא מנעה ממני עד שלא אעבור צילומי הרנטגן . התברר לשמחתי , שלא שברתי עצמות וגם חברי שרדו את ההתנגשות בשריטות קלות,
כנראה בגלל המהירות הנמוכה בה נסענו. . יצאנו לעבר המוסך אליו נלקחה המכונית כדי לקחת את חפצינו.
בעל המוסך לא האמין למראה עיניו הוא אמר לנו שהיה בטוח שנוסעי המכונית המרוסקת נהרגו כולם והופתע לראות אותנו בריאים ושלמים.
המשך הטיול היה כבר ברכבות עם מזוודות חסרות גלגלים כפי שהיו אז, תענוג קטן למדי.
טיול אחר ברחבי אנגליה ערכתי שנים רבות לאחר מכן עם שני ידידים אחרים. הפעם היה מדובר ברכב שכור והצלחנו להגיע לצפון סקוטלנד ולטעום בעיירה בשםמ פלוקטון את המאכל הסקוטי המגעיל ה"הגיס" . הטיול ברמות סקוטלנד בהיילנדס היה מרשים למראה הטירות שממוקמות באתרים בלתי אפשריים כמעט.
שלא לדבר על ערי סקוטלנד המרשימות, ביחוד אדינבורו ., בדרך בקרנו גם באגם שבו שוכנת אולי המפלצת מלוך נס .חזרנו ללונדון דרך העיר יורק בה הושמדו במצודה השוכנת על גבעה ירוקה
יהודי העיר כשלב מכין לקראת מסע הצלב שעמד להערך.
מלבד שני טיולים אלו יצא לי כמדריך לבקר באתרים רבים ברחבי הממלכה הבריטית ובמיוחד באטרקציות בלונדון.
הטיול האחרון הארוך שערכתי באיזור דרום מערב אנגליה , בקורנוול .
היה זה לאחר הפלגה ארוכה בים הבלטי לארצות סקנדינביה ולסנט. פטרסבורג . סיימנו את אותה הפלגה בעיר דובר ועם זוגתי צביה יצאנו ברכב שכור אל הפינה הדרום מערבית של אנגליה,
טיול שנמשך שבועיים והחל באתר המסתורי סטונהג' והמשיך לאורך עיירות החוף הבריטיות הקסומות של ברייטון ובורנמות,
בקרנו במקום מקסים בשם "דרדל דור" שהיא מעין דלת ענקית שנוצרה בצוק הסלעי בחוף.
המשכנו לעיירה שבה נהגו להתגורר בזמנו שודדי ים ומבריחים בשם פולפרו ,וממנה המשכנו לקצה הדרום מערבי של האי האנגלי המכונה בשם "לנד'ס אנד"
חזרנו לצפון מזרח דרך המבצר הנטוש על שפת הים ה"טינטאגל" שם לפי האגדה חיו בו אבירי המלך ארתור .
בסיור המעניין שעברנו במחוז קורנוול , התברר שבאותו אזור יצרו לא מעט סופרים בריטיים מפורסמים החל מרדיארד קיפלינג שבקרנו בגינת ביתו
שם הוא נהג להתאבל על בנו היחיד שנהרג בחזית הסום בצרפת במלחמת העולם הראשונה.
גם אגאתה כריסטי כתבה את מרבית ספריה באיזור ברייטון בו נהגה לנפוש
גם ארתור קונאן דויל כתב תוך תיאור הביצות באיזור את ספרו "כלבם של בני בסקרוויל". עוד סופרים רבים הפכו את איזור קורנוול לאתר יצירתם .
בקיצור, טיול מרנין ברחבי אנגליה של פעם. ללונדון הגענו פעמים רבות נוספות
ומנמל דובר הפלגנו בהזדמנות אחרת לטיול מסביב לאיים הבריטים ולביקור באתרים כמו האי גרנסי שהיה האי הבריטי היחיד שנכבש בידי הנאצים במלחמת העולם השניה.
באותה הפלגה פקדנו ערים כמו ליברפול, אדנבורו, גלאזגו וערים נוספות כולל ביקור באיי שאטלנד ובעיר בלאפסט בצפון אירלנד השייכת לכתר הבריטי
שם נוכחנו כמה שברירי הוא הסכם השלום בין האירים הפרוטוסטנטים והאירים הקתולים .
מעניין שהאירים הקתולים תומכים בפלשתינאים ועל קירות ענק בשכונתם מונצחים חיילי צה"ל כשהם רודפים אחרי ילדים פלשתינאים.
בעוד שהאירים הפרוטסטנטים תומכים בצה"ל ומנציחים על קירות חיילים וחיילות ישראלים עם כתובות בעברית
הכל תודות לקולונל פטרסון, קצין בריטי ממוצא אירי שפיקד על גדוד נהגי הפרדות בחזית גליפולי במלחמת העולם הראשונה
הוא נחשב לגיבור לאומי שהעריץ את יכולתו של החייל היהודי.