רחוב הולנדי
אופניים פרחוניות באמסטרדם, הולנד-ברבור שורד בתעלות אמסטרדםרחוב הולנדי

שתי ארצות שלוות שאנו מקנאים בהן – שוויץ על הריה השגיאים ו-הולנד על תעלותיה

בהולנד ובשוויץ כמו ישראלים רבים בקרתי לא מעט פעמים . בשוויץ למדתי להחליק באתרי הסקי בגשטאד . למדתי במשך שבוע להחליק בשלג.
בסוף אמר לי המדריך השוויצרי שאני כבר יכול להתנסות בהחלקה עצמית . התחלתי לגלוש וצברתי מהירות ולפתע התפצל המסלול לשניים , למתחילים ולמתקדמים ,
לפני שקלטתי את המצב החדש מצאתי את עצמי צובר מהירות במורד למתקדמים ואיבדתי את השליטה, מצאתי את עצמי מעופף באוויר ונוחת לתוך רפת שוויצרית ופרות מלקקות את פני
להבין מהו האוכל המוזר שנחת להם בשוקת. מזלי שהמחליקיים עפו ממני ולא שברתי את רגלי.
טיילתי ברחבי שוויץ לא מעט גם כמדריך קבוצות וגם ככתב תיירות. בהזדמנות אחת שהיתי עם קבוצת עיתונאים אורחים של חברת "סוויס-אייר" ,
טיילנו בהרי האלפים ובערים הציוריות וביום האחרון העניקו לנו כרטיס רכבת במחלקה הראשונה ויכלנו לבחור בכל יעד בו חשקנו בשוויץ .
אני בחרתי בקנטון האיטלקי טיצ'יאנו . ישבתי לבד בקרון המסעדה צופה בנוף המדהים החולף לנגד עיני וחשבתי שאלוהים אכן אוהב אותי.
בתחנה הבאה עלתה חבורה של ערבים שנראו כמו מחבלים בחופשה ומכל השולחנות בחרו להתיישב סביבי בשולחן .
ברגע זה הסתיימה הנאתי מהנסיעה. יש לציין שגם הביקור במפלי הריין המרשימים בגבול שוויץ עם גרמניה הוא משיב נפש למי שבא כמונו מארץ צחיחה למדי
גם בביקורי הרבים בהולנד נהנתי מאוד, באחד הפעמים שהיתי עם צאצאי למשך שבועיים בכפר נופש הולנדי והיתה זו חוויה מתקנת ,לצאת עם כל המשפחה לדווש באופניים בסביבה הכפרית.
נהנתי מטעימות של גבינות הולנדיות ומביקור בשוק הפרחים ההולנדי
אבל עיקר ההנאה בהולנד הוא בשהייה באמסטרדם ומהביקור בשכיות החמדה שלה ובעיקר מחיי הלילה העליזים שבה.
זכיתי גם לשוט בספינת נהר על נהר הריין בהפלגה שיצאה מאמסטרדם והסתיימה בעיר באזל בשוויץ . גם מספר הפלגות בים הבלטי שהגיעו לסנט פטרסבורג יצאו מהעיר אמסטרדם
העניקו לנו הזדמנות להינות משהיות נוספות בעיר ההולנדית המרשימה והייחודית הזו

אזרחי פמפלונה חוגגים ברחובות חג מסורתי
אביר ממסעי הצלב במוזיאון ברצלונהאוכלים המבורגר במסעדת חוף בטננריףאזרחי פמפלונה חוגגים ברחובות חג מסורתי

