אבי יצחק ואמי תרצה לפני טקס נישואיי עם חניתה

המכתב מאמי שדרבן אותי לסיים את בחינות הבגרות (23)

מנהל בית הספר התיכון מר פינצ'ובר, גבה הקומה ובעל ההבעה של "אני ואפסי עוד", הזמין אותי לפגישה במשרדו. היה זה בתחילת לימודיי בשמינית, ערב ההחלטה על מספר התלמידים שיוגשו לבחינות הבגרות הנוראיות. אותו מנהל הודיע לי שנהוג להזמין את הורי…

להמשך קריאה
נסיך העיר איור למדורו של לידסקי

שוד הבנק של בן הרב (21)

באותה תקופה בה הוריי שהו בחו"ל ובה התגוררתי לבדי בדירתם, ניצלתי כמעט במקרה מחבורה של פוחחים שהיו עשויים לסבכני אפילו בפלילים.  אחד מהם היה בחור בן גילי שהיה בנו של הרב המכובד של שכונת טלביה, בחור בשם מנחם אופנברג. חבר…

להמשך קריאה
המחנך איור למדורו של לידסקי

גקסון, צא החוצה (19)

אם נחזור לימי הטיפשעשרה שלי, בהם חזרתי ללמוד לאחר שנמלטתי מלא פחות מ-4 ישיבות תיכוניות, הוחזרתי לאחר כבוד הביתה בעזרת אמי היקרה שהבינה שלא קורצתי מחומר של תלמידי חכמים יראי שמים ונרשמתי לכיתתי הישנה מאז בית הספר היסודי, שהיתה שייכת באותה תקופה…

להמשך קריאה
שפחתך החרופה איור למדורו של לידסקי

איבוד בתולים (20.5)

כשהורי שהו בחו"ל, הייתי סועד בשבתות אצל דודי יעקב שמידע ואשתו לאה. בעיני בנותיהם נעמה וחיה ובעיני בנם הקטן אלחנן הייתי מעין אח בכור. הייתי גאה מאוד בעובדה שהורי עם חזרתם ארצה מצאו בבנק את כל סכומי הכסף שהותירו לי לתקופת…

להמשך קריאה
תערוכת העשור תמונה מתוך בלוג הספרנים, הספריה הלאומית

ילד הפלא שהיה גדול למדי (20)

בתור ילד בן 14 התחלתי לנצל את כשרוני בציור ועיטרתי בציורים ספרים שאמנים ותיקים וידועים בירושלים כמו מירון סימה ואשר בינג הטילו עלי לבצע. סכומי הכסף שקבלתי עבור ציורי איפשרו לי להרגיש כמו רוטשילד צעיר ולממן את בילויי ואת תחביבי…

להמשך קריאה
ירושלים, עיר ילדותי

מה קרה לנפתלי רפפורט הספורטאי? (16)

ילד נוסף שהשתייך לחבורת הילדים שנהגה ללכת בצוותא הביתה מבית הספר ששכן ליד הכנסת הראשון (בית פרומין) לכיוון רחביה ושכונת טלביה היה נפתלי רפפורט שהתגורר ברח' בלפור, בבית ערבי לא הרחק מבית ראש הממשלה של היום. אותו נפתלי היה ילד מגודל, בן…

להמשך קריאה
אבי יצחק ואמי תרצה לפני טקס נישואיי עם חניתה

מה קרה למפאייניקים הדתיים של פעם? (15)

בשנים הראשונות למגורים בטלביה נהגנו, אחותי שולה ואנוכי, לנסוע באופניים אמריקניות שקבלנו כשי מאחת נסיעותיו של אבי. באותה תקופה נדנדתי יותר מדי לשולה. היא נהגה לדווש באופניים לפני, מבלי להוציא מילה לכיווני , דבר שהרגיז אותי למדי. בתור תלמידי גימנסיה…

להמשך קריאה
ליל סדר ירושלמי בביתם של הורי, תרצה ויצחק ג'קסון

סיפורים משכונת טלביה (15)

כאשר נפטרה בשנות החמישים, דודתי מרגלית מסרטן והותירה 2 בנות שאחת מהן לאה היתה בת 16 והשניה רותי כבת 13 הן הפכו להיות בנות משפחה לכל דבר. אביהם פנחס אדלר, שימש כ"שף", טבח ראשי על סיפון אניות הנוסעים "שלום" של "צים" ולא…

להמשך קריאה
בעיצומה של מלחמת ששת הימים, עם קלאצ'ניקוב מצרי ומקטרת (מלחמת ששת הימים)

הרחוב שהקריב לא מעט מבניו על מזבח עצמאות ישראל (14)

הבית בטלביה הפך למקום עליה לרגל משפחתי. מדובר בשני בתים שהיו מחוברים בחצר משותפת מרוצפת. בקומה התחתונה של ביתנו התגוררו שתי משפחות, האחת משפחת חי שהיתה ממוצא פרסי, כמדומני, ואדון אברהם חי שהיה אינסטלטור ו"כלבויניק" שפתר בעיות שהתעוררו מדי פעם…

להמשך קריאה
ליל סדר ירושלמי בביתם של הורי, תרצה ויצחק ג'קסון

המעבר לשכונת טלביה (13)

כאשר הייתי בגיל 9 בתום כיתה ו' הגשימה אמי חלום עתיק ורכשה דירת ענק בשכונת "טלביה". אבי, מונה לאחר מלחמת השחרור כעובד במחלקת ה"אפוטרופוס על נכסי הנפקדים", דהיינו ממונה מטעם ממשלת ישראל על כל אותם בתי פאר בשכונות הערביות, של…

