טיול בן חצי שנה במרחבי אמריקה הגדולה
אחרי שהייה של למעלה משנה בעיר ה"תפוח הגדול" -ניו יורק שבה אספתי חומר לספר על טיולים מסביב למנהטן החלטתי שהגיע הזמן לשוטט באמריקה כולה מחוף אל…
לעמוד כשאתה מוקף באנשי שבט פפואני, גברים ונשים חצי עירומים נושאי חניתות ביער גשם ליד העיר פורט מורסבי כשהם מריעים לי כאל מלאך משמיים כשנודע להם שנולדתי בירושלים, שכן המסיונר שהעביר אותם לדת הנוצרית סיפר להם שירושלים נמצאת בשמיים אי לכך אני בוודאי יצור שמיימי.
או לשוט בקאנו עם דייגים סינים חגורי איזור מותניים שלראשם כובע קש ולחתור במים הזכים להפליא של אחד מיובלי נהר היאנג צ'ה, זאת לפני שהשלימו בשנת 2009 את הסכר הענק שמפיק חשמל כמו 50 תחנות כח גרעיניותו להתבונן בכתובת הסינית על פסגות ההרים שמסמלת את גובה המים הצפוי לאחר תום בנית הסכר, כתובת שנועדה לתושבי גדות הנהר ואשר אומרת בסינית כמובן ש:: "אם אינכם רוצים להיות דגים אתם מתבקשים לעלות להתגורר בצריפים שהוקמו על פסגות ההרים "..
הרעיון לערוך טיול סובב עולם רדף אותי שנים רבות והנה לפתע בסוף שנות השמונים קבלתי צלצול טלפון מהמנכ"ל של "פיליפינים איירליינס" שהודיע לי שהומלצתי בידי עורך דין אמריקני דיק פופקין, המייצג אותם בארה"ב, כעיתונאי המומחה לצרכי התיירות הישראלים והוא ישמח אם אוכל להגיע ביום ו' הקרוב למנילה כדי לייעץ להם, שכן הם שוקלים ליזום קו תעופה לישראל.
שאלתי לכמה זמן מדובר הוא דיבר על שבוע עד שבועיים. פניתי לעורך שבועון "לאשה" צבי אלגת ז"ל והוא הסכים לנסיעתי .
למחרת כשצלצל אלי שנית אותו מנכ"ל, אמרתי לו שכוונתי היתה להגיע ללוס אנג'לס ואני מקווה שאוכל להמשיך ממנילה לארצות הברית.
המנכ"ל אמר לי שלמעשה אני מדבר על כרטיס סובב עולם שיש להזמינו לפי חוקי יאט"ה חודש מראש. הודעתי לו שאין לי בעיה לפתור את העניין במידה והוא מאשר את עלות הכרטיס.
כך שתוך יום עליתי על טיסה לסינגפור דרך פאריז.
היה זה בחודש פברואר ובטיסת הג'מבו של "סינגפור איירליינס" היו 29 דיילות חמודות ששירתו כארבעים נוסעים שהיו על אותה טיסה. שתי דיילות התיישבו לצדי ושאלו אותי על ישראל. פניתי לאחת הדיילות והצעתי לה להיות מדריכתי בלילה שבו אשהה בסינגפור. היא הסכימה ברצון קבענו להפגש במלון הילטון בשעה 8 בערב. כאשר צפיתי בטלוויזיה שהיתה בחדרי במלון התברר לי שנפלתי בדיוק על טקס "מיס יוניברס" שנערך בסינגפור.
היה לי הכבוד להיות חבר בועדה מטעם שבועון לאשה שמיינה את המועמדות לתחרות שבה נבחרה באותה שנה ימית נוי למלכת היופי.
כאשר הגיעה הדיילת הסינית אמרתי לה שלפני שנצא לבלות ניסע להגיד שלום לנציגת ישראל בתחרות "מיס יוניברס". נסענו למלון מנדרין בו שהו כל המועמדות בקומה ה-16 של המלון. מדלפק הקבלה צלצלו לימית נוי והיא היתה משוכנעת שנשלחתי מהעיתון לכסות את התחרות. היא רצה לקראתי בשמחה והדיילת הסינית פערה את עיניה המלוכסנות למראה הידידות שרוחשת לי אחת המעומדות למיס יוניברס.
למזלי כל אותו הערב היא ניסתה להראות לי שאינה נופלת במאומה מאותה מועמדת ישראלית.
למחרת המשכתי למנילה שם המתין לי ידידי העורך דין האמריקני דיק פופקין ויחדיו ניהלנו מערכת פגישות עם נציגי חברת התעופה הפיליפינית. לצערי התברר שלמרות מחירי הטיסה האטרקטיבים של החברה הפיליפינית, מסלולי הטיסות שלהם כללו נחיתות בערי בירה של ארצות מוסלמיות כמו קאראצ'י, אבו דהבי וקואלה קמפור, שישראלים לא יכולים לנחות בהם. בזמנו הטיסה היחידה שהיתה אפשרית היתה דרך קהיר.
בערב הראשון לביקורי במנילה הזמין אותנו השגריר הישראלי מאיר גביש לארוחת ערב בה ניגנה תזמורת המסעדה לכבודנו "הבה נגילה". מספר ימים לאחר מכן ביקש ממני דיק פופקין להצטרף אליו למסיבת עיתונאים בנושא ה"אמנסטי" שהיתה בחדשות באותה התקופה ודיברה על הסדרת ה"גרין קארד" לפיליפינים המתגוררים בארצות הברית, נושא שהעסיק מאוד רבבות פיליפינים המתגוררים באופן בלתי חוקי בארה"ב. ידידי המנוח דיק פופוקין היה מומחה בינלאומי לנושא. שאלתי אותו כמה עיתונאים יהיו נוכחים בישיבה, והוא הפטיר לעברי שקרוב לודאי כארבעה עיתונאים. להפתעתנו המתינו לנו באולם עשרות עתונאים וצוותות של 4 ערוצי טלוויזיה. לצידנו ישבו בשולחן הכבוד מנהל המלון היוקרתי "מנילה הוטל", שבזמנו התגורר בו גנרל דוגלס מק ארתור. כאשר צוות טלוויזיה אחד ראיין את דיק פופקין, הצוות של הערוץ השני השני שאל אותי שאלות דומות ועניתי ללא היסוס כי שמעתי את התשובות הללו מספר רב של פעמים. כאשר הגעתי לחדרי במלון צלצל אלי השגריר הישראלי והיה המום. הוא היה משוכנע שאני עתונאי ישראלי אך בערוצי הטלוויזיה הציגו אותי כעו"ד אמריקאי המומחה לענייני הגירה. אמרתי לשגריר שיירגע, אני אכן עיתונאי ישראלי ובסך הכל מלמלתי כמו תוכי את התשובות לשאלות.
מאותו יום ואילך הפכנו דיק פופקין ואני לסלברטאים בפיליפינים ובכל מקום זיהו אותנו כעורכי הדין המפורסמים שרואיינו בטלוויזיה. בכל מסעדה ומקום התייחסו אלינו בכבוד המתאים.
קשה להגיד שסבלנו!
אחרי סיור ברחבי הפיליפינים המשכנו בצוותא ללוס אנג'לס לביתם בשכונת היוקרה ביברלי הילס של דיק, הנשוי לעורכת דין ישראלית רות שמיר.
משם המשכתי לניו יורק לבקר את בני גיא שהפך לאחראי על צלמים בטלוויזיה האמריקנית ומשם בחזרה הביתה לישראל. זאת היתה הפעם הראשונה שערכתי נסיעה הסובבת עולם שהותיר לי טעם של עוד, למרות שמלבד הקפת העולם לא היה זה טיול ממצה מסביב העולם כזה שיכלול ביקור ארצות רבות וימשך כ-4 חודשים לפחות.
הטיול הזה שתוכנן להיות סובב עולם נערך בשיתוף עם אחי ג'קי וחבר קרוב בשם דן עם שלם. יצאנו מישראל לתאילנד שם סיירנו באתרים שונים מדרום לצפון כולל בערים צ'אנג מאי וצ'אנג ראי. משם המשכנו לקמבודיה, ויאטנאם וממנה טסנו להונג קונג – משם התחלנו את הטיול בסין.
בהונג קונג, שעדין היתה מושבה בריטית, היה שילוב של עיר מודרנית מערבית עם עיר סינית מסורתית. בין האטרקציות שביקרנו בהם היה המסע ברכבל לפסגת ויקטוריה המשקיפה מגובה של 554 מטרים על העיר והנמל, ובעיקר רובעי הקניות האינסופיים של העיר.
מהונג קונג יצאנו בנסיעה ברכבת לעיר שנזן במחוז קנטון. היה זה בשנת 1989. סין היתה אז רק בשלבי המעבר שלה בשנת 1989 מהמהפכה שהנהיג מאו צ'ה טונג לכלכלה מעין קפטליסטית. הנשים והגברים היו לבושים עדין בחליפות מאו וכמעט לא היו מכוניות בדרכים אלא נחילים אינסופיים של רוכבי אופניים.