ספרד

היה לי העונג לבקר בספרד פעמים רבות בטיולים אישיים עם חניתה אשתי , שכרתי פעם קטנוע בקוסטה בראבו וחניתה הודיעה לי ששעונה היקר אבד בעת הנסיעה . קבלתי פצויים מחברת הביטוח ולאחר חדשים רבים התברר לי שהשעון צנח לכיסי בווסט מעור , אותו לבשתי באותה נסיעה. פניתי לסוכן הביטוח להחזיר את הפיצוי שקבלתי. הוא אמר שאשכח מהעניין שכן הפרוצדורה הקשורה בהחזר תהיה כל כך מסובכת שמוטב לא להתחיל בה. בקרתי מספר פעמים בספרד כמדריך קבוצות ובעיקר במדריד על אוצרותיה ובעיר טולידו על עברה היהודי. . ערכתי עם בת זוגי צביה סיור ברכב מברצלונה לעבר הרי הפירי,נאים ובקרנו בין השאר בעיר פמפלונה בה נערך מדי שנה מירוץ שוורים מוטרף בחוצות העיר. המשכנו לעבר המדינה הקטנטונת אנדורה השוכנת בהרי הפירנאים שהפכה לחנות "דיוטי-פרי" גדולה. אך עיקר ההנאה היתה בטיול בחבל הבאסקים בעיר גרניקה שנהרסה במלחמת אזרחים והצייר פיקאסו הנציח אותה ביצירה הנקראת על שם העיר. הוא הרשה להציג את היצירה בספרד רק לאחר מותו של הגנרל פרנקו.
בגרניקה נמצא גם אולם הפרלמנט של חבל הבאסקים שנהנה מאוטנומיה מסוימת . ערי חבל הבאסקים הם יפהפיות ביחוד הערים לאורך הרביירה של הים הצפוני. בעיר הבאסקית בילבאו נמצא מוזיאון גוגנהיים המדהים . שעיצובו מושך רבבות תיירים מכל העולם. בעיר הבאסקית ויטוריה ובעיר סאן סבסטיאן נהננו מארוחות שחיתות במסעדות בעלות כוכבי מישלן, מתברר שיש יותר מסעדות גורמה בחבל הבאסקים מאשר בכל איזור אחר באירופה. אך העיר שזכתה לאהבתנו וחזרנו אליה מספר רב של פעמים היתה העיר הקטאלונית ברצלונה, על יצירתיו של האדיכל גאודי וכמובן שדרות הראמבלס עם הפסלים החיים העומדים בכל פינה.
שם ברובע העתיק של ברצלונה , גילינו גם בית כנסת עתיק שריד ליהודי ספרד. בעיר התרבותית הזו ברצלונה חזינו בהפגנות רבות שנערכות בעיר ודורשות עצמאות לקטלוניה.
במוזיאון העירוני של ברצלונה ,התבוננו בתערוכות המבכות את התבוסה של הרפובלקנים במלחמת האזרחים ובקרנו גם בעמק הנופלים שבנה פרנקו להנצחת חייליו שנהרגו באותה מלחמה
ראינו את הצלב הענק שהוקם במקום ואת הכנסיה הענקית שנחפרה בתוך הסלע בעבודת הכפיים של שבויי המלחמה מהצבא הרפובלקני.
מברצלונה יצאנו להפלגות רבות ביעדים כמו פלמה דה מיורקה וביחוד להפלגה שפקדה את כל האיים הקאנריים , היה מעניין לראות את ההבדלים בין כל אי ואי .בטננריף היתה לנו הזדמנות לשהות שבועיים ארוכים. ולטייל באי לאורכו ולרוחבו. זכיתי בזמנו ככתב תיירות להיות אורח של משרד התיירות הספרדי וליהנות מאירוח בבתי מלון ייחודיים שהוקמו במנזרים ובמבצרים עתיקים..

המקדש הלבן שלמרבה הפלא אינו מצופה בזהב כמו מקדשים בורמה האחרים
ההון העצום המושקע במקדשים לעומת העם המתפרנס מרוכלות זעירהאחד המקדשים העתיקים במינאמר שנבנה מעץהמקדש הלבן שלמרבה הפלא אינו מצופה בזהב כמו מקדשים בורמה האחרים

מיאנמר (בורמה)

בימי חלדי יצא לי לבקר 3 פעמים במדינה המעניינת הזו בורמה הנקראת כיום בשם מיאנמר. בביקור הראשון שנערך בשלהי שנות התשעים נדהמנו מהעליבות של התושבים בה הילדים הפכו למקבצי נדבות וברחובות נעו אוטובוסים "שוסונים" עתיקים שנרכשו מישראל עדין עם המספרים 4 ו-5 , קווי תחבורה שנותרו מתל אביב. הפער בין מקדשי הזהב של שווהדאגון השוכנים על גבעה במרכז העיר יאנגון לבין רמת החיים של התושבים היתה אדירה. בכבישים נעו מכוניות עתיקות והג'יפים החדישים שנסעו היו שייכים לאנשי החונטה הצבאית השלטת.
מכל תייר נדרש אז להחליף 300 דולר בשער הרשמי שהוא היה נמוך במאות אחוזים מהשער בשוק השחור המקומי. היתה תחושה שהתיירים נמצאים במעקב.

