ההכרות שלי עם כפר גלעדי, הקיבוץ בקצה אצבע הגליל, היתה דרך חברי ז"ל אמנון ברנזון שהיה בלהקת הנח"ל בזמני וטרח להכיר לי את מקום הולדתו קיבוץ כפר גלעדי. הביקורים בקיבוץ הפגישו אותי עם כמה דמויות מעניינות שחלקם הפכו לחברים טובים שלי כמו למשל שני טייסי הקרב , יצחק ברזילי ודני נוי שהיו טייסי מיראז' אמיצים במלחמת ששת הימים.…
בעת החופשות שלנו מצה"ל היינו נוהגים לשכור מכונית "לארק", שאז שימשה סמל מעמד לגנרלים, ובעזרתה לטייל ברחבי הארץ כאשר הקיבוצניקים שבינינו היו מכינים לנו פחי בנזין כדי לתדלק את הרכב. מחיר ההשכרה היה זול למדי אבל חברות ההשכרה דאז נהגו לגבות סכום על כל קילומטר נסיעה ועל חטאנו אני מתוודה כיום. במוסך הרכב שבפיקוד הנח"ל היינו…
הפעם הראשונה שזכיתי לשזוף את פניה של חניתה היתה כאשר נסעתי בטריומף ספורט האדומה שלי נטולת הגג וברמזור עצר לידי זמיר זיו הרקדן הבלונדי עם שתי חתיכות מופלאות. את האחת יהודית פרי הכרתי במהלך תחרות מלכת היופי שבה היא נבחרה למלכת החן הישראלית.ואני השתייכתי לוועדה שמיינה את המועמדות התברר שהיפהפיה השניה היתה חניתה זהבי רקדנית אקזוטית…
עם העברתי לפיקוד הנח"ל כיורשו של אחי ג'קי ששימש כצייר הפיקוד מספר שנים לפני , הפכתי באחת לברנש נילווה ללהקת הנח"ל. המרתף שהוקצה לי בפיקוד ביפו הפך לחדר המסיבות המועדף על הלהקה, שם שרו – בין השאר – את שירי כלא 6 שגברי בנאי הנחילם לכולם "עוזי, עוזי"… ושירים דומים. חשתי אז שאני טס ברכבת ישירה…
את הטירונות עשיתי כמו כל נחלאי במחנה שמונים, כשבגלל הפה הגדול שלי מצאתי את עצמי לעיתים קרובות רץ עם הרובה למעלה מסביב למחלקה. אך החוויות הגדולות שלי היו בזמן הצעדה כאשר נבחרנו להיות במחלקה שייצגה את הנח"ל במצעד באחת משנות השישים המוקדמות. צעדתי בגאווה יחד עם כל המחלקה במדים מגוהצים. כנראה שנראיתי חמוד למדי עד…
מנהל בית הספר התיכון מר פינצ'ובר, גבה הקומה ובעל ההבעה של "אני ואפסי עוד", הזמין אותי לפגישה במשרדו. היה זה בתחילת לימודיי בשמינית, ערב ההחלטה על מספר התלמידים שיוגשו לבחינות הבגרות הנוראיות. אותו מנהל הודיע לי שנהוג להזמין את הורי התלמידים לדיון בעתידם אלא שבעקבות שהות הורי בחו"ל הוא החליט להזמין אותי לשיחה המכרעת. לפי…
באותה תקופה בה הוריי שהו בחו"ל ובה התגוררתי לבדי בדירתם, ניצלתי כמעט במקרה מחבורה של פוחחים שהיו עשויים לסבכני אפילו בפלילים. אחד מהם היה בחור בן גילי שהיה בנו של הרב המכובד של שכונת טלביה, בחור בשם מנחם אופנברג. חבר אחר היה שלמה, בחור שהיה גדול מאיתנו בשנתיים ששירת כבר בצה"ל בחיל תובלה ונהג להופיע בשכונתנו…
אם נחזור לימי הטיפשעשרה שלי, בהם חזרתי ללמוד לאחר שנמלטתי מלא פחות מ-4 ישיבות תיכוניות, הוחזרתי לאחר כבוד הביתה בעזרת אמי היקרה שהבינה שלא קורצתי מחומר של תלמידי חכמים יראי שמים ונרשמתי לכיתתי הישנה מאז בית הספר היסודי, שהיתה שייכת באותה תקופה לבית הספר ע"ש ראם ליפשיץ ויועדה לשמש כסמינר להכשרת מורים לאוכלוסיה הדתית לאומית. הכיתה שלי…
כשהורי שהו בחו"ל, הייתי סועד בשבתות אצל דודי יעקב שמידע ואשתו לאה. בעיני בנותיהם נעמה וחיה ובעיני בנם הקטן אלחנן הייתי מעין אח בכור. הייתי גאה מאוד בעובדה שהורי עם חזרתם ארצה מצאו בבנק את כל סכומי הכסף שהותירו לי לתקופת העדרם. התקופה הזו של להיות אדם צעיר העומד בראשות עצמי היא שביגרה אותי למדי. כל…
בתור ילד בן 14 התחלתי לנצל את כשרוני בציור ועיטרתי בציורים ספרים שאמנים ותיקים וידועים בירושלים כמו מירון סימה ואשר בינג הטילו עלי לבצע. סכומי הכסף שקבלתי עבור ציורי איפשרו לי להרגיש כמו רוטשילד צעיר ולממן את בילויי ואת תחביבי באמצעות עבודתי. כאשר הייתי בן 14 ומחצה קיבל על עצמו האמן מירון סימה להכין קיר…
