בנין האופרה של סידני שהפך לאחד מאתרי התיירות הפופולארים בעולם ובנייתו נמשכה כ-14 שנה עלתה פי כמה מונים תקציב הבניה הראשון שלה כמו עלות המטוס של ביבי. אך המקום מושך מליוני מבקרים מדי שנה, שמתפעלים מהמבנה הייחודי, מהמבואה שלו נשקף נוף מדהים של נמל סידני . בביקורי הראשון באוסטרליה במהלך סיור סובב עולם שערכתי…
לצפות באם אסקימוסית שקפאה עם תינוקה לפני חמש מאות שנה בגרנלנד, לשבת בסוכה בפוקלנד הבנויה מחטי ענק של לוויתנים או לצפות בקרוקודילים שמאכלסים את החוף בנהר הזמבזי. כל אלה הינם חוויות שניתן היה לחוות אותן בהפלגות של ספינות קרוזים ברחבי העולם. אין כמעט פינה על כדור הארץ מגלאפגוס ועד ה"נורד קייפ" או האי הדרומי של ניו זילנד…
פעמיים היתה לי הזכות לבקר בקובה , בפעם הראשונה בלוויית חבר מניו יורק עו"ד ראובן קליין ,טסנו לקובה דרך טורונטו שבקנדה . שכרנו בקובה מדריך מקומי וטיילנו אתו ברחבי האי הקאריבי.
החל ממפרץ החזירים שם נחל ארגון הביון האמריקני הסי. אי. איי את מפלתו הגדולה ביותר כאשר פידל קאסטרו וצ'ה גבארה הביסו את הפולשים.
הגענו למחוזות הררים שם סלעי הצוקים צבועים בשלל טכניקולור ונהננו לפגוש את האוכלוסיה הידידותית של האי הקובני. כולל איכרים קובנים שמייבשים את גרעיני האורז על הכביש שמכוניות מעטות נוסעות עליו אפילו נתקענו בהפסקת חשמל בתוך מעלית במגדל דירות בו התגוררנו ועברנו שעה ארוכה בחברת קובנים שקיללו את ממשלתם ואת הפסקות החשמל שנגזרו עליהם.
בפעם השניה בקרתי בקובה בחברת חברי נתן בן ארי והפעם החלטנו שאנו רוצים לגמוע את האווירה הקובנית במספר קטן יחסית של מקומות ולהינות מלהיות קובנים לפרק זמן קצר,
שוטטנו בחוצות הבאנה הבירה ועברנו במונית עתיקה לעיר טרינדאד וממנה לאי דייגים סמוך לעיר סיינפואגוס והשתדלנו להטמע בין המקומיים ,
לבלות באתרי ה"קאזה מוסיקה" המקומיים ולהתגורר בדירות שכורות המוצעות לתיירים מזדמנים ,האזנו ברצון לקיטורים של הקובנים על מצבם הכלכלי ועל היאוש וחוסר התקווה לשינוי
בגלל המשטרשנכפה עליו , המעדיף עד היום למלמל הצהרות עבשות על קומוניזם אידיאלי שכבר יותר מחצי מאה לא הוכיח את יכולתו
אך עדין הביקור בקובה הוא כאילו נסיעה במכונת זמן אל ישראל של שנות החמישים של המאה שעברה. ביקור מעניין ומאלף
הפעם הראשונה שרגלי דרכה על אדמתו של אי קאריבי היתה בעת טיסה מקומית בארצות הברית של "אמריקן איירליינס" שהתאחרה והפיצוי שהוצע לי ולחברי היה האפשרות לבחור באחד מהיעדים שאותה חברת תעופה טסה אליו. בחרנו בפורטו ריקו שהוא למעשה אי קאריבי אמריקאי שאזרחיו הם בעלי דרכון אמריקני אך ללא זכות בחירה. השפה המדוברת היא ספרדית והעיר הראשית סאן חואן…