להמשך קריאה
אילוסטרציה - ילדים משתוללים

משחקים מקאבריים של ילדים שגדלו במלחמת השחרור (12)

בשנים הראשונות של לימודי נהגנו אני וחברי לכיתה, יוסי צחי ז"ל לבלות את השעות שלאחר הלימודים במשחקים שובבים. היתה לנו מעין מחתרת ילדותית ששאבה את השראתה מספרי "חסמבה" של יגאל מוסינזון, ששנים רבות לאחר מכן זכיתי להכירו ולהפוך לידידו. הכנופיה…

להמשך קריאה
החתימה המקורית של דוד בן גוריון בספר הזכרונות של אחותי שלומית ג'קסון, 1949

חתימה של בן גוריון – סיפור ילדות בירושלים בתש"ח, מאת שלומית ג'קסון (11.5)

סיפור זה מובא כאן מילה במילה מאת אחותי, שולמית:   אירוע גדול שזכור לי מתקופת ילדותי ברחוב הלל בירושלים בשנת הקמת המדינה וייסוד הכנסת ששכנה ממש ליד הבית שבו גרתי. חברי הכנסת היו באים מתל אביב וממקומות אחרים בארץ כדי…

להמשך קריאה
אחי ואחותי במלחמת השחרור 1948

החתימות שנאספו בין מלון עדן לגיהנום בכנסת הראשונה … (11)

הדירה בה התגוררנו בשנותי הראשונות שכנה ברח' הלל, על אותו קטע רחוב קצר שהפריד בין מלון עדן לבניין "פרומין", ששימש  אז משכנה של הכנסת הראשונה. כל גדולי העם של המדינה העברית הצעירה ומעוררת התקווה נהגו להלוך רגלית בין חדרם במלון "עדן"…

להמשך קריאה
מפגש תחנות בדרכו של יוחנן פריד

כיתת הפרופסורים של ג'קסי (10)

באחד מחודשי הקיץ, בשנת 2011, הוזמנתי אחר כבוד להפגש עם בני כתתי מבית הספר העממי בכיתה בה למדנו לפני למעלה מיובל חיים. היה זה במסגרת אירוע שאירגן הרב יוחנן פריד לצאצאיו וכונה בשם "תחנות בחייו". הרב פריד זכה ללא מעט…

להמשך קריאה

הקוד המסתורי באותיות ינ"ג (9)

יום אחד, דומני כאשר הייתי בכיתה ו', נכנס מחנך הכיתה מר וירצבורג, אדם שסבר פניו היה תמיד רציני. ידו נפגעה מהתפוצצות רימון יד במלחמת השחרור. הוא היה מורה מעולה ומחמיר למדי שלא היה ידוע בחוש ההומור שלו דווקא. היה זה…

להמשך קריאה
בת-ים: ילדים משחקים בחוף, מתוך אתר עיריית בת-ים

הבית הבודד בדיונות בת-ים שנעלמו ואינם(8)

מדובר בתקופה שקדמה למלחמת השחרור, כאשר הורי – שנסעו לאמריקה – הפקידו אותי ואת אחותי בביתם של קרובים שנהגו לארח בביתם ילדים שהוריהם נסעו לתקופות ארוכות לחו"ל. בגלל הקירבה המשפחתית לאמי הרשו בעלי הבית לעצמם לשכן יחדיו אותי ואת אחותי שולמית…

להמשך קריאה
משפחת אבי רצתה לפגוש את אמי, איתה לא נפגשו מעולם

הטרור שקדם למלחמת השחרור (2)

הפיגוע הגדול מכולם התרחש לפני קום המדינה  ברחוב בן יהודה, כאשר משוריין בריטי נהוג בידי עריקים בריטים, עמוס בחמרי נפץ התפוצץ במרכז הרחוב. הפיצוץ אירע בשעת בוקר מוקדמת. אמי שהיתה אז בהריון עם אחותי הקטנה נורית, רצה יחפה למשמע קול…

להמשך קריאה
ירושלים, עיר ילדותי

נולדתי בירושלים (1)

נולדתי בירושלים של ימי המנדט בשלהי מלחמת העולם השנייה, בבית החולים הדסה ששכן אז על הר הצופים.  ירושלים של אז היתה עיר מאובקת של בתי אבן וכמעט ללא צמחיה או גנים. זכרונותי הראשונים בתור ילד רך קשורים במקום מגורי הורי…

להמשך קריאה
צביה אוחזת בקצה הפירמידה של חופו באתר הפירמידות ב גיזה (ליד קהיר) מצרים.

שייט על הנילוס בעקבות אוצרות הפרעונים

כאשר עומדים במחצבה באסואן מול אובליסק באורך 42 מטרים שמשקלו המעורך כ-1200 טונות ולמזלנו הוא ננטש במחצבה כי סדק הופיע בסלע במהלך החציבה . אתה עומד נפעם כיצד הצליחו המצרים הקדמונים לחצוב גוש מונוליטי שכזה . להרים אותו מהמחצבה ולהשיט אותו כאלף ק"מ עד ליעדו. זהו מסתורין מדהים כיצד הצליחו אותם מצרים עתיקים ללא כל…

Read more
אתיופיה ילדים אתיופיים באחד הכפרים

לשתות באתיופיה קולה רותחת

הנסיעה הראשונה שלי לחו"ל הותירה לי כמובן "טעם של עוד"… וחיפשתי דרכים ליזום נסיעות נוספות – שאז היו במרחק רב מהאפשרויות של הישראלי התפרן הממוצע, ובמיוחד של זוג צעיר כמונו, שעשה אז את צעדיו הכלכליים הראשונים. גליתי יוזמה במסגרת כהונתי כיו"ר הסטודנטים , כך שדחפתי את  ראש החוג לגיאוגרפיה דאז, פרופסור משה ברוור לשגר מכתבים…

