ילד נוסף שהשתייך לחבורת הילדים שנהגה ללכת בצוותא הביתה מבית הספר ששכן ליד הכנסת הראשון (בית פרומין) לכיוון רחביה ושכונת טלביה היה נפתלי רפפורט שהתגורר ברח' בלפור, בבית ערבי לא הרחק מבית ראש הממשלה של היום. אותו נפתלי היה ילד מגודל, בן יחיד למשפחה שכולה בנות . הוא הצטיין בענפי ספורט שונים ואגדות הילכו עליו שהוא נוהג…
בשנים הראשונות למגורים בטלביה נהגנו, אחותי שולה ואנוכי, לנסוע באופניים אמריקניות שקבלנו כשי מאחת נסיעותיו של אבי. באותה תקופה נדנדתי יותר מדי לשולה. היא נהגה לדווש באופניים לפני, מבלי להוציא מילה לכיווני , דבר שהרגיז אותי למדי. בתור תלמידי גימנסיה , היינו חבורת ילדים שנהגנו להלוך יחדיו עם תום הלימודים לעבר שכונות מגורנו ברחביה ובטלביה. תוך…
כאשר נפטרה בשנות החמישים, דודתי מרגלית מסרטן והותירה 2 בנות שאחת מהן לאה היתה בת 16 והשניה רותי כבת 13 הן הפכו להיות בנות משפחה לכל דבר. אביהם פנחס אדלר, שימש כ"שף", טבח ראשי על סיפון אניות הנוסעים "שלום" של "צים" ולא יכל לטפל בבנות בעצמו. כך שבנות הדודה הפכו לחלק אינטגרלי של משפחתנו הקטנה. לאה הבכורה…
הבית בטלביה הפך למקום עליה לרגל משפחתי. מדובר בשני בתים שהיו מחוברים בחצר משותפת מרוצפת. בקומה התחתונה של ביתנו התגוררו שתי משפחות, האחת משפחת חי שהיתה ממוצא פרסי, כמדומני, ואדון אברהם חי שהיה אינסטלטור ו"כלבויניק" שפתר בעיות שהתעוררו מדי פעם בבית. המשפחה השנייה הייתה של מהנדס במע"ץ ממוצא רוסי, זוג ללא ילדים ששמו פרח מזכרוני.…
כאשר הייתי בגיל 9 בתום כיתה ו' הגשימה אמי חלום עתיק ורכשה דירת ענק בשכונת "טלביה". אבי, מונה לאחר מלחמת השחרור כעובד במחלקת ה"אפוטרופוס על נכסי הנפקדים", דהיינו ממונה מטעם ממשלת ישראל על כל אותם בתי פאר בשכונות הערביות, של עשירים שנטשו את בתיהם ונמלטו. בתפקידו הבכיר דאז, יכול היה לרכוש כל בית שהיה מעוניין…
בשנים הראשונות של לימודי נהגנו אני וחברי לכיתה, יוסי צחי ז"ל לבלות את השעות שלאחר הלימודים במשחקים שובבים. היתה לנו מעין מחתרת ילדותית ששאבה את השראתה מספרי "חסמבה" של יגאל מוסינזון, ששנים רבות לאחר מכן זכיתי להכירו ולהפוך לידידו. הכנופיה המאולתרת שלנו עסקה באיסוף שלדים ועצמות שמצאנו במערות הקבורה של בית הקברות המוסלמי "ממילא" שהיה…
סיפור זה מובא כאן מילה במילה מאת אחותי, שולמית: אירוע גדול שזכור לי מתקופת ילדותי ברחוב הלל בירושלים בשנת הקמת המדינה וייסוד הכנסת ששכנה ממש ליד הבית שבו גרתי. חברי הכנסת היו באים מתל אביב וממקומות אחרים בארץ כדי להשתתף בישיבות הכנסת . מאחר והיה מאד קשה לנסוע בכבישים , היו חברי הכנסת לנים…
הדירה בה התגוררנו בשנותי הראשונות שכנה ברח' הלל, על אותו קטע רחוב קצר שהפריד בין מלון עדן לבניין "פרומין", ששימש אז משכנה של הכנסת הראשונה. כל גדולי העם של המדינה העברית הצעירה ומעוררת התקווה נהגו להלוך רגלית בין חדרם במלון "עדן" לבין אותה כנסת ישנה. אנו הקטנים, נהגנו להמתין לכל אותם מכובדים ולהחתים בפנקסנו את גדולי…
באחד מחודשי הקיץ, בשנת 2011, הוזמנתי אחר כבוד להפגש עם בני כתתי מבית הספר העממי בכיתה בה למדנו לפני למעלה מיובל חיים. היה זה במסגרת אירוע שאירגן הרב יוחנן פריד לצאצאיו וכונה בשם "תחנות בחייו". הרב פריד זכה ללא מעט נכדים ונכדות הוא הדפיס חולצות מודפסות מיוחדות לרגל האירוע. התחנה הראשונה שהציג בפני משפחתו היה מיפגש…
יום אחד, דומני כאשר הייתי בכיתה ו', נכנס מחנך הכיתה מר וירצבורג, אדם שסבר פניו היה תמיד רציני. ידו נפגעה מהתפוצצות רימון יד במלחמת השחרור. הוא היה מורה מעולה ומחמיר למדי שלא היה ידוע בחוש ההומור שלו דווקא. היה זה שיעור שהוקדש לראשי תיבות בשפה העברית. לקיצורים כגון שה"י, פה"י, עיה"ק ודומיו. לפתע הניח שטר…