לצאת בלילה חשוך על סירת קאנו עם אינדיאנים מקומיים כדי לצוד תנינים ממשפחת הקיימנים זו אחת החוויות שנהננו מהם בשייט מחקרי שנמשך יותר משלושה שבועות, עד המקום שבו נפגש נהר הריו נגרו עם נהר האמזונס. לוקח לו לנהר לא פחות מ-10 ק"מ עד שצבעי המים השונים של שני הנהרות מתמזגים לנהר וצבע אחד. העיר הגדולה היא מנאוס שבה הנמל…
האי ציילון או כפי שהוא מכונה כיום סרי לנקה נראה כמו דמעה גדולה ושוכן באוקיינוס ההודי דרומית מערבית למפרץ בנגל . האי שגודלו בערך כמו אירלנד שימש לי ולזוגתי יעד במהלך טיולנו סובב העולם. צביה זוגתי התלבטה קשות אם לבקר ב"הארד קור" דהיינו בהודו עצמה כפי שאני עשיתי מספר פעמים או לשמוע לעצתי ולהסתפק ב"הודו לייט" בסרילנקה…
לעמוד כשאתה מוקף באנשי שבט פפואני, גברים ונשים חצי עירומים נושאי חניתות ביער גשם ליד העיר פורט מורסבי כשהם מריעים לי כאל מלאך משמיים כשנודע להם שנולדתי בירושלים, שכן המסיונר שהעביר אותם לדת הנוצרית סיפר להם שירושלים נמצאת בשמיים אי לכך אני בוודאי יצור שמיימי. או לשוט בקאנו עם דייגים סינים חגורי איזור מותניים שלראשם כובע…
אחד הרגעים המרטיטים שעברתי בחיי היה זה כאשר עמדתי על שפת העמק בבאבי יאר בו נרצחו במספר שעות כ-56000 יהודים. ויותר מאוחר בעיירה באומן, ליד האנדרטה לזכרם של למעלה מעשרים אלף יהודי המקום שנרצחו תוך מספר שעות. היה זה מזעזע לחשוב שפה נרצחו רבבות יהודים על נשיהם וטפם בעוד שבישראל בכל מלחמותיה מאז מלחמת העצמאות נהרגו כעשרים…
המסלול של הטיול האחרון שערכתי באוקיינוס ההודי במשך 17 ימים החל באי מאורציוס שעליו אמר בזמנו הסופר מארק טווין שהוא הדבר הקרוב ביותר לגן עדן.
נהננו מהמרכז החדש בנמל פורט לואיז ומהתרשמות מהאי היפה ומן האנדרטה שבמרכז העיר המוקדשת למלכה ויקטוריה , המוקדשת לתקופה שבה לא שקעה עדין השמש על האימפריה הבריטית.
התחנה הבאה היתה באיי סיישל , תחילה באי הגדול בקבוצת האיים, במאהה , שטנו לעבר הפארק הימי הלאומי שמורת סנט אן בסירה עם רצפת זכוכית שמאפשרת להתפעל ממראות העולם התת ימי.
שם ניתן להתמסר לצלילה בריף האלמוגים או לשחייה באמצעות שנורקל.
בקרנו באיים וחזרנו לעיר ויקטוריה לתצפית על הנוף מההר AMISERE בתצפית ראינו גם את העצים ששתלו ילדי העבדים במסיון בו למדו.
למחרת שטנו לאי השני בגודלו בסיישל לאי פרלה נלטיול ביערות הגשם וביער הקוקוס הייחודי לסיישל.
משם המשכנו בשייט לאי לה-דיג LA DIGUE . בקרנו במקום בו מכינים קוקוס בעזרת כוח שריריו של שור ואבן ריחיים.
מאוחר יותר טיילנו לעבר חוף סלעים שמזכיר את פסליו של הנרי מור . את יום המחרת הקדשנו לחוות תבלינים כמו וניל, קקאו ותבלינים אחרים,
את המשך היום בילינו בשוק המקומי של בירת סיישל -ויקטוריה.