ביקרנו בעיר גווילין שהיא עיר עתיקה ששוכנת על גדתו של הנהר לי ג'יאנג שמוקף בהרים וגבעות בצורות כמעט גרוטסקיות, שבזמנו, כאשר חזינו בנופים הללו בציורים סינים, היינו בטוחים שמדובר בנוף דמיוני אך הנוף הזה של הרים נישאים מקארסט הוא ייחודי לאיזור המופלא הזה.
בין האטרקציות של העיר היא גבעת פובו שעולים אליה במדרגות לתצפית על נוף גווילין כולה. לא רחוק ממנה נמצאת גבעת חדק הפיל שנראית אכן כמו פיל השותה ממימי הנהר.
מערת "שבעת הכוכבים" וטיראסות האורז גם הם מומלצות לביקור. אך האטרקציה המרנינה היא השייט עצמו על נהר הלי, שייט בנוף דמיוני כמעט.
מגווילין טסנו אז במטוס טופולוב ממורטט לכיוון שיאן. כאשר ישבנו במטוס היינו האירופאים היחידים , פתאום ניגש אלי ערבי שנראה כמחבל הנמצא בהשתלמות בסין וביקש ממני להגיד לטייס שאם לא יתנו לו ולחבריו לטוס, המטוס לא ימריא. הסברתי לקפיטן הסיני במי מדובר וקבוצת הערבים עם הכאפיות והמזוודות המוזרות נותרו מחוץ למטוס.
בעיר שיאן התגלו במקרה על ידי איכר סיני שחפר באר, אחד המימצאים הארכיאולגיים המדהימים ביותר, הלוא הם רבבת חיילי ה"טרה קוטה" שנוצקו בחרס על מדיהם וכלי זינם. העיר שיאן עצמה בעלת היסטוריה רבת שנים והיא מוקפת עד היום בחומה מרשימה והפכה מהר מאוד, אחרי הגילוי של חיילי הטרה קוטה, לאתר תיירות אליו נוהרים מיליונים.
בביקורי הראשון בעיר עדיין כיסתה יריעת בראזנט ענקית את האתר בו התגלו חיילי החרס והכל נראה עדין פרימטיבי למדי. זאת לעומת המרכז המפואר ביותר בו כבר חזיתי בסיורי האחרון בסין.
הביקור בחומות המרשימות של העיר שיאן הינו חובה גם למי שמגיע למקום רק בגלל חיילי הטרה קוטה.
משיאן המשכנו אז לביקור בעיר בייג'ינג ושם בסיור בעיר עם מדריכה דוברת אנגלית הדהימה אותי הגברת כאשר שאלתי אותה מה קרה לאותו סטודנט שעמד מול הטנק בכיכר טיאננמן. המדריכה אמרה ללא היסוס שחבל שהטנק לא דרס אותו. היא הוסיפה שהוריה חיו בתקופה שקדמה להשתלטות הקומוניסטית על סין ואז מיליונים רעבו ללחם בכל מחוז בסין שלט גנרל מושחת. לדעתה מדינת ענק כמו סין זקוקה לשלטון ברזל כמו זה שהנהיג מאו צ'ה טונג שידע לחלק נכון את עושרה של סין לכל האוכלוסיה…
אחי ג'קי איבד אז את כרטיס הטיסה הפנימי שלו לשאנגחאי ולקח לנו אז 3 ימים של מילוי טפסים ובירוקרטיה כדי להנפיק כרטיס חדש.
העיר שאנגחאי וטיילת הבונד המרשימה היו משב רוח רענן מול סין העניה והסגפנית של אותה תקופה.
היעד הבא שלנו היה אוסטרליה .
נהנינו לבקר באתריה של העיר היפהפיה סידני. כעיתונאים קבלנו כרטיסים לאופרה "חליל הקסם" בבנין האופרה המדהים של סידני , כרטיס שעולה מאות דולרים. חמש דקות לאחר תחילת האופרה כבר נחר ג'קי קלות למרות המבטים הרצחניים של הצופים מסביבו. בקיצור, חובב אופרות הוא כבר לא יהיה.
מאוסטרליה טסנו לאיים הקסומים של ניו זילנד, נהנינו מכל רגע של שהייה באי הצפוני ואפילו יותר באי הדרומי. ביקרנו בעיר כריסטצ'רץ, ששנים מאוחר יותר עברה רעידת אדמה הרסנית, אך בעת ביקורנו בעיר היא נראתה כאילו האימפריה הבריטית עדין נותרה במקומה. העיר נראתה כמו אנגליה לפני 150 שנה ובכל בוקר התייצב ה"שטאט-קרייאר" (הכרוז העירוני) לבוש בבגדי המאה ה-17 והכריז על חדשות העיר לאותו היום. משם המשכנו לעיר הקסומה קווינסטאון ששוכנת למרגלות הר המתנשא מעליה. צחקנו מלראות את ביתו של שיכור העיר שנבנה כולו מבקבוקי ויסקי ריקים.
בדרך חזרה לצפון האי הדרומי, כאשר נהגתי ברכב השכור בצד השמאלי כמו באנגליה, צדו עיני בשילוט המפנה מבקרים לחווה בה מגדלים ציפורי קיווי שהפכו לסמלה של המדינה. מדובר בציפור שאיבדה את כושר התעופה, הצדה חרקים בלילה. כאשר פניתי לעבר החווה הסתכלתי כמקובל אצלנו לצד ימין ולפתע הגיחה מולי מכונית במהירות מוטרפת ורק בנס ניצלנו מהתנגשות חזיתית שהיתה מותירה אותנו לנצח על אדמת ניו זילנד.
היעד הבא באותו טיול סובב עולם היה האי פיג'י, הממוקם במרכזו של האוקיינוס השקט. תושבי האי המקוריים שומרים עד היום בסוד את מספרם של התושבים ההודים שהובאו בזמנו לאי בידי הבריטים כדי שישמשו פועלים בשדות קנה הסוכר של האי..
במפת האי שקבלנו במשרד התיירות של האי היה מסומן כביש שסובב את האי כולו ואנו החילונו בנסיעה כדי להגיע לעיר סובה הממוקמת בדרום האי. לפתע החל גשם טרופי והשביל בו נסענו הפך לבוץ חלקלק. החלטנו לחכות לסוף המימטרים הטרופיים, כדי שהשביל יתייבש ונוכל להמשיך בנסיעה. לפתע מצאנו עצמנו מוקפים בעשרות תושבים מקומיים החגורים חצאיות עלים, שרמזו לנו לא כל כך בעדינות לצאת מהרכב. הם הובילו את שלושתנו לכפר שלהם שהיה ממוקם בתוך יער גשם על שפת הים.
הילידים הסבירו לנו באנגלית די עילגת שמעולם לא עזבו את הכפר שכן כל צרכיהם נמצאים במקום. הם מגדלים חזירים, כבשים ותרנגולות. פירות יש להם בשפע על העצים וכדי לגוון הם נכנסים עם רשתות לים והדגים ממש קופצים להם לתוך הרשת. שאלנו אותם על המרחק מהעיר סובה הם התייעצו ביניהם והחליטו שהכומר המקומי שישב חגור חצאית עלים בתוך כנסיה הבנויה מעצים יוכל לענות לנו. הכומר המקומי כל כך התפעל מהעובדה שאנו מגיעים מארץ הקודש. הוא היה בטוח שהיא נמצאת בשמיים, וביקש שנברך את המקומיים.
לאחי ג'קי החלו לקרוא בשם ישו שכן הציג את עצמו כיהושע. אבל גם הכומר לא ידע על המרחק מהכפר לעיר סובה שכן מעולם לא ביקור בה.
בתום נסיעה מפרכת בכבישים ובשבילים משובשים הגענו לעיר הגדולה של פיג'י – סובה – ושמנו פעמנו אל השגרירות הישראלית שבמקום.
השגריר עצמו היה באי אחר וסגנו, ישראלי ממוצא רומני, כל כך חשש משלושה עיתונאים שנפלו עליו כך שכל שאלה ששאלנו אותו הוא רץ לחדר השני כדי להתייעץ עם השגריר טלפונית. בתום הביקור באיי פיג'י המשכנו לאיי הוואי ומשם ללוס אנג'לס ודרך ניו יורק חזרנו למולדת.
שנים ספורות לאחר מכן באמצע שנות התשעים החלטנו סגן המפכ"ל לשעבר גבי עמיר ורעייתו רות להצטרף לטיול סובב עולם, אליו הצטרפו שוב אחי ג'קי וחברי הטוב דן עם שלם, שאיתם ערכתי גם את הטיול הקודם סביב העולם.
את מסלול הטיול אירגן לנו מומחה למזרח הרחוק בשם עוזי ורד ז"ל שהיו לו קשרים חובקים עולם והוא טיפל בארגון המסלול וכל סידורי הקרקע.
הסיור התרכז תחילה בדרום מזרח אסיה.
התחלנו בבנגקוק ומשם יצאנו לסיורים ברחבי תאילנד לערים צ'אנג מאי וצ'אנג ראי.
