בטקס חגיגי בבניין העיריה במיטליני בירת האי לסבוס הוענקה לי מדליית זהב על תרומתי לתיירות ליוון . היה זה לאחר ביקור כעתונאי תיירות באי הזה שהוצע כאתר תיירותי לתיירים ישראלים . האי לסבוס הוא השלישי בגודלו בין איי יוון אך בגלל סמיכותו לטורקיה היססו השלטונות היוונים להשקיע בתשתיות שלו.
יו"ר איגוד המלונאים של האי קונן באוזני בעת ביקורי באי שהאיזור התיירותי של האי הוא בצפון לסבוס
אך הנמל ושדה התעופה של האי ממוקמים בדרום האי ויש צורך לשנע את כל התיירים במשך שעתיים וחצי עד למלונות הממוקמים בצפון האי .
בתום הביקור בלסבוס המראתי לביקור בלונדון ונפגשתי עם ידיד בשם מוטי תג'ר שהיה בעל חברת להקמת תשתיות גדולה,
היה זה כשנתיים לפני האולימפיאדה שנערכה באתונה. כשנודע לידידי שזה עתה הגעתי מיוון הוא צהל שכן הבנק העולמי הציע סכומי כסף אדירים להקמת תשתיות ביוון.
והתעניין במידה ויש לי קשרים ביוון, שאלתי אותו אם הוא מעוניין להקים נמל או שדה תעופה באי לסבוס .
מיד צלצלנו לאותו יווני בלסבוס ולמחרת היינו כבר באי ובסיור שערכנו התברר שניתן להעמיק נמל דייגים בצפון האי ולשדרג שדה תעופה צבאי בצפון האי
ולהפכו לשדה שיוכל לקלוט טיסות צ'ארטר. השמחה היתה רבה ושר התיירות הגיע לאי
ולכבוד חתימת ההסכם ערכו אירוע בעיריית מיטליני ושם הוענקה לי מדליה מזהב ומפות עתיקות של האי להנצחת תרומתי לשיפור תשתית התיירות המקומית.
למרות החגיגות שנערכו, לצערי ,,הפרוייקטים לא בוצעו שכן הבירוקרטיה ביוון גרועה יותר מאצלנו. רק המדליה והמפות נותרו ברשותי.
בתקופה המדוברת הייתי כמעט כל סופשבוע באי יווני אחר , שכן ארקיע וישראייר ביקשו מעתונאי תיירות לכתוב על האיים שהוצעו כיעדי תיירות לתיירים ישראלים ..
שנים לפני כן בקרתי ביוון לאחר שהוזמנתי להיות שופט בתחרות יופי בשם ה"ליידי של הבלקנים" במלון פאר בשם פורטו קאראס שהוקם באיזור חלקידיקי בצפון יוון
באיזור חלקידיקי שבו 3 אצבעות יבשתיות נכנסות לעומק הים האיגאי .
הוזמנתי עקב היותי (ברוב עוונותי) כעורך הגרפי של שבועון לאשה ,חבר בוועדה שמיינה מדי שנה מועמדות לתחרות "מלכת היופי" ..
המלון בו שהיתי היה ברמה של 6 כוכבים והוקם בידי איל ספנות יווני בשם קאראס. שהזדמן לאיזור והתפעל מהנוף והתעניין באפשרות לבנות שם בית.
התברר לו שניתן לרכוש רק 300 קמ"ר מהכנסיה היוונית האורתודוכוסית והשטח כולל גם עיירה בשם ניאו מרמריס .
אותו איל ספנות רכש את השטח והקים כפר אמנים שבו כל אמן יכול להתגורר שנה בחינם בהתניה שיותיר למוזיאון המקומי יצירה שלו .
אלא שכמעט לא היו מבקרים במוזיאון. אז החליט אותו קאראס להקים כפר נופש שתוכנן בידי משרד ארכטיקטים בניו יורק.
המלון הוקם וניתן היה להגיע עם יאכטות לדוכן הקבלה. השמועה על אתר הנופש המופלא עבר מפה לאוזן ומשך תיירים בעלי יכולת מצפון אירופה.
כאשר הגעתי למקום שאלה אותי אשת יחסי הציבור של המלון אם אני מעוניין להכיר את קאראס עצמו.
היא הצביעה על זקן יחף שעמד על החוף והתבונן בתחרות מפרשיות שנערכה במקום . אותו קאראס שמח לקראתי והזמין אותי לאכול ארוחת בוקר על סיפון היאכטה הענקית שלו
שעגנה בסמוך. הוא סיפר לי שהינו כבר דור שלישי לאילי ספנות והוא ממש לא מבין כיצד הישראלים אינם מצליחים לפתור את בעיותיהם עם הפלשתינאים .
שכן היהודים איתם ניהל עסקים ידעו לפתור בעיות בתחכום יתר ומה קרה לנו בישראל שאיבדנו את היכולת הזו.
שאלתי אותו מה גורם למליארדר כמוהו לפתוח עינים בבוקר ,שכן כל קריצה שלו גורמת למשרתים לעבור לדום. תשובתו היתה שאין לו יותר תשוקות אישיות .
הוא הראה לי את החוף בו שכשכו מאות נופשים מאושרים ואמר שהכפר נופש הזה בו השקיע כ-90 מיליון דולר לעולם לא יחזיר את ההשקעה
אך הוא חש סיפוק מזה שבעזרתו הוא גורם אושר לתיירים.