Read more
הרכבל בהונג קונג לויקטוריה פיק

שנת הדרקון המוזהב בהונג-קונג

לקראת שנת האלפיים חגגו בהונג קונג חגיגה כפולה: האחת את העברתה של המושבה הבריטית לידי השלטונות הסיניים וביחוד את השנייה, העובדה שלפי לוח השנה הסיני חל יום השנה הסיני של הדרקון המוזהב שנופל רק אחת לאלפיים שנה. שמחתי להיות מוזמן ככתב תיירות מטעם שלטונות הונג קונג לחגיגות הללו כנציג היחיד מישראל . לאירועים המשמחים הללו…

Read more
הרומאים צולבים את ישו מדי יום באתר הולי לנד של האוונגליסטים באורלנדו

הביתן הישראלי באתר "אפקוט" אורלנדו

הרפתקאה פיננסית אחרת זומנה לי בשנות השמונים. כמדריך וכמלווה קבוצות הזדמן לי כמעט מדי שנה לפקוד עם הקבוצות אותן הדרכתי את אתרי "דיסני" באורלנדו,עיר השעשועים הענקית שהוקמה בפלורידה בסודי סודות, שכן האתר המקורי בלוס אנג'לס נחסם כולו במאות העסקים שצמחו סביבו  ולא הותירו מרחבי התפשטות וצמיחה לאתרי השעשועים הנוספים שתוכננו. כך שחברת דיסני שלחה חברות…

Read more
בית ספר למתאבדים (טרוריסטים איסלמיסטים) איור + טקסט פוליטי של ג'קסי ג'קסון בשבועון לאישה, למדור סאטירי בשם 'צב השעה' (בשנות ה-80)

כתבות תיירות במדיה הכתובה, בעיתון ידיעות האחרונות ובשבועון לאשה

…"שני מטוסים התנגשו באוויר, בשניהם היה ג'קסי"… שנים רבות שימשי כעורך גרפי של שבועון "לאשה" ומוספים מיוחדים בידיעות אחרונות. במקביל סיימתי את לימודי בהצטיינות באוניברסיטת תלאביב במחלקות גיאוגרפיה ופילוסופיה. באותה תקופה החלו חברות הנסיעות להתחרות ביניהם על שוק המטיילים הפוטנציאלים לטיולי ארוכים ברחבי העולם. חברת "אירופה טורס", שהיתה אחת מהמובילות בשוק זכתה במכרז של משרד…

Read more

מדור סאטירי בשבועון לאישה

טור סאטירי בשבועון לאשה בשם "צב השעה" שנים רבות שימשתי כעורך גראפי של שבועון "לאשה".  תחילה תחת העורך דוד קראסיק ומאוחר יותר תחת מחליפו, העורך צבי אלגת שהיה ידיד קרוב לי. בשבועון הנשים הזה עבדו לא מעט עורכים גברים, ביניהם העתונאי דן מרגלית והמשורר דוד אבידן שאשתו ברוריה הפכה לכתבת הראשית של השבועון לאחר שעמיתתה…

Read more
בית ספר למתאבדים (טרוריסטים איסלמיסטים) איור + טקסט פוליטי של ג'קסי ג'קסון בשבועון לאישה, למדור סאטירי בשם 'צב השעה' (בשנות ה-80)

איורים בשבועון לאישה

עורך גראפי של שבועון "לאשה" שתרם לא מעט איורים לעיתוון בין שאר התפקידים שמילאתי כעורך גראפי בשבועון "לאשה" – מלבד עיצוב העיתון והכנתו לדפוס – היה לצייר איורים לשבועון כערך נוסף לסיפורים וכתבות שהופיעו בעיתון, החל ממדור של הסופרת גלילה רון פדר ומדורים שונים, שאחד הפופולאריים שביניהם התפרסם מדי שבוע. היה זה המדור השבועי "סיפורים…

Read more
היי הג'יפ מתוך דף קרבי - יומן החטיבה - 1.6.1967 - ג'יפ (מלחמת ששת הימים)

קלף המזל של מ.פ. מפקדה (מתוך 'סיפורים קטנים מן המלחמה, אוקטובר 1973)

כשאומרים שליהושע מ. פ. המפקדה הולך קלף משוגע, אין נאמרים הדברים לתפארת המליצה. בלילה השני למלחמה, כאשר הכוח נע קדימה תוך קרב, היו כמובן חיילי המפקדה והדרגים, מאחוריו. בשלב מסוים, התברר למפקד היחידה כי המפקדה העורפית שלו, עברה את הטנקים והיא נעה הישר לזרועותיהם של הסורים. הוא מיהר בעקבותיהם בג'יפ, השיג את מכונית פולקסווגן המסחרית של יהושע והחזיר…

Read more
במהלך המלחמה, זיהוי וסיפור על דמויות בחטיבה מתוך דף קרבי - יומן החטיבה - יוני 1967 - דמויות בחטיבה (מלחמת ששת הימים)

הפקק של גדליה (מתוך 'סיפורים קטנים מן המלחמה, אוקטובר 1973)

במחלקת הרכב מכנים את גדליה ביגלמן בן ה- 46 "פרופסור למכוניות". גדליה החייכן הוא מן הותיקים שבחיילי היחידה והוא מלווה אותה עוד מימי מלחמת השחרור. כאשר נתקלים בבעיה טכנית מסובכת במיוחד, יש אל מי לפנות וגדליה נחלץ למלאכה בכל תנאי מזג אוויר וכמעט בכל שעה של היממה. כאשר התקבל במחלקת הרכב מברק לפיו נתגלתה נזילה בחצי-כבד (=זחל"ם),…