משם המשכנו ללאוס שעדיין ליקקה את פצעיה מהפצצות האמריקנים בימי מלחמת ויאטנאם. הארץ היתה דלה ומעניינת ושדה התעופה ונחיתת מטוס היוו אטרקציה שמשכה את כל תושבי העיר. על המצאת מסוע עדין לא שמעו וכל המזוודות הונחו בערימה על רצפת אולם הכניסה. רות עמיר חששה מאוד שמא מישהו יחמוד את המזוודות שלה, אך הרגעתי אותה שמה שישאר על הרצפה יהיו המזוודות שלנו ואכן כך היה.
שטנו בלאוס לעבר משולש הזהב שחיבר את לאוס עם קמבודיה וויאטנאם.
הביקור בקמבודיה היה אז נוגע ללב. היה זה זמן קצר לאחר חיסול המשטר המוטרף של החמר רוג' בהנהגתו של פול פוט שלמד בצרפת וחזר למולדתו כדי לבנות חברה חדשה וחיסל בשיטתיות את כל המשכילים. הוא רצח כשליש מעמו באמצעים מזוויעים. כאשר בקרנו ב"שדות הקטל" ליד עיר הבירה פנום פן באתר בו ביצעו מרבית הרציחות הקימו באתר פירמידה שלמה מגולגולות במעין פגודה שהוקדשה לרצח העם. כדי לחסוך בכדורים חנקו נשי החמר רוג' אנשים בעזרת שקיות פלסטיק וראשי תינוקות נופצו אל גזע עץ באתר שכונה בשם "עץ התינוקות".
רק הויאטנמים הצליחו להביס אותם ולהציל את קמבודיה מהשלטון המוטרף של פול פוט.
מדריך המקומי סיפר לנו שפגש את רוצחי אביו ודודו, שהיו שכנים שלהם בכפר, ושאל אותם מדוע רצחו את שכניהם. תשובתם מזכירה את ההצדקות שחל הרוצחים הנאצים ש"אם הם לא היו מבצעים את הפקודה הרי שהיו הורגים אותם"….
קמבודיה לא עברה קטרזיס כמו שמשפטי נירנברג היו עבור הגרמנים. פול פוט עצמו מת בסופו של דבר משחפת ולא הוצא להורג. סיפור מחריד למדי. אחרי הביקור בקמבודיה שבו התפעלנו מאתר המקדשים הענק אנגקור וואט שהתגלה במעבה הג'ונגל בידי חוקר פרפרים צרפתי. אגב, בני גיא שצילם סרט דוקומנטורי על זנות ילדים בקמבודיה סיפר לי שהרגיש מחנק בגרונו כאשר צילם שתי אחיות בנות 12 שאמם מכרה אותן לזנות במכון ליווי בתאיילנד תמורת סכום של כ-200 דולר. הנערות עמדו על קברה של אימם והספידו אותה שודאי לא היתה לה ברירה אלא למכרן כדי להצילן מרעב. נערות כאילו הופכות למנודות אצל החברה השמרנית של קמבודיה ולעולם לא יצליחו להנשא.
היעד הבא שלנו היה בוייטנאם שם הכרנו רופא ישראלי בשם רפי גוט שעבד שנים רבות בהאנוי כרופא מטעם האו"ם, תחילה תמורת משכורת מיזערית של 500 דולר לחודש אך עם סיום תקופת החוזה שלו נשאר בוייאטנאם והקים בהאנוי מעין בית חולים פרטי עם רופאים מאוסטרליה ואחיות מתאיילנד וסיפק שירותי רפואה לשגרירויות ולמלונות הפאר שהחלו לצוץ בהאנוי שנים לאחר המלחמה. אותו רפי גוט נישא לאשה מרשימה, אלמנתו של גנרל צפון קוריאני, עובדת היותה בת אחיו של המנהיג הו צ'י מין הפך אותה למעין קדושה בעיני המקומיים. רפי המליץ לנו לשכור ג'יפ ונהג שיקח אותנו למצודה הצרפתית דיאן בי פו, מקום בו ניצחו המקומיים את לגיון הזרים הצרפתי ואחרי שחתמו את ההסכם לנטישת ויאטנאם בידי הנשיא הצרפתי היהודי מנדס פראנס נכנסו האמריקנים לרגלי הצרפתים שנטשו את הודו-סין ואז החלה בהדרגה מלחמת ויאטנאם נגד האמריקנים. מלחמה שנמשכה 7 שנים ועלתה ב-2 מיליון קורבנות ויאטנמיים ב-52,000 חיילים אמריקנים. המפליא שגם באותו ביקור ראשוני בויאטנאם לא הרגשנו בשום רגשי שנאה כלפי האמריקנים אלא ברצון לחקות את תרבותם. נסענו כאמור לכיוון סאפה בצפון המדינה, לעבר שבטי ההרים על מנהגיהם ותלבושתם הייחודית.
אחרי טיול שנמשך כמעט כחודש במרחבי ויאטנאם המשכנו לעבר העיר המדהימה סינגפור , שם הוצאנו ויזה לאינדונזיה כקבוצה גרמנית על סמך דרכונה הגרמני של רות עמיר.
את הביקור באינדונזיה התחלנו באי סומטרה בביקור בשבט מאטריאכלי שבו הנשים שולטות, הרכוש כולו שלהן ואם הבעל לא ממלא את המצופה ממנו הרי הוא נשלח בגפו לכל הרוחות ללא רכוש כלשהו. אני בטוח שכמה ארגוני פמינסטיות אצלנו היו מעונינים לאמץ את השיטה.
הביקור הבא היה באגם סאמוסיר בסומטרה. בתוך האגם הגדול ממוקם אי שתושביו בני שבט הבאטאק. שבט הבאטאק הם נוצרים למרות שכל האוכלוסיה סביבם היא מוסלמית. הסיבה פרוזאית למדי. התברר שבתום מלחמת העולם השניה התגלגלו שני מסיונרים אמריקנים לאי. המקומיים היו בטוחים שמדובר במסיונרים הולנדים שנואים, לכן הרגו ואכלו אותם לפי המסורת השבטית הותיקה באי. תושבי שבטי הסביבה הפחידו אותם שהאמריקאים שהטילו לא מזמן פצצות אטום על יפן יטילו עליהם משהו דומה בשל כך. תושבי האי המבוהלים התעניינו באפשרות כפרה על החטא הנורא השכנים הציעו להם להתנצר, שכן זו היתה בעצם הסיבה לבואם של אותם המסיונרים זכרונם לברכה לאי. בני שבט הבאטאק החליטו לאמץ את הרעיון, הכריזו על עצמם כנוצרים ותקעו צלבים על ראשם של פסלי האלילים המקומיים
ביקור מעניין אחר ערכנו בג'ונגל המקומי במרפאה לטיפול בגורי אוראנג אוטאנג יתומים ובהחזרתם לטבע. יצאנו עם הצוות המקומי בשעת בוקר מוקדמת בטיול בוצי במעלה הג'ונגל אל נקודת המיפגש עם הקופים שהוחזרו כבר לטבע. אחרי הליכה מייגעת הגענו למשטח בין העצים ולפתע בדיוק בשעה תשע בבוקר הופיעו מבין צמרות העצים כ-9 קופי אוראנג אוטאנג וקיבלו את מנת האוכל שלהם שכללה בננות וחלב בלבד – שכן אנשי המרפאה מעוניינים שהקופים יסתגלו לאכול בטבע ולא להסתמך על מנת האוכל המשעממת היומית שהם מביאים להם על גבם מדי בוקר.
מסומטרה עברנו לביקור באתרים באי ג'אווה בו מתגוררים רוב תושבי אינדונזיה ובקרנוו במקדש בורובודור המדהים שפעמוני תפילה ענקיים מאבן ממוקמים בו נוסף לפסלי בודהא ולאגדות הינדיות החצובות בסלע, שריד מלפני התקופה האיסלמית.
אטרקציות נוספות ממנו נהננו בביקור באי ג'אווה היה הטיפוס על הר הגעש ברומו הענק שעדין פעיל. יצאנו בשעת ליל מאוחרת לכיוון ההר עד המקום בו עדין הג'יפים יכולים לתמרן ושם עברנו לרכב על פרדות לכיוון הפסגה. בקטע הסופי נאלצנו לטפס ברגל לעבר הפסגה כעל פנינו מסכות כדי לנשום דרך ענני הגופרית. זה היה מדהים להציץ לקרביו של הר הגעש הרותח הענק ולהתרשם מעוצמת הכח של הטבע .
בהמשך טיולינו באינדונזיה פגשנו את לטאות הדרקון באי קומודו והתפעלנו ממנהגי הקבורה ומאורח החיים המוזר באי סלוואסי ונפשנו בסופו של הביקור באינדונזיה באי באלי היפהפה, אליו נמלט המלך ההינדי האחרון לפני הכיבוש המוסלמי והוא לקח עמו את אמני החצר, פסלי עץ ואבן ומתכת ויוצרים מסוגים שונים שהתיישבו בכפרים שונים ברחבי האי והתמסרו בכל כפר למקצועם האמנותי ויצרו יצירות מופלאות.