את סוף הטיול הקדשנו למדגסקר תחילה עגנו באי נוסי ביי ששיך למדגסקר פנים האי מצטיין בצמחיה טרופית סבוכה ובמטעים רבים ,
מטעי קפה, קקאו, דקלי קוקוס, קני סוכר ווניל. . למחרת יצאנו לשייט בין האיים נוסי קומבה ונוסי טאנקילי .
האי הראשון מוכר כאי הלמורים ובו בקרנו ביער הלמורים שבו למדנו על סוגי הלמורים השונים .
התושבים המקומיים ניסו למכור לנו מעבודות היד שלהם . החל מגילופי עץ וכלה בבשמים.
לאחר הביקור באי הראשון נסענו לאי "האדמה הקטנה" שמובנו בשפה המקומית נוסי טאנקילי שעשיר בשוניות אלמוגים
וכאן קבלנו זמן להינות מצלילה או משייט עם שנורקלים בתום השחיה בקרנו בעיר הצבעונית של האי הל ויל.
למחרת עגנה הספינה בקצה הצפוני ביותר של מדגסקר בעיר דייגו סוארז שממוקמת במפרץ טבעי המוקף בהרים. .
מהנמל יצאנו לביקור באטרקציה ייחודית למדגסקר בצינגי האדום , RED TSINGY
מדובר בתצורות נוף ייחודיות מאבן גיר שפוסלו בתהליכים גיאולוגים מורכבים במיגוון צבעים נדיר של אדום, צהוב ולבן ,
יש מספר נקודות תצפית לצפיה באתר שהוכרז על ידי אונסקו למיוחד בעולם
בהמשך ההפלגה עגנה הספינה בעיר השניה בגודלה במדגסקר בעיר טאמאטאבה שבה נמצא הנמל הגדול ביותר באי ודרכו מתנקז הייצוא והיבוא של האי.
בשנת 1972 נהרסה העיר בידי סופת הוריקן נוראית ונבנתה מחדש כעיר נופש. בביקור בעיר פקדנו את מוזיאון השמורה הזיאולוגית איבולואינה .
היעד הבא היה האי הצרפתי ראוניון ובו בקרנו בעמק הנסתר סלאזי שבו יש ריכוז של מפלים מרשימים. למחרת בקרנו בבקעת הירח ובהר הגעש הפעיל שמכונה "פסגת הכבשן "
שהתפרץ לאחרונה בשנת 2011
אחרי הביקור במרכז הוולקאני בו קבלנו הסברים על הפעילות הגעשית של האי המשכנו לעיר סן דניז שנראית כאילו הועתקה מצרפת.
התחנה האחרונה בסיור המרתק במרחבי האוקיינוס ההודי היה בחזרה לאי מאורציוס . הפעם יצאנו לסיור מעמיק באי מהנמל של פורט לואיס .
התחלנו את הסיור במקום נוגע ללב , בבית הקברות של המעפילים היהודים שגורשו למאורציוס על ידי הבריטים בשנת 1940 .
כמה מאות יהודים מצאו את מנוחתם הסופית על אדמת האי בבית קברות מטופח.
לאחר מכן יצאנו לסיורים באטרקציות של הטבע כמו בקניון הנהר השחור ובמפלי שאמרל . משם המשכנו לאיזור של חולות צבעוניים
שבו האדמה נראית בשלל צבעים וגוונים. בעזרת חומר געשי שיצר תופעת טבע בלתי שיגרתית.
למחרת ערכנו את הסיור האחרון באי מאורציוס במוזיאון ה"פני הכחול" המוקדש לבולים שפרסמו את האי ברחבי העולם.
מהמוזיאון הבולאי עברנו לביקור בגנים הבוטניים של האי בכפר הנושא את השם PAMPLEMOUSSES
בו נמצאים צמחים טרופיים נדירים ובריכות של שושני מים ענקיים
דרום קוריאה היתה עבורי ארץ בלתי מפוענחת כדוגמא למדינה שלאחר מלחמה נוראית בשנות החמישים שהותירה אותה כמעט הרוסה לחלוטין
הצליחה לההפך למדינה טכנולוגית ומתועשת מהמתקדמות בעולם .