Read more
מלחמת יום הכיפורים - יומן קרב - 1974 - קריקטורה קור

אורח נטה ללון (מתוך 'סיפורים קטנים מן המלחמה, אוקטובר 1973)

בעיצומה של המלחמה הבחינו לפתע אנשי הזחל הטכני של יוני במטוס סוחוי סורי המתכוון לבצע תקיפה לכיוונם.  הם מיהרו לזנק אל צידי הדרך כדי לתפוס מחסה מן הקליעים שחרשו את הקרקע במרחק מטר אחד מן הזחל"ם. לאחר שמטוס האויב נעלם, התכוונו לחזור אל הרכב ולהמשיך בנסיעה, כאשר גילו לפתע כי נוסף להם איש צוות חדש ומוזר.…

Read more
בן התגייס לצבא האמריקני ב-4 ליולי 2004

מכתב גלוי לרמטכ"ל

את תקופות השירות במילואים עשיתי בחטיבה 4 שהיתה חטיבת חי'ר שעברה מאוחר יותר הסבה לחטיבת שריון. אני וחברי דן עם שלם עסקנו בטיפול במשפחות השכולות ובענייני חינוך כמו הוצאת דפים קרביים במלחמות ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים . בדרך כלל היה כל מח"ט מכיר לנו את המח"ט הבא כדי שהטיפול בנושא החינוך והמשפחות השכולות ימשיך…

Read more
מדורות סוריות מעל הכינרת מלחמת יום הכיפורים - יומן קרב - 1973 - מדורות סוריות בכינרת

אתם נוסעים ישר לזרועות הסורים

המח"טים קוראים לו לואיג'י, החבר'ה מכנים אותו "מיקרוב".פנים סמוקות, חיוך של טוב לב, זהו לואי בלום המלווה את החטיבה משנת 1952.(מלחמת ששת הימים) אחד התפקידים שאמצנו לעצמנו, דן עם שלם ואנוכי במהלך מלחמת יום הכיפורים, היה להוציא מדי יום דף קרבי בו פרטנו את מהלכי הקרבות וכתבנו בשם המח"ט (יעקב הדר) פפר, מעין פקודת יום…

Read more
מלחמת יום הכיפורים - יומן קרב - 1973

להינצל פעמיים במלחמה אחת

את הלילה הראשון במלחמת יום הכיפור עברנו בתוך זחל"ם החילוץ של מכונאי הטנקים של גדוד 95, חבר'ה לעניין שעבדו יומם ולילה כדי להחזיר לפעילות טנקים פגועים. הפגזות סוריות נמשכו במשך הלילה כולו והטרנזיסטור שידר במהלך הלילה מרדיו דמשק את האימרה "חייל עברי, הנח נשקך"… מאוחר יותר ההפגזות הסוריות ניסו לאתר את סוללת התותחים המתנייעים שמוקמה לא הרחק…

Read more
מלחמת יום הכיפורים - יומן קרב - 1974

המלחמה שגמלה אותי מהרצון להיות יזם (יום כיפור 1)

מדורות סוריות מעל הכינרת מלחמת יום הכיפורים מצאה אותי ואת משפחתי מתגוררת ברח ' הדר 6 בהרצליה. המעבר להרצליה מתל אביב היתה בעקבות המחשבה שבעתיד נתגורר בשכונת וילות בתחומי הרצליה ובאה לידי ביצוע בעקבות הצעתו של ידידי ברזילי, ששימש כסגן ראש עיריית הרצליה, שחניתה רעייתי תנהל את הקונסברטוריון למחול ששכן בהרצליה ב'. כל זה שכנע…

Read more
איש העולם הגדול איור למדורו של לידסקי

עיתונאי מפוצץ בנייתה של שכונה

בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים, התבקשתי על ידי חבר ללימודים באוניברסיטה יגאל ברזילי ששימש כסגן ראש עיריית הרצליה, לערוך חוברת על תכנונה העתידי של הרצליה. לחומר צורפה מפה בעלת ערך שהציגה את הקרקעות העומדות בפני הפשרה בעתיד. בעזרת חבר עו"ד הוצאתי בטאבו את רשימת בעלי הקרקעות והצלחתי אחרי עמל רב להשיג את מספרי הטלפונים של חלק…

Read more
הוצאתי להורג בתליה על ידי השריף באתר המרפסת התלויה בגרנד קניוןש

מירושלים של זהב לעיר הזהב לאס וגאס (18)

אחד המקומות היחידים שלא מצאתי בו ולו קרוב משפחה אחד לרפואה היתה עיר ההימורים לאס ווגאס, מלבד מספר טלפון של ישראלי שהתגורר בעיר – אותו קבלנו מדיילת באל על שהתיידדנו אתה במהלך הטיסה. כאשר נחתנו בלאס וגאס פנינו למלון הראשון שנראה הולם את צרכינו – מלון "פלמינגו" . זה לא סתם מלון אלא המלון הראשון והחלוצי שבנה נציג המאפיה באגסי…

Read more
קואלה חמודה וביישנית באוסטרליה

הקצין הבריטי, יליד אוסטרליה, שהביא נדוניה של תותחים ל'הגנה' (17)