המשך הטיול סובב העולם שלנו היה לאיי הפיליפנים ובהם בקרנו באטרקציות המופלאות של האיים כמו טירסות האורז בבנאווי, מסע בקייאקים אל מפלי פאגסחיאן אל מפל המים אליו נמשכים בעזרת רפסודות, מקום מדהים בו צולם בזמנו הסרט "אפוקליפסה עכשיו".
מקומות מדהימים נוספים בהם בקרנו בפיליפינים היו טאגטאי שהוא הר געש כבוי שבתוכו אגם גדול שבו שטים להר געש נוסף הממוקם בתוך האגם וכאשר מטפסים עליו מגיעים לאגם נוסף ובו הר געש נוסף ועל גבי פרידות רוכבים במעלה הר הגעש כדי לחזות בפעילות הוולקאנית שבתוך לועו הפעיל.
חוויה אחרת ממתינה למבקרים במפרץ סוביק שלפני כמה עשורים התפרץ בו הר געש וכיסה באדמת לאבה את כל האיזור ובעיירה אחת במקום נותר רק קצהו של מגדל הפעמונים של הכנסיה. הכנסיה עצמה קבורה מתחת ללאבה .באיי הפיליפינים בהם בקרתי לאחר מכן עוד מספר פעמים משם המשכנו לארצות הברית – וממנה חזרה לישראל.
את הטיול הבא מסביב לגלובוס ערכתי עם בת זוגי צביה בשנת 2006. היה זה לאחר שהנציג בישראל של איגוד חברות התעופה "סטאר איירליינס" פנה אלי. מדובר בחברת ענק המאגדת כעשרים חברות תעופה ברחבי העולם כגון אמריקן איירליינס, לופטהנזה, קוונטס האוסטרלית וסינגפור איירליינס ורבות אחרות. החברה הציעה לי כרטיס סובב עולם לפי מסלול אותו בניתי עם נציג החברה בגרמניה. הכרטיס מחייב נסיעה ממערב למזרח או להיפך אך אינו מאפשר טיסות בזיג זג. דרישתם היחידה היתה שבכל כתבה שאפרסם על מסעותי אציין שטסתי באמצעותם. עיקר החשיבות עבורם הוא שהקוראים יבינו שניתן להגיע לכל חור בעולם באמצעות מיגוון חברות התעופה שאותה חברה מייצגת.
בת זוגי צביה רכשה כרטיס זהה לשלי עם לוח זמנים מקביל. בעוד שהכרטיס אותו קיבלתי היה במחלקה ראשונה, זה של צביה היה במחלקת תיירים ומדי טיסה היינו מתחלפים על מנת שתהנה גם היא ממנעמי המחלקה הראשונה.
את המסלול סובב העולם התחלנו בלוס אנג'לס וממנה טסנו לאיי הוואי שם בילינו כשלושה שבועות. תרנו ביסודיות את האיים היפהפיים וכדי לחתום את הביקור הזמנו טיסה בדאון מעל האיים המופלאים , דאון שהמריא תוך כדי שנגרר בידי מטוס ססנה. החוויה לרחף בגובה של מספר ק"מ מעל איי הוואי בדומיה ללא רעש מנוע היתה מדהימה.
באיי הוואי עצמם סיירנו בין מפלי מים והרי געש וניהננו מכל רגע. בין השאר בילינו בכפר תיירותי שמציג את המסורות והפולקלור של כל אחד מאיי הפאציפי בו חיים שבטי הפולינזים. באחד ממפלי המים בהם בקרנו בהוואי נפגשנו במקרה עם משפחה יהודית שהזמינה אותנו לתפילת שבת בבית הכנסת בוויאקיקי. תפילת השבת היתה מלווה בנגינת אורגן ענוגה מה שאצל החרדים בארץ היה גורם להם למריטת שערות של השטריימל.
התחנה הבאה שלנו היתה בעיר פפיטה בירת האי טהיטי. שכרנו רכב ויצאנו לטייל ברחבי האי ונתקלנו בשלט המצביע על מסעדת גורמה הנמצאת על פסגת ההר. נסענו בפיתולים מפחידים במעלה הכביש הצר, שנדמה היה שלא השתמשו בו שנים והתחלנו לפקפק בקיומה של המסעדה. בסופו של דבר הגענו אליה ואז הוברר לנו שהאורחים מגיעים בעזרת רכבל למסעדה ואף אחד לא מעלה על דעתו לנסוע באותו כביש מפחיד ומפותל. לאחר יומיים הצטרפו אלינו שני זוגות של חברים שאיתם תכננו הפלגה בת 10 ימים במרחבי הדרום פאציפי.
טיילנו לכיוןן המוזיאון לזכרו של פול גוגן אך לאכזבתנו אפילו תמונה מקורית אחת לא היתה במוזיאון אלא רפליקות בלבד. בדרך למוזיאון ראינו שלט המפנה אותה ל"סינגוגה" המקומי, לא העלינו בדעתנו שבמקום הנידח הזה קיימת קהילה יהודית אך לשמחתנו בטהיטי אמנם קיימת קהילה של יהודים צרפתיים שמתפרנסים מגידול פנינים מלאכותיות ושיווקם לאירופה..
בהפלגה שיצאה מטהיטי בקרנו איי גן עדן כמו בורה בורה, מוריאה ואיים נוספים. יצאנו לשייט בסירת מנוע עם פולינזי מקומי באחד מהאיים ליערות מנגרובים הצומחים באוקיינוס. כאשר שמע אותו פולינזי שאנו ישראלים הוא הזדהה כיהודי בן שבט חצי המנשה. כך טען לפחות המסיונר שטיפל בהתנצרות של השבט שלו. הוא בא אלינו בטענות כיצד הישראלים מעיזים לפנות יהודים מבתיהם. היה זה בתקופת ההתנתקות ואותו פולינזי במרחק של עשרים אלף קילומטרים כאב את כאבם של המפונים שראה את פינויים בטלוויזיה.
כאשר הגענו אל מקדש ה"מארה", של אבות אבותיו באחד האיים קראתי בשלט ההסבר במקום, שמצאו באותו מקדש אלפי גולגולות של שבויים שנאכלו בידי המלך שהקים את המקדש. כך שאותו פולינזי יהודי מחצי שבט המנשה כנראה שאבותיו הקניבלים לא הקפידו על כללי הכשרות.
איי גן העדן בדרום פאציפי על הלגונות של מי ים בצבע טורקיז מציתים את דמיונם של חובבי נופש מכל העולם.
התחנה הבאה שלנו בתום ההפלגה בין איי דרום האוקיינוס השקט היתה בניו זילנד היפהפיה לה הקדשנו כ-3 שבועות של טיול באיים הצפוני והדרומי של הנאות צרופות מנופים ומאנשים חביבים. לי זה היה הביקור השלישי באותה מדינה יפהפיה המצויה בקצה העולם. פעם ראשונה בניו זילנד היה תוך כדי סיור סובב עולם שערכתי עם שני חברים. ביקור נוסף שלי היה כאורח משרד התיירות הניו זילנדי יחד עם שני עתונאים ישראלים אילן שחורי שהיה אז כתב תיירות של עיתון "הארץ" ומאיר בלייך מעיתון "מעריב". כאשר הבעתי פליאה על העלות של הזמנתם של שלושה עיתונאים ישראלים למשך כשלושה שבועות לקצה העולם, אמר לי נציג משרד התיירות שאחרי שבדקו את המספרים והוברר להם שמדי שנה מבקרים בארצם כ-4000 ישראלים, יותר מאשר איטלקים או ספרדים ולכן החליטו להשקיע בתיירות הישראלית. וכך ביקורי השלישי היה עם בת זוגתי במסגרת הסיור סובב עולם.
ניהננו מאתרי האי הצפוני, מהעיר אוקלנד שיש בה מספר היאכטות הגדול בעולם פר תושבים. וכמובן מהאיזור הגעשי ברוטוראה, שם מחממים התושבים את הבתיי בעזרת הגייזרים והמקום מזכיר את אתר ילוסטון בארה"ב.
בביקור בעיר הבירה וולינגטון הוברר לי שחברי הפרלמנט מגיעים לישיבות בתחבורה ציבורית ולא עולה על דעתם לקבל מכוניות מטעם המדינה.
במוזיאון הצבאי המקומי התעניינתי מה הניע בזמנו אלפי בחורים ניו זילנדים שגדלו בחוות כבשים מקומיות להתגייס למלחמה באירופה ולהפליג חודשיים בספינה כדי להיהרג בגליפולי. במוזיאון היה תלוי פלקאט שהציג את המלכה ויקטוריה שהיתה כבר ז"ל כועסת שהגרמנים והתורכים פגעו בכבודה ועל נתיני האימפריה הבריטית להילחם כדי להחזיר את כבודה האבוד.
במעבורת עברנו עם הרכב לאי הדרומי שנופיו מדהימים .לא פלא שהוא שימש כרקע לסרט "שר הטבעות".