לעומת זאת בביקור האחרון שערכתי עם ידיד ב-2019 האווירה היתה שונה לחלוטין . היתה פתיחות רבה לתיירים ובתי מלון ומסעדות ברמה צצו בכל עיר ובכל אתר תיירות .
גם רמת החיים של התושבים עלתה פלאים . הוכחה מוחלטת שדמוקרטיה מולידה שינוי בכל מערכות החיים. זאת למרות שהמדריכים המקומיים לחשו לנו שאין מדובר עדין בדמוקרטיה של ממש. שכן הכת הצבאית עדין שולטת מאחורי הקלעים ומעמדה של המנהיגה הפופולארית סו צ'י הוא סמלי בעיקר

שבטי הבאטאק בסלאוואסי
אריות חצובים באבן במקדשאוראנג אוטאנג בא לבקרשבטי הבאטאק בסלאוואסי

אינדונזיה

באינדונזיה בקרתי במהלך טיול סובב עולם שערכתי עם מספר ידידים, היה זה מרגש לבקר בארץ מוסלמית שדווקא מקבלת בחיוך ישראלים
ושהקיצוניות המוסלמית לא הפכה לשנאה לא רציונלית ליהודים בכלל ולישראלים בפרט.
הביקור בארכיפלג העצום הזה,שאנו הסתפקנו רק בדוגמיות של 5 איים מתוכו . שכן יש צורך בתקופת חים שלימה כדי לרדת לעומקו..
אתה כישראלי מתפעל מהמקדשים המרשימים שנותרו מתרבויות עתיקות ששלטו בזמנו באינדונזיה.
המפגש עם תרבויות כה מוזרות ושונות באיי אינדונזיה השונים פתח לנו חלון לעולם אחר של אמונות או מנהגים. אין ספק שהמעניין והמוזר שבהם היה באי סלוואסי
תרבות הטוראג'ה על מנהגי הקבורה הייחודיים שלהם

לשוט בסירה בקניון ורדון המרשים
אמן מצייר לפני הקתדרלה בשרבורגאמנות מודרנית על הקיר במוזיאון בניצהלשוט בסירה בקניון ורדון המרשים

צרפת

צרפת היא אחת מאותם ארצות שאתה מוכן לבקר בה שוב ושוב ולגלות פנים ונופים חדשים בכל ביקור ולמלא את הבטריות לביקור הבא.
האטרקציות המרשימות של פאריז ואתרי הנופים והערים השונות ממרסיי וניצה בדרום ועד ערים מעניינות אחרות באזורים אחרים של צרפת כמו ליון, אוקסר, שרבורג, לייל, נאנט וטולוז . לכל עיר יש את האופי והאטרקציות שלה שלא לדבר על הנופים המרהיבים במחוזות השונים כמו עמק הלואר, איזור נורמדי, ברטאן, פרובאנס וקניון ורדון
וכל חוף התכלת (קוט ד'אזור) לאורך ים התיכון , לא לחינם צרפת היא הארץ המתוירת ביותר בעולם ולפני התחלת מגפת הקורנה פקדו אותה כל שנה הכשמונים מליון תיירים כל שנה

4 הנשיאים בהר רושמור
אדם וחווה בהיכל הקודש המורמוני נראים כמו כוכבי קולנוע אמריקניםאגם במדבר בדרום דקוטה4 הנשיאים בהר רושמור