כשיצאתי עם חברי מתקופת השירות הצבאי דן עם שלם בשנת 1972 לסיור ראשון בארצות הברית, אבי ז"ל צייד אותי בכתובות של קרובינו ברחבי המדינה הגדולה, אליהם כתב שבנו יקירו עומד לארח להם לחברה . כך שאת עיקר טיולנו ערכנו כאשר אנו מדלגים מבית של קרוב משפחה אחד למשנהו. כדי לשפר את טיב האירוח הצלחנו להצטייד ממנהל "אמריקן אקספרס"…

Read more
אילוסטרציה: הסנה הבוער

הנזיר שחירבן ליד שיח משה רבנו

אחד מחברי ללימודים באוניברסיטת תל אביב בחוג לגיאוגרפיה היה כמו שכבר הזכרתי , תא"ל איציק שגב, קצין צנחנים שפגשתי אותו לאחרונה בהקרנתו של סרט מעניין על זוג מעורב, אנגליה ומוסלמי אפריקני, סרט שעסק באחד מהפיגועים שנערכו על אדמת אנגליה. שגב קרא לסרט "עבודה ערבית" שכן גם הפיגוע וגם העלילה כוללה הבמאי והתסריטאי היו ערבים. אותו איציק…

Read more
ג'קסי בהיותו עורך הגרפי של שבועון לאשה

הצעה מנח מוזס שאי אפשר היה לסרב לה

הייתי העורך הגרפי של מוסף הארץ, שעורכו היה נתן דונביץ. המוסף עורר גלים בעיצובו הבלתי שיגרתי בעיתונות . הגישה המגאזינית במוסף של אז זכתה לחיקויים בעיתונם נוספים . בעקבות הוצאתו של המוסף החדשני הגיע שמעי לאזניו של נח מוזס והוא שלח אלי את מזכירתו דאז , דבורה נמיר. הצעתו היתה כזו שאי אפשר לסרב לה: השכר…

Read more
פואד ודולי, גבי עמיר ושמוליק סגל וחברים בתערוכת ציורים שלי בגלרית עמליה ארבל

מפגש עם רוחו של רפי כץ

לאחר החתונה שלי עם חניתה, כאשר התפזרו האורחים, יצאנו לחגוג בשעות המאוחרות בדירתה של עמליה ארבל. זאת היתה התקופה שלאחר מלחמת ששת הימים ונושא הספיריטואליזם פרח בקרב הציבור שהתקשה להשלים עם מותם הפתאומי במלחמה של מאות בחורים צעירים. אחי ג'קי והעיתונאי שייקה לוויט הפכו את הנושא לעסק. הם הדפיסו דפי אותיות על גבי קרטונים שיאפשרו…

Read more
יוני 1967 - ליווי שבויים מצריים אל מעבר לתעלה (מלחמת ששת הימים)

כיצד כבשנו כפר ערבי מבלי להתכוון (ששת הימים)

לקראת יום שישי בתקופת מלחמת ששת הימים אמרתי לנהג הג'יפ התימני שלנו "ינאי", שהיה בעל מספר דוכנים בשוק הכרמל, שאנו ניסע יחד לבלות את השבת בבית. וכך יצאנו דן עם שלם, הנהג ינאי ועבדכם הנאמן בכיוון כללי מערבה. תארנו לעצמנו שבשלב מסוים נגיע לארץ ישראל המערבית. נסענו בדרך המתפתלת לכיוון שפלת החוף ולפתע הגענו לכפר ערבי שבו בכיכר הכפר הייתה…

Read more
עם חניתה המחופשת במסיבת פורים בקאמרי

הנישואין ומלחמת ששת הימים

באותה תקופה הפכתי כבר לבן זוג רשמי של רעייתי לעתיד, הרקדנית חניתה זהבי, שעוררה התרגשויות בכל מקום אליו הגענו. באחת הפעמים נסענו  לבקר את שוהם, אחיה הצעיר של חניתה, שנשלח ללימודים לקיבוץ תל רעים. כאשר הופעתי במכונית הספורט האדומה, פתוחת הגג שלי וממנה יצאה חניתה בשמלת מחשוף ועקבים דקיקים התברר שהביקור הזה הפך במשך חדשים…

Read more
יוני 1967 - ליווי שבויים מצריים אל מעבר לתעלה (מלחמת ששת הימים)

מלחמת ששת הימים – דפי קרב מאויירים

במלחמת ששת הימים שירתתי כאיש מילואים בחטיבת חי"ר שכבשה את לטרון ואת רמאללה. כחלק מתפקידי במילואים הוצאנו, דן עם-שלם ואני, דפים קרביים שביטאו את האווירה ואת התקופה של לפני המלחמה ובמהלכה. דפי עיתון אלו חולקו לחיילי החטיבה ונמצאים כיום במוזיאון השריון בלטרון.  עבדכם הנאמן, אייר וכתב סיפורים קטנים שמאחורי מלחמה גדולה.

Read more
הצגת "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בו השתתפה חניתה כרקדנית

ניתוח מוח בפרוטקציה

חדשים רבים לאחר אותו טיול ראשון לאירופה והתאונה שהתרחשה בסקוטלנד, חזרתי לשגרת חיי, חסרי השינה, של עבודה בשעות הבוקר, לימודים אחה"צ וצפיה לתום הצגת "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" על מנת לאסוף את אשתי לעתיד, הרקדנית היפהפיה חניתה ולבלות במחיצתה בקפה "כסית" או בקפה "קליפורניה" בשעות הקטנות של הלילה. יום אחד נסעתי לפגישה עם עורך השבועון "עולם…