אחת הערים החמודות היתה קווינסטאון שמהפיסגה ליד העיר מתעופפים צנחנים במצנחי רחיפה כל הדרך עד לעיר עצמה השוכנת למרגלות ההר.
הניו זילנדים אוהבי הריגושים אימצו כל מיני חוויות ספורטיביות מפחידות למדי כמו קפיצות הבאנג'י מגשר ליד העיר קווינסטאון או הפלגה בסירות סילון מהירות בנחלים שעומק מימיהם רק 10 סנטימטרים. או כיסא הצמוד למיתרים המוקפץ לגבהים של עשרות מטרים.
כאשר נסענו בכביש המערבי של האי הדרומי הופתענו לראות צמחיה כמעט טרופית על שפת הים ומאחור ברקע ניבטים הרים מכוסי קרחונים. שכרנו מסוק שהטיס אותנו מעל קרחון פרנץ יוזף שנקרא על שמו של הקיסר האוסטרי היה זה מעניין להווכח שזרם ים חם גורם להתחממות החוף ולצמחיה טרופית, בעוד שעל פי קו הרוחב של דרום ניו זילנד יש הצטברות של קרחוני עד. כל רגע בניו זילנד היה תענוג צרוף.
היעד הבא שלנו היה אוסטרליה.
התמקמנו בעיר סידני היפהפיה ויצאנו למסעות לעבר ה"בלו מאונטיין" ואתרי חוף אוסטרלים קסומים. אימצנו את סידני כבסיס יציאה ורכשנו טיול בן שבועיים ב"פאפואה -ניו גיני", מקום שבו בגלל הניתוק בין השבטים והטופוגרפיה המורכבת דוברים בו מעל ל-800 דיאלקטים.
תושבי פאפואה נחלקים לפולינזים היושבים לאורך החופים ולתושבי ההרים שנראים מפחידים למדי. כשהם מחייכים נחשפות שיניים שחורות כתוצאה מענפי עץ שהם נוהגים ללעוס. על חלק משבטי ההרים נאמר שהם עדין אוכלי אדם. כאשר שאלנו את הנהג שלנו שהשתייך לשבטי ההרים אם עדין המנהג קיים הוא סיפר שבדורות האחרונים המנהג הקניבלי הופסק, אך סבו סיפר לו שהוא עוד זוכר את טעמו של בשר אדם. כאשר הנהג שאל אותו בזמנו לטעם של אותו בשר, סבו אמר לו בבטחון "בדיוק כמו הטעם של בשר חזיר".
התחלנו את הביקור בפאפואה בפורט מורסבי, התגוררנו במלון "הולידיי אין", שנראה כמו יעד מבוצר. התברר שצעירים משבטי ההרים נוהרים לפורט מורסבי בתקווה למצוא עבודה וכאשר הם נותרים מובטלים הופכים רבים מהם לכנופיות ובשעות הלילה מומלץ מאוד לא לשוטט ברחובות פורט מורסבי. צביה זוגתי הלכה לחדר הכושר של המלון וחזרה בהצהרה שעלי להתבונן בפתק הרשום שם שהמליץ על שני סיורים רגליים לטווחים של כעשרה ימים. האחד במה שקרוי "שביל הקוקודה", אותו השביל שדרכו ניסו היפנים לכבוש את פאפואה ולהגיע לאוסטרליה ושם בקרב דמים עיקש הצליחו האוסטרלים לעצור את היפנים ולא פחות מ-15,000 חיילים שילמו בחייהם וכיום יוצאים הנכדים של הלוחמים דאז באותו השביל עליו לחמו הסבים שלהם.
המסלול השני המומלץ הוא "שביל החתול הפראי" שנאמר עליו בפתק שאפילו חיילי הקומנדו האוסטרלי אומרים עליו שהוא מתאים רק למזוכיסטים או לצנחנים ישראלים. כל זאת על גבי פתק במלון בפאפואה. מחמיא למדי!
פאפואה נעדרת כמעט כבישים לחלוטין והדרך לטייל באתריה היא בהפלגה מסביב לחופיה או בטיסה ליעדים השונים. יצאנו לטיול בג'יפ לאורך החוף והגענו לכפרים החיים ביער הגשם המקומי והופתענו לגלות ילדים מקורזלים עם עור כהה ושיער בלונדי. הגענו לכפר שבנחל הזורם בתוכו חיים צלופחים כחולי עיניים ולצביה הוענק הכבוד להאכיל את היצורים החלקלקים הללו בתוכן של קופסאות שימורים. הכפריים הדגימו לנו כיצד הם דגים בים בעזרת צלצלים פרימטיבים.
נסענו גם ליער גשם במרומי הר שהתברר ששימש כבסיס לצוללות יפניות שנחפר על ידי שבויים אמריקנים ואוסטרלים במהלך מלחמת העולם השניה.הילידים המקומיים ברחו ליערות והיפנים הפכו את השבויים לעבדים ונהגו באכזריות רבה. ביקרנו גם בבונקר של אדמירל יאממוטו שתכנן את ההתקפה על פרל הארבור ושם הוצגו תמונות זוועה של קצינים אמריקנים ואוסטרליים שהוצאו להורג על ידי השובים היפנים האכזריים. כדי לחזות בבסיס הצוללות התת ימי שנחפר מתחת לאדמה קראו לישישה פפואנית שהביאה מפתח ענק ובעזרתו פתחה לנו את השער לבסיס הצוללות בו נותרו עד היום הגוררות שהוציאו את הצוללות מהבסיס התת קרקעי.
המתנו בשדה תעופה פפואני מקומי שנראה כמו לוד שלנו בשנת -1948 כדי לטוס לאחד האיים בשם ראבאל שבארכיפלג " ניו בריטיין". כאשר המתנו לטיסה אמרתי לצביה שאם מגיע טייס פפואני אני לא עולה לטיסה. לבסוף הופיע טייס אוסטרלי כשהוא מלווה בשני טייסי משנה פפואנים שסחבו את תיקו. המראנו לעבר האי שסבל מהתפרצות געשית בשנת 1964. באותה שנה התפרץ הר געש כבוי ליד שפת הים וכיסה באפר וולקאני את העיר שתושביה פונו בעקבות אזהרות של גיאולוגים. הר הגעש הזה מתפרץ מאז כל רבע שעה ואתה עומד מולו על שפת הים וחוזה בהתפרצות המעיפה סלעי ענק רותחים לתוך המפרץ. המקומיים הדגימו לנו כיצד ניתן לבשל חביתה במי הים הרותחים אחרי כל התפרצות געשית. כאשר חזרנו לרכב הוא היה כבר מכוסה באפר וולקאני.
העיירה ננטשה והוקמה מחדש על הפסגות הנשקפות למפרץ. אגב, במפרץ נותרו ספינות שכוסו באפר וולקאני. הנוף הנשקף מדהים!
ביקור אחר ערכנו אחרי הפלגה בקיאק לעבר אי שנקרא בשם "אי העצלנים" הגענו לאי שמארח צוללני ושחייני שנורקלים את העסק מנהל זוג אוסטרלי אדיש שהצביע לנו על צריף בו נוכל לבחור את ציוד הצלילה. כאשר שאלנו למיקומו של ריף האלמוגים הוא שלח אלינו פפואני מקומי שהצביע באופן כללי לכיוון הים בצבע הטורקיז. נכנסנו לשחות בעזרת שנורקלים ושכחנו את עצמנו למשך שעות ארוכות. שבועות רבים לאחר מכן הגב שלנו התקלף משיזוף היתר שספגנו. אך המראות המופלאים של האלמוגים והדגים השכיחו מאתנו את הזמן שעבר. היינו מכורים למראות ולדגים.
היעד הבא אליו נסענו כאשר חזרנו לסידני מפפואה היה לטיול מקיף בן 18 ימים בסין כולל שייט של חמישה ימים על היאנג צ'ה.
התחלנו את הביקור בבייג'ינג, בעיר האסורה ובמקדש השמיים, יצאנו אל שרשרת ההרים עליה נבנתה החומה הגדולה שהיא המבנה האנושי היחיד שניתן לראותו גם מהירח. צביה לא הסתפקה בעליה על מגדל שמירה אחד בחום של כ-40 מעלות צלזיוס והמשיכה לשניים נוספים כדי להתבונן במראה מרנין יותר של החומה הענקית, שלא מעט מבוניה קבורים בתוכה.
משם המשכנו ברכבת לשיאן לביקור חוזר שלי בתגלית הארכיאולוגית של רבבת חיילי הטרה קוטה שנועדו לשמור על קברו של הקיסר לפני כאלפיים שנה. היה זה מרשים לראות כיצד הקימו במקום מרכז ביקורים מרשים ביותר בהשוואה לברזאנט שכיסה את האוצר הארכיאולוגי בתחילתו.
אחרי כן המשכנו לביקור בשמורת הטבע אמיישאן ובפסל הבודהא היושב הגדול בעולם שגובהו מעל 70 מטרים.