הטיול הגדול-סובב ארצות הברית

הביקור הראשון שערכתי בארצות הברית היה בשנות השבעים המוקדמות יחד עם חבר בשם דן עם שלם . הטיול היה מבוסס על שהייה בבתי קרובים ברחבי מדינת הענק ועל אירוח בידי חברת " גריי ליין " כעיתונאים . . בניו יורק למשל, התארחנו אצל רופא, חבר של אבי שיצר עבורנו את כל הקשרים המשפחתיים, . טיילנו בניו יורק ברכבת התחתית ובכל תחנה ששמה נשמע מעניין יצאנו והסתובבנו באיזור.
כך המשכנו עד שעות הלילה והרעב החל להציק לנו , החלטנו שבתחנה הבאה נרד ונחפש קפה וסנדוויץ. .
לרוע מזלנו יצאנו מבלי לדעת ברובע הארלם ונכנסנו לבית קפה גדול ממול לתחנה ., אלו אחד מהרגעים בחיים שאתה יודע שעשית שגיאה אך אינך יכול לחזור ממנה.
המקום כולו היה מלא באפרו-אמריקנים מפחידים למדי ובכמה נערות שחורות עם פאות בלונדיניות. כל המבטים הוסבו אלינו ודממה השתררה ,בקפה כולו.
הזמנו בשלווה קפה וסנדוויץ שעלה פרוטות . כל הקהל בקפה, עקב אחרי כל נגיסה. לחשתי לדן חברי, כשנגמור את שתיית הקפה ניסוג מיידית לתחנת ה"סאבוויי" הסמוכה,
רק שישים לב אם לא קמים כמה מפחידים בעקבותינו, נמלטנו כל עוד נפשנו בנו ועלינו על הרכבת הראשונה שהגיעה למקום.
הרופא המארח היה חיוור כסיד כאשר שמע על הרפתקאותינו, אז רמת הפשיעה בעיר היתה בשיאה.
מאז אותו ביקור שבו טיילנו ברחבי ארצות הברית כחודשיים . הגעתי לארצות הברית עשרות פעמים , בחלקם כעיתונאי ובחלקם בטיולים פרטיים
ובשנות השמונים והתשעים הדרכתי קבוצות של קרנות השתלמות בסיורים שנמשכו למעלה מחודש וכללו גם גיחה למכסיקו. הייתי משוכנע שאני כבר מכיר היטב את ארצות הברית .
אך רק לאחר הסיור בן חצי השנה שערכתי מסביב לארצות הברית ובתום סיורים ספציפיים שערכתי במדינה הגדולה, כמו בעקבות העבדים המשוחררים בדרום ובמזרח ארה"ב
או בשייט של שבוע בנהר המיסיסיפי מניו אורליאנס לממפיס רק אז הרגשתי שאני מכיר היטב למדי את המדינות השונות במרחבי ארצות הברית,
הכרות עם חברות אנושיות שונות המאכלסות מדינות שונות, החל מהוואספים הליברלים בצפון מזרח המדינה . במדינות כמו מיין, רוד איילנד, אפ סטייט ניו יורק לעומת אנשי הצווארון הכחול
ותומכי הקונפדרציה בדרום העמוק של ארצות הברית במדינות כמו ג'ורג'יה, אלבמה ודרום קרולינה. שמלחמת האזרחים עדין טריה עבורם
שלא לדבר על האוונגליסטים ותושבי המדינות החקלאיות האמריקניות שהם שונים לגמרי לעומת הפתיחות והליברליות שאתה מוצא בקליפורניה ובדרום מיאמי
בצניעות אעיד על עצמי שאני מכיר את ארצות הברית טוב יותר ממרבית הנשיאים שטרם בחירות מגיעים לכל מקום לנאום ולמסתלקים מיד ליעד הבא.
. לי היה הכבוד לבקר ולפגוש את המיגוון הגדול של תושבי ארצות הברית. עדין המעצמה הגדולה בתבל..

פנים הארמון שהפך למוזיאון- הארמיטאז'

רוסיה- מעצמה שהאזרח הקטן נותר בה מאחור

רוסיה ,- ברית המועצות לשעבר תמיד עניינה בגלל הפער העצום בין היותה מעצמה גלובלית ואימפריה גלובלית לבין המסלול ההיסטורי שלה החל מתקופת הצארים המפוארת, המהפכה הבולשיבקית ומשטר האימים בתקופת סטאלין, מלחמת העולם השניה שהפכה אותה למעצמה שאיימה על העולם החופשי, התמוטטה הכלכלית והתפרקות האימפריה הסובייטית והמצב של היום בו השליט פוטין נצר למשטרה החשאית הק.ג.ב מנסה להחזיר אותה למנהיגות עולמית. פעמיים בקרתי בה במסגרת שייט בים הבלטי וביקור בסט. פטרסבורג על שרידי הפאר של התקופה הצארית כולל כמובן המוזיאון המדהים ההרמיטאג'. שנים אחר כך בקרתי במוסקבה בדרכנו לשייט ביפן והקדשנו את זמננו לביקור באתרי הבירה הרוסית המרשימה. אך לא ותרנו גם על ההנאה בשהייה ברבריירה של הים השחור בעיר סוצ'י וסביבותיה שגם סטאלין וגם פוטין בנו להם בתי קייט במקום.