Read more
חניתה ותרצה אתר בלהקת שריון

איך הפכתי להיות חבר ועדת המיון של מלכות היופי

אחד התפקידים שהוטלו עלי כעורך הגראפי של שבועון "לאשה" היה להצטרף לועדה שנהגה למיין את המועמדות לתחרות מלכת היופי השנתית, אירוע מכונן בישראל הכמעט פרימטיבית של אז בתקופה שקדמה לטלוויזיה. נערות ישראל בגילאי העשרה נהרו בהמוניהן אל כינוסי אותה וועדה שהיתה אמורה לסנן מבין מאות המועמדות את עשרים העלמות , המועמדות הסופיות לטקס התחרות שבמהלכו…

Read more
ג'קסי בהיותו עורך הגרפי של שבועון לאשה

מדירת הגג ברח' תל חי ועד לימודי ב"בצלאל" (28)

בתקופת השירות הצבאי הציע לי חברי דני לשכור דירת גג קטנה בבית הוריו שברח' תל חי 3 קרוב מאוד לכיכר דיזנגוף. את דירת הגג חלקתי עם יחיאל לימור שהיום משמש כפרופיסור לתקשורת, ואילו אז היה כתב צבאי בעיתון "במחנה”. לאחרונה, לאחר 40 שנים שלא נפגשנו, הצליח אמנון פאר להפגישנו בכנס התקשורת שנערך באילת. אמו של…

Read more
מטוס כפיר ישראלי על נושאת מטוסים בניו יורק המשמשת כמוזיאון תעופתי

קיבוץ שייצר טייסים בשרשרת (27)

ההכרות שלי עם כפר גלעדי, הקיבוץ בקצה אצבע הגליל, היתה דרך חברי ז"ל אמנון ברנזון שהיה בלהקת הנח"ל בזמני וטרח להכיר לי את מקום הולדתו  קיבוץ כפר גלעדי. הביקורים בקיבוץ הפגישו אותי עם כמה דמויות מעניינות שחלקם הפכו לחברים טובים שלי כמו למשל שני טייסי הקרב , יצחק ברזילי ודני נוי שהיו טייסי מיראז' אמיצים במלחמת ששת הימים.…

Read more
חניתה עם האחים ג'קי וג'קסי

העתיד ששלום שאול הכירומנט לא הצליח לגלות (26)

בעת החופשות שלנו מצה"ל היינו נוהגים לשכור מכונית "לארק", שאז שימשה סמל מעמד לגנרלים, ובעזרתה לטייל ברחבי הארץ כאשר הקיבוצניקים שבינינו היו מכינים לנו פחי בנזין כדי לתדלק את הרכב.  מחיר ההשכרה היה זול למדי אבל חברות ההשכרה דאז נהגו לגבות סכום על כל קילומטר נסיעה ועל חטאנו אני מתוודה כיום. במוסך הרכב שבפיקוד הנח"ל היינו…

Read more

התקופה שבה ביליתי כחלק מהסצינה של ה"שואו ביזנס" הישראלי (25)

עם העברתי לפיקוד הנח"ל כיורשו של אחי ג'קי ששימש כצייר הפיקוד מספר שנים לפני , הפכתי באחת לברנש נילווה ללהקת הנח"ל. המרתף שהוקצה לי בפיקוד ביפו הפך לחדר המסיבות המועדף על הלהקה, שם שרו – בין השאר – את שירי כלא 6 שגברי בנאי הנחילם לכולם "עוזי, עוזי"… ושירים דומים.  חשתי אז שאני טס ברכבת ישירה…

Read more
יש חיילי מילואים שאינם מוכנים להיפרד ממכוניתם. אברמוב הגדיל לעשות והפך את מכוניתו למוצב נייד כמעט. מתוך דף קרבי - יומן החטיבה - ינואר 1970 - מכונית כמוצב (מלחמת ששת הימים)

מש"ג בפיקוד הנח"ל לאורח רצוי בפרימיירה (24)

את הטירונות עשיתי כמו כל נחלאי במחנה שמונים, כשבגלל הפה הגדול שלי מצאתי את עצמי לעיתים קרובות רץ עם הרובה למעלה מסביב למחלקה. אך החוויות הגדולות שלי היו בזמן הצעדה כאשר נבחרנו להיות במחלקה שייצגה את הנח"ל במצעד באחת משנות השישים המוקדמות. צעדתי בגאווה יחד עם כל המחלקה במדים מגוהצים. כנראה שנראיתי חמוד למדי עד…

Read more
אבי יצחק ואמי תרצה לפני טקס נישואיי עם חניתה

המכתב מאמי שדרבן אותי לסיים את בחינות הבגרות (23)

מנהל בית הספר התיכון מר פינצ'ובר, גבה הקומה ובעל ההבעה של "אני ואפסי עוד", הזמין אותי לפגישה במשרדו. היה זה בתחילת לימודיי בשמינית, ערב ההחלטה על מספר התלמידים שיוגשו לבחינות הבגרות הנוראיות. אותו מנהל הודיע לי שנהוג להזמין את הורי התלמידים לדיון בעתידם אלא שבעקבות שהות הורי בחו"ל הוא החליט להזמין אותי לשיחה המכרעת. לפי…

Read more
נסיך העיר איור למדורו של לידסקי

שוד הבנק של בן הרב (21)

באותה תקופה בה הוריי שהו בחו"ל ובה התגוררתי לבדי בדירתם, ניצלתי כמעט במקרה מחבורה של פוחחים שהיו עשויים לסבכני אפילו בפלילים.  אחד מהם היה בחור בן גילי שהיה בנו של הרב המכובד של שכונת טלביה, בחור בשם מנחם אופנברג. חבר אחר היה שלמה, בחור שהיה גדול מאיתנו בשנתיים ששירת כבר בצה"ל בחיל תובלה ונהג להופיע בשכונתנו…