משם טסנו אל לישאנג שבה עלינו על ספינת הנהרות הסינית המפוארת ששטה מספר ימים על נהר היאנג צ'ה. הספינה שעובדיה גם משמשים כלהקת בידור בערבים מציעה לא מעט טיולים במהלך השייט. הרבה מהמקומות שבקרנו בהם לפני השלמתו של הסכר הענק על היאנג צה נמצאים כיום עמוק מתחת למים שהצטברו מאחורי הסכר על היאנג צ'ה שגובהם עלה ב-175 מטרים לאורך כ-600 ק"מ. אך עיקר החוויה בשייט היא ההפלגה לאורך 3 הערוצים (הגורג'ים) בין ההרים המתנשאים משני צידי הנהר העצום.
אחת החוויות היתה הפלגה בסירות קאנו אל אחד היובלים של היאנג צ'ה. השיט היה בסירות קאנו צרות שהסינים המשיטים אותם ערומים למעט איזור מותניים וכובע קש. חשבתי על כך שגם אם היינו מזדמנים לנהר לפני אלפיים שנים המראה היה דומה.
במרכז המבקרים של הסכר הענק זכינו להכרת הפרוייקט השאפתני שריסן את זרימתו של הנהר ואיפשר ניצול שטחי אדמה בעזרת מי השקייה למאות מליוני אכרים סינים.
אך אליה וקוץ בה. בהסבר שניתן לנו הסכר תוכנן לעמוד בפני רעידת אדמה עד 9 בסולם ריכטר כך שאם תפקוד את האיזור רעידה אימתנית קשה יהייה לנבא את התוצאות.
השייט המדהים בינות לשלושת פגודת SHIBAOZAI שנבנתה במאה ה-18. השייט מסתיים בעיר הגדולה ביותר בעולם צ'ונג צינג שמונה כ-33 מליון תושבים שעד הגיענו אליה לא שמענו כלל על קיומה.
משם טסנו לגווילין, עליה ספרנו כבר בטיול קודם באיזור ומשם לעיר שאנגחאי המעטירה והיפהפיה. נדהמתי מהשינוי המהפכני שהעיר עברה. סגן הנשיא של סין עמד לפני כ-15 שנים על גדת טיילת הבונד מהתקופה הקולוניאלית ואמר שהוא רוצה שגדתו השניה של הנהר תהיה לא פחות מרשימה. תוך כ-15 שנה נהרסו שכונות העוני שהיו על אותה הגדה שממול ונבנו יותר מ-1800 גורדי שחקים מדהימים, ביניהם מלון היאט שמתחיל בקומה ה-59 של המגדל ומגדלים וגורדי שחקים מדהימים.
כל לילה נערך מופע לייזרים על גדת הנהר. מרשים גם הביקור ברובע היהודי בסין בו חיה במלחמת העולם השניה קהילה יהודית שמנתה כשלושים אלף עם חיי קהילה עשירים החל מתיאטרון וכלה בעיתון יומי. הקהילה נעלמה עם השתלטות הקומוניזם על סין.
אחת הפלאים אליהם התוועדנו בביקור האחרון שערכנו בשאנגחאי בתום הפלגה מטוקיו היתה מערכת הרכבות הסופר מודרנית שנבנתה בסין. נסענו ברכבת מהירה במהירות של כ-500 ק"מ בשעה, כאשר אפשר לשתות תוך כדי הנסיעה בניחותה כוס קפה שלא תשפך, שכן הרכבת נעה על מגנטים ללא חיכוך כלשהוא.
סין של פעם נעלמה לחלוטין ונחילי האופניים הפכו לאוטוסטרדות הגדושות במכוניות חדישות.
אחת ההתרגשויות שלנו היתה לבקר במעין וונציה סינית הנמצאת כ-80 ק"מ משאנגחאי שכולה עיר תעלות עתיקה, שתוך שנתיים בנו הסינים רכבת תחתית המגיעה עד אליה. הלוואי עלינו.
מסין המשכנו לטיול בסרי לנקה למשך כשבועיים לה הקדשתי סיפור נפרד ומשם המשכנו לתאילנד בנגקוק, שבה סיימנו את מסענו סובב העולם שנמשך כ-4 חודשים כאשר נחתנו בתל אביב.
אחרי שהייה של למעלה משנה בעיר ה"תפוח הגדול" -ניו יורק שבה אספתי חומר לספר על טיולים מסביב למנהטן החלטתי שהגיע הזמן לשוטט באמריקה כולה מחוף אל…
האמריקנים לחמו כשבע שנים בויאטנאם, הרגו כמיליון וחצי מקומיים ואיבדו למעלה מחמישים אלף חיילים. הכל בגלל תיאוריית ה"דומינו" ששלטה אז בארה"ב שאמרה שבמידה וויאטנאם תהפוך לקומוניסטית…
טיול חורפי של מספר זוגות בצרפת, באיזור אלזס-לורן, האיזור שעבר ידיים בין גרמניה לצרפת בהסכמים של אחרי מלחמות העולם, למרות האוכלוסייה דוברת הגרמנית. הקצין היהודי דרייפוס,…
את שארית ביקורי בגווטמלה המעניינת ביליתי באתרי תרבות המאייה בטיקל, עיר המקדשים המדהימה שהתגלתה חבויה בלב הג'ונגל המקומי. במשך מאות שנים היתה העיר על אוצרות…
אם ישנה ארץ כלשהיא שיכולה לכנות את עצמה כערש התרבות המערבית הרי היא יוון, על עריה העתיקות כמו ספרטה, קורינטוס, דלפי ותבאי. או בעיר אתונה…
הביקורים התכופים שערכתי בדרום היבשת האפריקנית לרוב כאורח של משרד או לשכת התיירות שלהם. גרמו לי להתאהב בארץ הענקית הזו על נופיה המדהימים והמיגוון של בעלי…
את הטיול האחרון לדרום אמריקה ערכנו לפני כשלוש שנים אל פסגות הרי האנדים מפרו ועד בוליביה. פרו של היום היא שריד לממלכת האינקה השגיאה ששלטה…
הנסיעה הראשונה שלי לחו"ל הותירה לי כמובן "טעם של עוד"… וחיפשתי דרכים ליזום נסיעות נוספות – שאז היו במרחק רב מהאפשרויות של הישראלי התפרן הממוצע,…
התחלתי טיול בן 3 שבועות עם ידידי נתן בן ארי ברחבי מיאנמר בעיר הגדולה של בורמה (לשעבר), הלא היא ראנגון – שנקראת כיום בשם יאנגון. שהינו במלון…
לפני שנכנס לתיאור המשך טיולנו בן שלושת החודשים בדרום ארה"ב, הרי כדאי להזכיר כמה מהנפלאות והאתרים השוכנים בקירבת מה ללאס ווגאס. אחד מהם הוא ביקור…
אחת הנסיעות שלי למזרח הרחוק כמלווה קבוצות היתה עם קבוצה לא שיגרתית, שכן עלות הנסיעה היתה גבוהה מאוד ומלבד אחי שהתגורר עמי באותו חדר וקיבל מחיר…
לפני שיצאנו מעיר ההימורים לאס ווגאס נהננו ממיגוון האטרקציות שמציעים בתי המלון השונים לאורך ה"סטריפ". גם הביקור בבתי המלון עצמם מעניין למדי, שלא לדבר על ארוחות ה"בופה"…
אחרי שיטוט שנמשך כמעט שנתיים באתרים ויעדים סביב העיר ניו יורק עליהם כתבתי עשרות כתבות שכונסו בספר פופולארי בשם "סובב ניו יורק", החלטתי שהגיע הזמן לערוך…
נבאדה שמכונה בשם "סילבר סטייט" (מדינת הכסף) היתה שוממה למדי ואוכלסה בעיקר על ידי אידיאנים וציידי פרוות אך כאשר התגלו מכרות הכסף מדרום לעיר רינו…
…"שני מטוסים התנגשו באוויר, בשניהם היה ג'קסי"… שנים רבות שימשי כעורך גרפי של שבועון "לאשה" ומוספים מיוחדים בידיעות אחרונות. במקביל סיימתי את לימודי בהצטיינות באוניברסיטת…
הטיול הבא בדרום אמריקה נערך שנים רבות לאחר הטיול ההרפתקני הראשון. היינו קבוצה של 6 זוגות של חברים ביניהם האלוף חגי שלום, הבעלים של חברת…
היעד הבא שלנו בטיול הראשון "סובב העולם" היה קמבודיה האומללה, שזכתה למנת הייסורים שלה מידי בני עמה, מידי החמר רוג' – אותה מחתרת של המנהיג פול פוט…
בשנת 2001 נסעתי לעיר ניו יורק בחברת ידיד בשם צבי אלגת שהיה עורך שבועון לאשה. התלבטתי אז אם לשכור או לרכוש דירה בעיר האמריקנית לקראת תקופת…
את הדרך דרומה מיוסמיטי לעבר לאס ווגאס שבמדינת נבאדה, עשינו על כביש 95 ועברנו שניים מהמקומות הכי פחות פופולארים בדרום מערב ארה"ב. מצד ימין חלפנו…
