ארכיון המחבר: ג'קסי ג'קסון

הודו-תת יבשת שמורכבת מצירוף של עושר מדהים ועוני מחריד

ערכתי בהודו כאמור מספר ביקורים וטיולים, הראשון והמעניים שבכולם היה במסגרת משלחת של חילופי סטודנטים מהחוג לגיאוגרפיה של אוניברסיטת תל אביב עם סטודנטים מאוניברסיטת בומביי
בין החוויות שזכינו להם היתה בעת החזרה לעיר פנטה בצפון הודו מביקור בנפאל הקסומה. היה זה בשנות השבעים השתכנו בארמון מהארג'ה שהפך למלון ומשרתים עם נוצות טווס רצו אחרי כל אורח לנפנף לו כמין מזגן נייד. פרופ' ברוור ראש החוג, ביקשני להצטרף אליו כדי לגשת למשרד איר אינדיה לערוך קונפרמישן לכרטיסי הטיסה לניו דלהי .
הגענו למשרד של חברת התעופה . הפקידים אפילו לא הרימו את עינם כדי לברר מה הביא שני יצורים מוזרים כמונו למשרדה של חברת התעופה.
רק אחרי שהניח פרופ' ברוור את חפיסת הסיגריות "פליירס" השניה החל לגלות בנו עניין אחד הפקידים .
אמרנו לו שאנו מעוניינים לשריין את מקומינו בטיסה שתערך עוד 3 ימים לניו דלהי ומשם לישראל.
הפקיד אמר שיוכל להטיס אותנו בקבוצות של שנים שלושה ותוך קרוב לחודש נגיע כולנו לדלהי. .
הזדעקנו שנפסיד את טיסת ההמשך לישראל אך הפקיד לא התרגש הוא טען שהיתה שביתה בחברת התעופה,
התברר שהשביתה היתה לפני כחצי שנה אך הם עדין לא התארגנו . חזרנו למלון והתלוננתי בפני בעל המלון שכך,הודו לא תעודד את התיירות אליה .
הוא אמר לי שאחיו הוא מושל המחוז והוא יבוא בערב לפתור את הבעייה . הגיע המושל החייכן ואמר שהוא פתר את הבעייה ומחר יגיע אוטובוס שיסיע את הקבוצה כלולה לדלהי.
למחרת מגיע אוטובוס הודי עם תוספות בניה מעץ, ללא מזגן כמובן, את המזוודות קשרו על הגג ושני הודים ישבו על המזוודות לשמור עליהם
הם נראו כל ערב כענן אבק אחרי שהורידו אותם מגג האוטובוס נהג האוטובוס עצמו הגיע עם 3 עוזרים כשהוא אוחז קופסה שנראתה כמו טרנזיסטור
והתברר שבתוכה שוכן פסל של האלילה שיווה שהנהג התפלל אליה ארוכות לפני הנסיעה. . העוזר התיישב למרגלותיו של הנהג והתחיל ללעוס משהו
שלאחר דקות ארוכות העביר אותו לנהג שהחל ללעוס את אותו גוש בעונג רב. התברר שמדובר בגאט שעוזרו לועסו תחילה לספוג את המרירות
וכזו נגמרת הוא העביר את הגאט לנהג.
שני עוזרים נוספים ישבו על החלון האחורי ובעזרת דפיקות באבנים סימנו לנהג את האפשרויות בנסיעה לאחור.
בקיצור צוות של ג'מבו לאוטובוס הודי שכולו מכוסה על דפנותיו בציורי אלילים. צבעוניים
הדרך בה נסענו היתה בדרכים לא דרכים בין פילים ועגלות שוורים באחד האזורים שכוחי האל של הודו עד שהגענו לניו דלהי.
מאז בקרתי פעמים נוספות בהודו כמדריך קבוצות במסלול השיגרתי של הערים התיירותיות בהודו,
בבומביי , דלהי, וראנסי וכלכותה ובסרינגר ואפילו צירפו למסלול הטיול של הקבוצות אותן הדרכתי גם ביקור בנפאל החמודה על הרי ההימלאייה.
אחת החוויות שזכורות לי מאותם ביקורים היה הכאשר ירדתי ברגל באחד המקדשים בבומביי פנה אלי פאקיר הודי שכל רכושו היה מחצלת קש וקערה
בה הודים עניים תרמו לו מאכלים . האיש דיבר אנגלית מצויינת ושמח לקראתי כאשר נודע לו שאני ישראלי.
התברר שהוא היה מנכ"ל של חברת ענק וחונך באנגליה ובשלב מסוים בחיו החליט לוותר על רכושו הגשמי ולהתמסר לחיי נזיר הינדי. האיש חייך ונראה מאושר ביותר.
לאחר חזרתי ארצה טסתי לארצות הברית ובקרתי ידידה שהיתה מלכת יופי ונישאה לאיש עסקים אמריקני בשם מייק טיינס.
האיש היה חביב אך כל הזמן קיטר באוזני שילדיו הבוגרים מאשתו הראשונה ממתינים למותו ומצפים לירושה, אוה אשה גם מציקה לו כל הזמן על כך שהעדיף יפהפיה צעירה על פניה.
אמרתי לו שרק לאחרונה חזרתי מהודו ושם פגשתי נזיר מקומי שכל רכושו היה מחצלת קש וקערה ונראה כמאושר באדם ואילו הוא עם כל רכושו והמיליונים שצבר נשמע לי אומלל למדי.