Read more
המחנך איור למדורו של לידסקי

גקסון, צא החוצה (19)

אם נחזור לימי הטיפשעשרה שלי, בהם חזרתי ללמוד לאחר שנמלטתי מלא פחות מ-4 ישיבות תיכוניות, הוחזרתי לאחר כבוד הביתה בעזרת אמי היקרה שהבינה שלא קורצתי מחומר של תלמידי חכמים יראי שמים ונרשמתי לכיתתי הישנה מאז בית הספר היסודי, שהיתה שייכת באותה תקופה לבית הספר ע"ש ראם ליפשיץ ויועדה לשמש כסמינר להכשרת מורים לאוכלוסיה הדתית לאומית. הכיתה שלי…

Read more
שפחתך החרופה איור למדורו של לידסקי

איבוד בתולים (20.5)

כשהורי שהו בחו"ל, הייתי סועד בשבתות אצל דודי יעקב שמידע ואשתו לאה. בעיני בנותיהם נעמה וחיה ובעיני בנם הקטן אלחנן הייתי מעין אח בכור. הייתי גאה מאוד בעובדה שהורי עם חזרתם ארצה מצאו בבנק את כל סכומי הכסף שהותירו לי לתקופת העדרם. התקופה הזו של להיות אדם צעיר העומד בראשות עצמי היא שביגרה אותי למדי. כל…

Read more
תערוכת העשור תמונה מתוך בלוג הספרנים, הספריה הלאומית

ילד הפלא שהיה גדול למדי (20)

בתור ילד בן 14 התחלתי לנצל את כשרוני בציור ועיטרתי בציורים ספרים שאמנים ותיקים וידועים בירושלים כמו מירון סימה ואשר בינג הטילו עלי לבצע. סכומי הכסף שקבלתי עבור ציורי איפשרו לי להרגיש כמו רוטשילד צעיר ולממן את בילויי ואת תחביבי באמצעות עבודתי. כאשר הייתי בן 14 ומחצה קיבל על עצמו האמן מירון סימה להכין קיר…

Read more
ירושלים, עיר ילדותי

מה קרה לנפתלי רפפורט הספורטאי? (16)

ילד נוסף שהשתייך לחבורת הילדים שנהגה ללכת בצוותא הביתה מבית הספר ששכן ליד הכנסת הראשון (בית פרומין) לכיוון רחביה ושכונת טלביה היה נפתלי רפפורט שהתגורר ברח' בלפור, בבית ערבי לא הרחק מבית ראש הממשלה של היום. אותו נפתלי היה ילד מגודל, בן יחיד למשפחה שכולה בנות . הוא הצטיין בענפי ספורט שונים ואגדות הילכו עליו שהוא נוהג…

Read more
אבי יצחק ואמי תרצה לפני טקס נישואיי עם חניתה

מה קרה למפאייניקים הדתיים של פעם? (15)

בשנים הראשונות למגורים בטלביה נהגנו, אחותי שולה ואנוכי, לנסוע באופניים אמריקניות שקבלנו כשי מאחת נסיעותיו של אבי. באותה תקופה נדנדתי יותר מדי לשולה. היא נהגה לדווש באופניים לפני, מבלי להוציא מילה לכיווני , דבר שהרגיז אותי למדי. בתור תלמידי גימנסיה , היינו חבורת ילדים שנהגנו להלוך יחדיו עם תום הלימודים לעבר שכונות מגורנו ברחביה ובטלביה. תוך…

Read more
ליל סדר ירושלמי בביתם של הורי, תרצה ויצחק ג'קסון

סיפורים משכונת טלביה (15)

כאשר נפטרה בשנות החמישים, דודתי מרגלית מסרטן והותירה 2 בנות שאחת מהן לאה היתה בת 16 והשניה רותי כבת 13 הן הפכו להיות בנות משפחה לכל דבר. אביהם פנחס אדלר, שימש כ"שף", טבח ראשי על סיפון אניות הנוסעים "שלום" של "צים" ולא יכל לטפל בבנות בעצמו. כך שבנות הדודה הפכו לחלק אינטגרלי של משפחתנו הקטנה. לאה הבכורה…

Read more
בעיצומה של מלחמת ששת הימים, עם קלאצ'ניקוב מצרי ומקטרת (מלחמת ששת הימים)

הרחוב שהקריב לא מעט מבניו על מזבח עצמאות ישראל (14)

הבית בטלביה הפך למקום עליה לרגל משפחתי. מדובר בשני בתים שהיו מחוברים בחצר משותפת מרוצפת. בקומה התחתונה של ביתנו התגוררו שתי משפחות, האחת משפחת חי שהיתה ממוצא פרסי, כמדומני, ואדון אברהם חי שהיה אינסטלטור ו"כלבויניק" שפתר בעיות שהתעוררו מדי פעם בבית. המשפחה השנייה הייתה של מהנדס במע"ץ ממוצא רוסי, זוג ללא ילדים ששמו פרח מזכרוני.…

Read more
ליל סדר ירושלמי בביתם של הורי, תרצה ויצחק ג'קסון

המעבר לשכונת טלביה (13)

כאשר הייתי בגיל 9 בתום כיתה ו' הגשימה אמי חלום עתיק ורכשה דירת ענק בשכונת "טלביה". אבי, מונה לאחר מלחמת השחרור כעובד במחלקת ה"אפוטרופוס על נכסי הנפקדים", דהיינו ממונה מטעם ממשלת ישראל על כל אותם בתי פאר בשכונות הערביות, של עשירים שנטשו את בתיהם ונמלטו. בתפקידו הבכיר דאז, יכול היה לרכוש כל בית שהיה מעוניין…