באתר הקסום הזה היתה קבוצת קברניטים מאל על וביניהם אורי יופה בעלה של יונה עטרי שהודיע לי חגיגית שאם אעיז לכתוב מלה על המקום הם יעשו לי "שמיכה"
שכן לקח להם זמן רב לאתר מקום מופלא שכזה .ורק זה חסר שיתחילו לפלוש אליו ישראלים.
אגב, שנים לאחר מכן הגעתי עם קבוצת עיתונאים לביקור חוזר בחלקידיקי, התברר שאותו איל ספנות מת זה מכבר ויש סכסוך ירושה בין צאצאיו
הם רצו להפוך את האתר לקאזינו ונתנו ביודעין למקום המופלא להדרדר למלון מוזנח. לאחרונה לפני כשנה בקרנו שוב בחלקידיקי ביחד עם חבורת זוגות של ידידים ונהננו לשהות באתר נופש אחר בשם "אכטיס" וממנו לצאת לטיולים באתרי האיזור ולשייט מסביב ללשון היבשה אטוס שבה שוכנים עשרות מנזרים עתיקים. אגב, לנשים אסור לדרוך בכף רגלן על אותה לשון יבשה,
כך שהדרת נשים מככבת לא רק אצל החרדים שלנו.
מאז ביקרתי פעמים רבות באיים יוונים כמו קורפו, רודוס , זאקינטוס וסנטוריני חלק במהלך הפלגות בין האיים .
בסלוניקי התרשמתי מביקור בקבר שנחשף של פיליפוס מלך מוקדון , אביו של אלכסנדר הגדול ,
קבר זה התגלה על כל אוצרותיו כולל השלד של אותו מלך שנקבר על שריונו .מצב השלד ענה בדיוק לתיאורו של ההיסטוריון הרודוטוס
שתיאר שאותו פיליפוס ספג בחיו שתי פגיעות חצים, אחד במצחו והשני בברך ואכן בשלד היו פגיעות בדיוק במקומות אותם תיאר ההיסטוריון .
החוויה היוונית המעמיקה היתה כשערכתי עם בת זוגי צביה טיול ברכב שנמשך כחודש שהחל באתונה לעבר חצי האי פילון וממעבר טרמופלי
בו עצרו 300 לוחמים מספרטה את לוחמיו של המלך הפרסי. .
משם שמנו פעמינו אל מנזרי מטאורה השגיאים שהוקמו על צוקים גבוהים. המשכנו לעבר צפון יוון ומשם פנינו אל עבר מערב יוון וירדנו דרומה לאורך חופה המערבי
עד לחצי האי פלופונסוס. בטיול ארוך זה נפגשנו עם העם היווני הנדיב והחייכני . טיול ארוך אחר ערכנו באי כרתים והתפעלנו משרידי התרבות המינואית.
גם באי קפריסין בקרתי פעמים רבות , סיפחתי את קפריסין לתמונות של יוון שכן התרבות היוונית דומיננטית בו למרות שהשלטון הוא עצמאי לחלוטין.
בקפריסין זכיתי לחוויה בלתי שיגרתית , בזמנו היה לי זוג חברים עתונאי בשם אלי נחמיאס שאשתו יעל היתה טייסת צרפתיה שהגיעה ארצה כעולה חדשה
וייבאה מטוס ססנה חד מנועי. יעל נחמיאס הטייסת רצתה לצבור שעות טיסה , כך שכמעט כל סופשבוע באותה תקופה היינו טסים בחברתה ליעדים קרובים בטורקיה ויוון
והתחלקנו כ-5 חברים וחברות בהוצאות הדלק. באחד הפעמים החלטנו לטוס לקפריסין. היה זה לאחר ההשתלטות הטורקית על צפון האי.
נחתנו בשדה התעופה בצד היווני . התברר שהיינו המטוס האזרחי הראשון שנחת באי לאחר הפלישה הטורקית .
הקפריסאים קיבלו את פנינו בכבוד רב . שכרנו רכב ורצינו לנסוע לבקר בצד הטורקי שכן עיקר אתרי האי היפים נותרו תחת שליטה טורקית.
כאשר הגענו בניקוסיה לנקודת הגבול הטורקית נאמר לנו שלא ניתן לעבור עם רכב הנושא מספר קפריסאי יווני לצד הטורקי .
נוכל לטייל חופשי בצד הטורקי רק אם נינחת בפעם הבאה בפמגוסטה..
ויתרנו על הרעיון והתחלנו לטייל בהרי הטרודוס ולפתע מצאנו את עצמנו בצד הטורקי, כנראה שנסענו באיזה כביש נידח בהרים.
טיילנו בצד הטורקי ולקראת ערב תכננו לחזור לצד היווני. לפתע נתקלנו במחסום גבול וחבורה של חיילים טורקים הקיפו אותנו עם רובים מכודנים.
לבסוף הופיע קצין דובר האנגלית ונסינו להסביר לו את סיבת הטעות. לפתע עלה לי רעיון. שאלתי אותו אם הוא שונא את היוונים
הוא כמובן הנהן בהתלהבות , אמרתי שגם אנו שונאים את היוונים יש לנו אפילו חג מיוחד חנוכה נגדם. כהוכחה שרנו לטורקים שיר חנוכה והם אפשרו לנו לחזור לצד היווני.