שמחתי להצטרף עם זוג חברים לטיול של מספר שבועות במרחבי דרום קוריאה ולנסות להבין את המהפך שעברו המקומיים בזכות חריצותם והמנהיגות שעמדה בראשם.
התחלת הסיור היתה בעיר סיאול הענקית שגורדי השחקים שלה והשדרות הרחבות תואמות את צרכי התחבורה של המאה ה-21 .
את הנחל שזרם במרכז העיר הפכו לטיילת המוליכה לארמון המלך ג'נגבוק גונג . בטיילת הזו ממוקמים שתי אנדרטאות של גיבורים קוריאנים
האחת מוקדשת לאדמירל שהביס את הצי היפני והאנדרטה השניה מוקדשת למלך הקוריאני סה ג'ונג שהמציא את הכתב הקוריאני הפשוט
שאיפשר השכלה למרבית הקוריאנים. . למרות שעם הכיבוש היפני ב-1910 נאלצה קוריאה לוותר על בית המלוכה שלה
הרי מדי יום נערך בארמון המלך שלא קיים טקס מרשים של חילופי המשמר אליו נוהרים המונים.
הארכיטקטורה הקוריאנית חדשנית ומספר מבנים בסיאול למשל מהווים אבני דרך בארכיטקטורה של העולם המערבי
כמו בנין עיריית סיאול שמכוסה במסך של צמחייה ירוקה
או המבנה העצום שנראה כחללית שתוכנן בידי אדריכלית ממוצא עיראקי.
העיר סיאול שימרה את הרובע העתיק של העיר על הסימטאות והמיבנים הקוריאנים של פעם.
לא הרחק מסיאול נמצאת נקודת הגבול שמקשרת את שתי הקוריאות . הדרום קוריאנים מקווים שיצליחו ליצור מערכת יחסים תקינה עם הצפון בינתיים זה לא נראה שהדבר מצליח
לאור אישיותו הבלתי צפויה של מנהיגה של צפון קוריאה. .
בעיר ג'ונג'ו ביקרנו במוזיאון נייר המופק מעץ התות ובמוזיאון המניפות וברובע העתיק של העיר.
בשמורת הר ג'ירי בקרנו בכפר ה"עגורים הכחולים" שנבנה על ידי גורו מקומי שמאמין בחזרה לחיי הטבע. .
ביקור מעניין נוסף היה בעיר השניה בגודלה בבוסאן שהפכה כמעט לעיר עתידנית , העיר שימרה את רובע הפליטים שנהרו לעיר בזמן המלחמה
והפכה אותו כיום למין גלריה עירונית מרשימה. מבוסאן המראנו לביקור באי ג'ג'ו שהוא ממקור געשי
סיירנו במערת לאבה מהארוכות בעולם. בסופה עומד מגדל עשוי מלאבה בגובה 7 מטרים.
באי זה ממוקם ההר הלסן שהוא הר געש כבוי שפסגתו מגיעה לגובה של 1950 מטרים.
בקרנו באי בפארק אבנים שבו כ-500 אבנים גדולות המסמלות אגדה קוריאנית מקומית.
לקינוח סיירנו באי ביער ארזים קסום אליו נוהרים תיירים ללכת לאיבוד בין עציו הזקופים.
המשך הסיור שלנו היה בקוריאה הסופר מודרנית וחווינו ביקור בקו הייצור של מכוניות יונדאי
היה זה מדהים לראות כיצד יוצאת כל 9 שניות מכונית מקו הייצור על מנת להשלח ללקוחות ברחבי העולם.
אין ספק שהטיול בדרום קוריאה , בערים ובשמורות הטבע שלה משאיר תחושה שעדיין לא מיצינו את כל החוויות שדרום קוריאה מציעה לתיירים המבקרים בה.