Read more
אילוסטרציה - ילדים משתוללים

משחקים מקאבריים של ילדים שגדלו במלחמת השחרור (12)

בשנים הראשונות של לימודי נהגנו אני וחברי לכיתה, יוסי צחי ז"ל לבלות את השעות שלאחר הלימודים במשחקים שובבים. היתה לנו מעין מחתרת ילדותית ששאבה את השראתה מספרי "חסמבה" של יגאל מוסינזון, ששנים רבות לאחר מכן זכיתי להכירו ולהפוך לידידו. הכנופיה המאולתרת שלנו עסקה באיסוף שלדים ועצמות שמצאנו במערות הקבורה של בית הקברות המוסלמי "ממילא" שהיה…

Read more
החתימה המקורית של דוד בן גוריון בספר הזכרונות של אחותי שלומית ג'קסון, 1949

חתימה של בן גוריון – סיפור ילדות בירושלים בתש"ח, מאת שלומית ג'קסון (11.5)

סיפור זה מובא כאן מילה במילה מאת אחותי, שולמית:   אירוע גדול שזכור לי מתקופת ילדותי ברחוב הלל בירושלים בשנת הקמת המדינה וייסוד הכנסת ששכנה ממש ליד הבית שבו גרתי. חברי הכנסת היו באים מתל אביב וממקומות אחרים בארץ כדי להשתתף בישיבות הכנסת . מאחר והיה מאד קשה לנסוע בכבישים , היו חברי הכנסת לנים…

Read more
אחי ואחותי במלחמת השחרור 1948

החתימות שנאספו בין מלון עדן לגיהנום בכנסת הראשונה … (11)

הדירה בה התגוררנו בשנותי הראשונות שכנה ברח' הלל, על אותו קטע רחוב קצר שהפריד בין מלון עדן לבניין "פרומין", ששימש  אז משכנה של הכנסת הראשונה. כל גדולי העם של המדינה העברית הצעירה ומעוררת התקווה נהגו להלוך רגלית בין חדרם במלון "עדן" לבין אותה כנסת ישנה. אנו הקטנים, נהגנו להמתין לכל אותם מכובדים ולהחתים בפנקסנו את גדולי…

Read more
מפגש תחנות בדרכו של יוחנן פריד

כיתת הפרופסורים של ג'קסי (10)

באחד מחודשי הקיץ, בשנת 2011, הוזמנתי אחר כבוד להפגש עם בני כתתי מבית הספר העממי בכיתה בה למדנו לפני למעלה מיובל חיים. היה זה במסגרת אירוע שאירגן הרב יוחנן פריד לצאצאיו וכונה בשם "תחנות בחייו". הרב פריד זכה ללא מעט נכדים ונכדות הוא הדפיס חולצות מודפסות מיוחדות לרגל האירוע. התחנה הראשונה שהציג בפני משפחתו היה מיפגש…

Read more

הקוד המסתורי באותיות ינ"ג (9)

יום אחד, דומני כאשר הייתי בכיתה ו', נכנס מחנך הכיתה מר וירצבורג, אדם שסבר פניו היה תמיד רציני. ידו נפגעה מהתפוצצות רימון יד במלחמת השחרור. הוא היה מורה מעולה ומחמיר למדי שלא היה ידוע בחוש ההומור שלו דווקא. היה זה שיעור שהוקדש לראשי תיבות בשפה העברית. לקיצורים כגון שה"י, פה"י, עיה"ק ודומיו. לפתע הניח שטר…

Read more
בת-ים: ילדים משחקים בחוף, מתוך אתר עיריית בת-ים

הבית הבודד בדיונות בת-ים שנעלמו ואינם(8)

מדובר בתקופה שקדמה למלחמת השחרור, כאשר הורי – שנסעו לאמריקה – הפקידו אותי ואת אחותי בביתם של קרובים שנהגו לארח בביתם ילדים שהוריהם נסעו לתקופות ארוכות לחו"ל. בגלל הקירבה המשפחתית לאמי הרשו בעלי הבית לעצמם לשכן יחדיו אותי ואת אחותי שולמית במיטת שדה בריטית צרה, בעוד שכל שאר הילדים נהנו ממיטות נפרדות. את התקופה הזו של קיץ…

Read more
משפחת אבי רצתה לפגוש את אמי, איתה לא נפגשו מעולם

הטרור שקדם למלחמת השחרור (2)

הפיגוע הגדול מכולם התרחש לפני קום המדינה  ברחוב בן יהודה, כאשר משוריין בריטי נהוג בידי עריקים בריטים, עמוס בחמרי נפץ התפוצץ במרכז הרחוב. הפיצוץ אירע בשעת בוקר מוקדמת. אמי שהיתה אז בהריון עם אחותי הקטנה נורית, רצה יחפה למשמע קול הפיצוץ – שהותיר את כל חלונות הדירה שבורים – להיווכח שכולנו אכן בריאים ושלמים. הסיפורים הנוראים…

Read more
ירושלים, עיר ילדותי

נולדתי בירושלים (1)

נולדתי בירושלים של ימי המנדט בשלהי מלחמת העולם השנייה, בבית החולים הדסה ששכן אז על הר הצופים.  ירושלים של אז היתה עיר מאובקת של בתי אבן וכמעט ללא צמחיה או גנים. זכרונותי הראשונים בתור ילד רך קשורים במקום מגורי הורי באותה תקופה, ברחוב הלל 8 במרכז ירושלים, בקומת הקרקע של בית אבן בן כחמש קומות.…

Read more