ביקורי הראשון בדרום אפריקה היה בשלהי שנות השבעים. למען האמת תכננתי טיול יחד עם חברי דן עם שלם לדרום אמריקה אך הצעתה של בעלת הגלריה…
להגיע לפאריז עיר האורות היא היתה חלום לכל ישראלי שגדל בארץ בתקופת הידידות הבלתי נתנת לערעור בין ישראל הצעירה לצרפתים שהעניקו לה מטוסים, שעזרו לישראל להתגבר על…
לקראת שנת האלפיים חגגו בהונג קונג חגיגה כפולה: האחת את העברתה של המושבה הבריטית לידי השלטונות הסיניים וביחוד את השנייה, העובדה שלפי לוח השנה הסיני…
מאיזור אגמי האצבעות, נסענו מערבה לעבר העיר דטריוט, עיר המכוניות שירדה מגדולתה עם פלישת הרכבים היפנים והגרמנים – שבתחילה האמריקנים זלזלו בהם, אך משבר הנפט בשנות…
היעד הבא של אותו טיול סובב עולם שערכתי בזמנו עם גבי עמיר ורעייתו ועוד זוג חברים, היה האי הענק ג’אווה בו הדריכה אותנו מדריכה אינדונזית…
באחד מביקורנו במכסיקו שהינו אצל ידידים איתן וצופיה פלדי שבתוקף תפקידו היה אחראי על הקמתה של גמנסיה עברית במכסיקו סיטי וחמש שנות שהותם במכסיקו הקנו…
בין האטרקציות שהשאירו את רישומם עלינו בעת הסיור בסרילנקה היה צוק נישא שמזדקר ממישור האי לגובה של כ-500 מטרים. גנים יפהפיים סובבים את הצוק שארמון…
נהג האוטובוס הוריד אותנו במעלה ההר ואמר לנו שכפר הדייגים אותו רצינו לבקר, נמצא כק"מ במורד ההר. אלא שמועד החזרה של אותו האוטובוס לנמל העגינה…
אחת ההתנסיות שלי בתופעה של בזבוז כמויות אוכל כמו במלונות לאס וגאס או בספינות הקרוזים ברחבי העולם, היתה בעת ביקור במזרח אפריקה. ישראל השוחרת לאתרי…
בדוברוניק ביקרתי מס' פעמים – גם כשעוד היתה חלק מיגוסלביה, וגם לאחר הפיצול. הסיפור שאני רוצה לשתף הפעם מדבר על דוברובניק, זמן רב אחרי המלחמה שפרצה בין…
הקהל עצר את נשמתו, כולם היו ישובים סביב שולחנות מסעדה המשקיפה על הצוק באקפולקו, שממנו היו אמורים לזנק שחיינים מתאבדים המזנקים ממרומי הצוק אל מימי המפרצון הקטן…
עשרות נסיעות והפלגות סביב העולם שהיו לי ולזוגתי צביה , חלקם לא נראו לי כראוים להתייחסות בכתיבה. רק בשנתיים האחרונות, למשל, לפני תחילתה של מגפת…
בביקורי הראשון בויאטנאם ב-1989 במסגרת טיול סביב העולם נפגשתי עם גנרל צפון ויאטנמי במסיבה שנערכה בשגרירות הישראלית. הוא אמר לי אז שאם האמריקנים היו טורחים ללמוד…
כשיצאתי עם חברי מתקופת השירות הצבאי דן עם שלם בשנת 1972 לסיור ראשון בארצות הברית, אבי ז"ל צייד אותי בכתובות של קרובינו ברחבי המדינה הגדולה,…
מריו דה ז'נירו טסנו בזמנו בטיול הארוך הראשון שערכתי בדרום אמריקה לעבר מפלי האיגואסו העצומים שרוחבם כ-13 ק"מ. בעיירה הסמוכה למפלים יש ריכוז של פלשתינאים…
סיום טיולנו הזוגי שנמשך 4 חודשים מסביב לעולם היה בתאילנד, אותה בקרנו לא פעם בעבר. העיתונאי רן עזר והנספח הצבאי דאגו להראות לנו מקומות פחות…
היעד הבא שלנו בטיול סובב עולם אחרי לוס אנג'לס היו איי הוואי שבהם שהינו כמעט שלושה שבועות וטיילנו ברחבי האיים. אפילו שכרתי דאון לכבוד יום…
בפארק המדינה במדינת אורגון הנקרא בשם " הומבולט רדווד " לזכרו של הגיאוגרף הגרמני הגרמני אלכסנדר פון הומבולט, הפארק נמצא לאורך כביש 101 ויש בו…
סיפור עלייתו של אבי לפלשתינה היתה גם היא מוזרה למדי.. משפחתו של אבי נדדה מלטביה על גבי ספינת משא רוסית לארץ החלום – אמריקה. על…
תוך כדי נסיעה בצידו המערבי האי הדרומי בניו זילנד הגענו לעיירה בה ניתן לשכור מסוק על מנת לטוס מעל שורת הקרחונים של הרי ניו זילנד.…
בביקור שלנו באתיופיה תוך חילופי סטודנטים מהמחלקה לגיאוגרפיה של אוניברסיטת ת"א עם אוניברסיטת אדיס אבבה הגענו לעיר אקסום לפתע הופיע אתיופי וביקש לדבר עם ראש המשלחת.הוא…
נסענו לעיר תיירותית הממוקמת כ-80 ק"מ משאנגחאי ששימרו אותה על תעלותיה מאז ימי הביניים והתברר לנו שתוך שנתיים בלבד חפרו רכבת תחתית לאותה עיר, רכבת הנעה…
הטיול הבא שלי ושל צביה זוגתי סביב העולם התרחש ב-2006 אחרי שקבלתי כרטיס טיסה סביב העולם מחברת "סטאר איירלינס", שהיא בעצם איגוד של כעשרים חברות תעופה…
רק בשנה שעברה היה לנו הכבוד לשוטט גם באיים ים תיכוניים כמו סרדיניה. שם התברר לנו שאותו המצביא סיסרא המוזכר בתנ"ך הוא שכיר חרב מהעיר…
כאשר עומדים בסימטאות הכפר העתיק קסטלו רודריגו ששימש בזמנו כעיירת גבול מבוצרת בין ספרד ופורטוגל ומתבוננים בבריכת המים הדלוחה ששימשה כמקווה ליהודי הכפר, אי אפשר…
בשנות השבעים של המאה שעברה נהננו מחברתה של טייסת צרפתיה יעל שהתחתנה עם חבר ישראלי בשם אלי נחמיאס בעת שהותו ככתב גל"צ בפאריז. כעולה חדשה…
הביקור הבא שלנו היה בסין ב-1994 בתקופה שהתיירות אליה רק התחילה. שהינו בעיר גווילין ושטנו בסירות על נהר ליי המתפתל עם נופים דמיוניים של הרים…
המשך טיולנו מסביב לארצות הברית היה לאורך הגבול הקנדי מצידו האמריקני ממדינת אוהיו בה שוכנת שיקגו, לעבר מדינות כמו וויסקונסין ומינסוטה – ומשם לצפון דקוטה לעיר…
כאשר עומדים במחצבה באסואן מול אובליסק באורך 42 מטרים שמשקלו המעורך כ-1200 טונות ולמזלנו הוא ננטש במחצבה כי סדק הופיע בסלע במהלך החציבה . אתה…
הביקור הבא בטיול הסובב עולם שלנו היה בסין. מערת שלושת החכמים , בסוף ההפלגה על נהר היאנג צ'הנדהמתי למראה ההתפתחות המהירה של סין מאז ביקורי…
כאשר חזרנו המשלחת האוניברסטאית מנפאל לצפון הודו, לעיר ה"קטנה" במושגים הודים, "פטנה" – עיר המונה כ-2 מליון – ביקש אותי ראש החוג, פרופ' ברוור, להתלוות…
לא פחות מארבע פעמים ערכתי טיול סובב עולם. הראשון היה כאמור בתום הביקור שלי באיי הפיליפינים כיועץ לחברת התעופה המקומית. ממנילה המשכתי לעבר לוס אנג'לס, שם…
המשך הטיול סובב העולם היה בסרי לנקה, אותו אי ענק הנראה כטיפת דמעה ענקית ושוכן בדרום מזרח הודו באוקיינוס ההודי . זוגתי רצתה לבקר בהודו…
הר געש שמתפרץ בפאפואה כל רבע שעה היעד הבא במסעי עם זוגתי מסביב לעולם. לשם כך החלטנו שסידני תשמש לנקודת המוצא שלנו לסיורים בדרום האוקיינוס הפאציפי.…
המשך הטיול סובב העולם שלנו היה באינדונזיה אליה הצלחנו להוציא ויזה קבוצתית על סמך דרכונה הגרמני של אשתו של גבי עמיר. החוויות באינדונזיה היו מדהימות.…
הרפתקאה פיננסית אחרת זומנה לי בשנות השמונים. כמדריך וכמלווה קבוצות הזדמן לי כמעט מדי שנה לפקוד עם הקבוצות אותן הדרכתי את אתרי "דיסני" באורלנדו,עיר השעשועים…