גשר עתיק בדרזדן
בשבילי היער השחורגינה עם קדוש בחצר בעמק הרייןגשר עתיק בדרזדן

גרמניה-ארץ של זכרונות כואבים

בגרמניה יצא לי לבקר מספר רב של פעמים , הפעם הראשונה היתה בשנות השבעים המוקדמות ,כאשר הייתי עדין סטודנט ופגשתי בחורה גרמנית שהזמינה אותי להתארח בביתה שבשטוטגרט ולהמשיך מאוחר יותר ליעדי המקורי בשוויץ, הוריה קיבלו אותי יפה והזמינו אותי לארוחת ערב . אביה סיפר לי שהוא מעריץ את צה"ל שאימץ את שיטת ה"בליץ קריג" הגרמנית ושהוא עצמו היה אוברשטרומפיהרר (סא"ל) בואפן ס.ס. הייתי המום הוא המשיך ואמר שהישראלים שונים לחלוטין מהיהודים שתפשו את כל המשרות בגרמניה בתקופה הטרום נאצית . קמתי והודעתי שאני לא מוכן לשהות דקה נוספת בביתו של קצין ס.ס. .בתו הזילה דמעות ואמרה שמעולם אביה לא דיבר על עברו הצבאי. בקיצור נמלטתי לאכסניה והמשכתי מאוחר יותר לשוויץ. שנים לאחר מכן הייתי מוזמן על ידי לופטהנזה לביקורים רבים באתרים שונים בגרמניה יחד עם עתונאים נוספים , בין השאר ביעדי מרחצאות בבוואריה ובאתרי נוף גרמניים רבים, הייתי גם בסיור עתונאי שנועד להכשיר בזמנו את הקזינו ביריחו. כדי לשכנע אותנו שמדובר במפעל כשר שמאחורי עומד בנק אוף אוסטריה והמשקיע היהודי מרטין שלאף. כאשר בקרנו בקאזינו בעיירת הנופש באדן באדן קיבל אותנו מנהל המקום בהקשת עקבים פרוסית לפי מיטב המסורת של הצבא הגרמני.
מאז סיירתי לא פעם עם חברים ביער השחור ועם זוגתי צביה בערי גרמניה הגדולות כמו ברלין, פרנקפורט ומינכן . תמיד נסיתי להבין את הנפש הגרמנית
של עם סופר תרבותי ששקע לתהומות של שנאה ואכזריות בעקבות שלטון נאצי רצחני.
למרות התרומה העצומה של היהודים במשך כל הדורות לתרבות הגרמנית. לא פחות מעשרת אלפים יהודים זכו לעיטורי גבורה בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה .
למעלה מ-3000 "גיבורים" יהודים התכנסו אחרי ליל הבדולח בבית הכנסת המרכזי בברלין וחתמו על עצומה לשלטון הנאצי באמצעותה הודיעו שהם פטריוטים גרמנים אמיתיים . אלו היו אגב, היהודים הראשונים שנשלחו לאושויץ מברלין שכן כתובותיהם היו בידי הנאצים.

מגדל אייפל מואר, כריסטמס, פריז
אמנים מופיעים בשירים צרפתיים (שאנסון) בפריזשער הניצחון פריזמגדל אייפל מואר, כריסטמס, פריז

פריז, צרפת

פאריז , בירת צרפת היא עיר שמעוררת תשוקה בלב כל רואיה, כיכר הטורקדרו, כנסיית הנוטרדאם שעלתה אמנם באש אך משתפצת בקדחתנות, השאנז אליזה , שער הנצחון, הסקרהקר , וכמובן מגדל אייפל שהפך לסמלה של העיר והוקם למעשה עבור תערוכה עולמית שנערכה בסוף המאה התשע עשרה בפאריז,. שלא לדבר על המוזיאונים ,הארמונות ומבני הציבור המפוארים
ועל נהר הסיין היפהפה הזורם לאורכה. .הרחובות והשדרות הרחבים מעניקים לעיר תחושה של "מרכז העולם", פאריז לא שוקטת על שמריה
היא משתנה מדי עשור ומפתחת מרכזים ואטרקציות נוספות. משנות השבעים צמחו בה "מרכז פומפידו ", איזור הקניות " לה-האל" וגורדי השחקים של רובע המגורים "לה-דפאנס" .
שלא לדבר על אטרקציות ומוקדי תיור ובילוי נוספים.
יש לציין שיופיה של העיר לא נולד בבת אחת אלא בתהליך הדרגתי שבו תרמו שליטי צרפת להפיכתה של פאריז ליפהפיה עולמית. עיקר הדחיפה באה עם סלילת שדרות ה"שאנז-אליזה" על חשבון שכונות עוני שהיו במקום בתקופתו של נפוליאון השלישי. אך כל דור ושליטיו תרם למראה של פאריז עיר האורות המרשימה