העיר סן פרנציסקו ידועה אמנם כעיר הליברלית בארצות הברית . אבל גם העיר פורטלנד במדינת אורגון גאה בהיותה בירת הגאים והגאות וביחסה הליברלי לתופעה.ובעיקר בברים הייחודיים…
הגענו למלון "הולידיי אין" בפורט מורסבי, בירת פאפואה, המלון היה מוקף גדרות תייל ונראה כמו יעד מבוצר עם שומרים מזוינים. בקבלה הזהירו אותנו שאסור לצאת בלילה…
הרומן שלי עם יפאן החל כבר בשנות התשעים של המאה שעברה כאשר הדרכתי קבוצה של בעלי יכולת בטיול שנמשך למעלה מחודש אל המזרח הרחוק .…
כאשר מהלכים במערה קרסטית ארוכה עמוסה בנטיפים וזקיפים ונתקלים בציורים של בעלי חיים כמו ממותות, ביזונים, חזירי בר וסוסים אציליים שהאמנים הקדמונים ציירו לפני כעשרים…
בחזרה דרומה לאורך החוף המערבי של ארצות הברית לכיוון העיר סן פרנציסקו מגיעים למחוז מארין (מארין קאונטי) שבו העיירה החמודה סוסליטו, שנראית כאילו הועתקה מהים התיכון אל…
מסע מעניין אחר שערכנו במסגרת החוג לגיאוגרפיה היה להודו ולנפאל. היה זה בתחילת שנות השבעים. הרבה לפני אופנת ה"תרמילאים". הסיור בחסות אוניברסיטת בומביי כלל ביקורים…
כאשר הגענו במהלך הסיור בפאפואה לעיירה רבאול המשקיפה על הר הגעש טבורבור , נדהמנו למראה הנוף היפהפה הנשקף של מפרץ יפהפה שממולו מזדקר הר געש…
הטיול השלישי מסביב לעולם הפגיש אותנו עם כמה זוועות שהתרחשו בדרום מזרח אסיה. פירמידת הגולגולות בשדות הקטל של החאמר רוג' ליד פנום פן בקמבודיה למשל,…
פפיטה בירת טהיטי היתה התחנה הבאה שלנו, במסענו סביב העולם . מטהיטי תכננו לצאת להפלגה בת 10 ימים לאיים מופלאים בדרום האוקיינוס השקט כמו בורה בורה,…
בעת שהותי בניו יורק בין השנים 2002 עד 2005 ככתב תיירות של ידיעות אחרונות, פרסמתי סידרה של כתבות שהציעו לקוראים מדי שבוע יעדי טיולים לסופי…
באחד מביקורי הראשונים בברצלונה בתקופת הקיץ נאלצתי לכתת את רגלי מבית מלון אחד למשנהו עד שהצלחתי למצוא מקום להניח בו את ראשי. היה זה באכסניה…
את מיאנמר – או כמו שהיינו רגילים לכנותה בשם בורמה – הכרנו כישראלים עוד מראשית ימי המדינה כאשר נשיאה באותו הזמן, או-נו טרח לבקרנו ברוב הדר והמולה…
לפני שמדרימים מפורטלנד על כביש 101 לעבר סן פרנצסיקו מומלץ מאוד לבקר בערוץ הענק של נהר קולומביה שמשמש בעצם קו גבול בין מדינות וושינגטון לאורגון.…
קשרי הידידותיים עם נציגי משרד התיירות הדרום אפריקנית"סאטור" הביאו לכך שהוזמנתי ללא פחות משבעה ביקורים רשמיים ברחבי היבשת השחורה. נציגי "סאטור" שייצגו את משרד התיירות…
בימי חלדי ערכתי ארבעה מסעות חובקי עולם, כל פעם במסלול אחר שכיסה אזורי עולם אחרים. הכוונה היא למסע בו אתה יוצא לכיוון מזרח למשל, מקיף את…
כאשר אתה עומד על חומתו של מבצר שהגן על העיר סאבו באחד מאיי הפיליפינים אתה מתפעל מהמראה של המון העם השר בהתמסרות שירי דת קתוליים…
אחרי שמיצינו לא מעט את דרום מזרח אסיה, החלטנו מספר זוגות של חברים וידידים להצטרף למסע ימי הכולל סיורים באתרים בלתי שגרתיים – כמו האיים מאורציוס, איי…
אחת הנסיעות המעניינות שלי היתה כאורח של ממשלת גוואטמלה. זו היתה נסיעה שהתבשלה דרך שגרירת אותה מדינה בישראל סטלה גרנדוס שבעלה ז"ל היה נכדו של…
בימי חלדי זכיתי להוביל כמדריך, לא מעט קבוצות בארצות הברית, לטיולים שנמשכו למעלה מחודש. למען האמת, זה תענוג די קטן להוביל קרוב ל-40 ישראלים במהלך…
המשכנו מערבה בטיולנו סובב ארצות הברית לעבר העיר האוניברסטאית של מונטנה, מזולה, השוכנת על גדות נהר קלארק, בה שוררת אווירה סטודנטיאלית. דרומה משם שוכן הפארק הלאומי ילוסטון, אותו…
בונקרים לצוללות מתקופת המלחמה הקרה, קרואטיה כאשר יורדים בזהירות במורדות התלולים של האי וויס (VIS) לעבר המנהרות והבונקרים העצומים שהקימו היוגוסלבים בזמן המלחמה הקרה. מאמץ…
בין האתרים המופלאים שהגענו עליהם באותו מסע ראשוני לדרום אמריקה היה מדבר אטקמה בצפון פרו. מדבר אטאקאמה הוא מהמדבריות השחונים ביותר עלי אדמות, שם נמצאים מאות ציורי המדבר…
נסיעתי הראשונה לחו"ל היתה בתקופה בה יצאתי עם חניתה. תכננתי טיול עם שני חברים ותיקים, האחד אורי פיש והשני יגאל קרן . הרעיון היה להשתמש…
הפעם הראשונה שבה ניסו לשווק את איי סיישל כאתר חלומי שעשוי בזמנו להחליף את טורקיה היה כמעט לפני עשור . חבילת נופש שווקה בישראל במחיר…
אחד המקומות המסקרנים שנותרו בלתי מפוענחים עבורי היתה דרום קוריאה, מדינה שבתום מלחמת קוריאה ב-1953 היתה הרוסה לחלוטין והצליחה תוך שני דורות להפוך למעצמה תעשייתית…
תחנתנו הבאה היתה בעיר אוקלנד באי הצפוני של ניוזילנד, עיר שיש בה יותר יאכטות פר קפיטה מכל מקום אחר על הגלובוס. לי היה זה הביקור…
אחד המקומות היחידים שלא מצאתי בו ולו קרוב משפחה אחד לרפואה היתה עיר ההימורים לאס ווגאס, מלבד מספר טלפון של ישראלי שהתגורר בעיר – אותו קבלנו מדיילת באל על שהתיידדנו…
כאשר שאלנו את הנהג שלנו בפורט מורסבי שבפאפואה על האגדות הנפוצות שחלק מהשבטים היו אוכלי אדם, הוא אמר שכיום המנהג כבר לא קיים אבל סבו סיפר…
הוזמנתי בזמנו על ידי משרד התיירות הבולגרי לבקר באתרי התיירות המקומיים על מנת להמליץ לישראלים על ביקור בבולגריה. הקהילה הבולגרית בישראל זכורה לטוב , שהתאקלמה…
בטיול אחר עם קבוצה שכלל ביקור במכסיקו סיטי ובעיר הנופש אקפולקו היה בין הנוסעים פרופסור לגינקולוגיה ידוע ממוצא בולגרי, יהודי נחמד בשם ניסימוב שנהג לצייד…
ביקורי הבא בהודו היה כבר בשנות התשעים של המאה שעברה, כמדריך קבוצה ישראלית בת כ-40 איש במסע בן 35 יום במזרח הרחוק. לביקור בהודו הוקצו…
תאילנד הפכה כבר מהתקופה שבה הייתי עול ימים לארץ החלומות שבה משולבים כל התשוקות, של תייר ישראלי צעיר החל מנופים מדהימים וערים אקזוטיות וכלה בנערות…
הטיסה למיאמי מבירת גוואטמלה היתה בלי בעיות, אך כאשר נגשתי לדלפק לטיסת ההמשך לניו יורק, אחרי שכבר מסרתי את המזוודות – טענה דיילת הקרקע, שיצאה זה…
מאז אותו טיול סובב עולם שערכתי עם בת זוגי שנמשך כ-4 חודשים תמימים, טסנו וטיילנו בלא מעט מקומות ברחבי העולם. בין הטיולים המעניינים היה שייט…
במהלך הטיול "סובב העולם" האחרון שביצענו, שהינו גם כשבועיים בסרילנקה. כפר הדייגים שאיבד את מרבית הסירות על אנשיהם בצונאמי בשנת 2004היה זה כשנה לערך לאחרהצונאמי…